מוניטור הינו מכשיר שתפקידו לבדוק את הפעילות הרחמית של האישה ואת דופק העובר. הוא מורכב משתי רצועות ושני מתמרים המוצמדים לבטן היולדת.
כאשר היולדת מגיעה ללידה בבית יולדות, היא מוכנסת לבדיקות בחדר באגף הקבלה. אחת הבדיקות היא בדיקת מוניטור, הנמשכת 20 דקות לפחות. זאת במטרה לבדוק את התפתחות הצירים ואת דופק העובר. דופק תקין הוא בין 120-160 פעימות בדקה. דרך מכשיר המוניטור יוצא פלט של שני גרפים שמראים את הצירים ואת הדופק. לגבי דופק עובר, חשוב שהגרף לא יהיה סטטי אלא שיהיו אקסלרציות – עליות בדופק. עובר שיש לו יותר מידי דקסלרציות - ירידות בדופק, ייתכן ונמצא במצוקה כלשהי.
אם בדיקת המוניטור הראשונית תקינה, ואין שום מצוקה עוברית או אימהית, ביולדת יכולה לבחור ניטור לסירוגין במהלך הלידה וכך תהיה יותר חופשיה ופחות כבולה למכשירים. אם היא בוחרת בדרך זו, היא צריכה לחתום על מסמך, שבו היא מודעת לכך שלא ניתן לדעת, אם העובר במצוקה, כאשר היא לא מנוטרת. במקרים מסויימים, האישה מחוייבת להיות מנוטרת באופן רציף בכל מהלך הלידה, אבל חשוב לדעת, שגם בניטור רציף ניתן להתנועע וללדת באופן טבעי.
לעיתים יש טעויות בקריאה של המוניטור החיצוני, לעיתים מיילדת לא מצליחה לקרוא את הצירים או את הדופק, ואז המיילדת יכולה להחליט על ביצוע מוניטור פנימי. לשם כך יש לפקוע את שק ההריון, להחדיר אלקטרודה דרך הנרתיק ולהצמיד אותה לקרקפת של העובר. כך מתקבלת תשובה מהימנה יותר לגבי הצירים או הדופק.