לידה מוקדמת

לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת אחרי השבוע ה-24 ולפני תום השבוע ה-37 להריון. החישוב של השבועות נעשה מן היום הראשון של המחזור האחרון לפני ההריון. כ-10 אחוזים מן ההריונות בישראל (כ-12 אלף לידות) מסתיימים בלידה מוקדמת. רוב הלידות המוקדמות מתרחשות באופן טבעי, אבל כ-25 אחוזים מהלידות המוקדמות מתבצעות בעקבות החלטת רופא, שקבע כי יש להקדים את הלידה בגלל סכנה לאם או לעובר. לידה לפני סיומו של השבוע ה-24 להריון נקראת הפלה.

מה גורם ללידה מוקדמת?

לידה מוקדמת נגרמת בגלל בעיות של העובר, של האם, או של שניהם. רוב הלידות המוקדמות מתרחשות מסיבות אלו:

• היפרדות שיליה – כאשר השיליה מתנתקת מדופן הרחם, אם יש נזק לשיליה או שזו שילית פתח
• הריון מרובה עוברים – כאשר ההריון הוא עם תאומים, שלישיה או יותר.
• בעיה אנטומית (רחם לא תקין או צוואר רחם חלש).
• זיהום תוך רחמי.
• בעיות עם הרחם או מחיקה של צוואר הרחם.
• סוכרת הריונית.
• שימוש בתרופות או באלכוהול במהלך ההריון.
• מצוקה עוברית.
• פקיעה מוקדמת של קרומי שק ההריון.
• ריבוי מי שפיר.
• צורך רפואי ליילד מוקדם – למשל במקרה של רעלת הריון או מחלה קשה אחרת אצל האם.

לדברי ד"ר דורון רוזן, מומחה באולטרהסאונד, היום כבר אפשר לבדוק בבדיקה המאוחרת, בשבוע 24, אם יש חשש ללידה מוקדמת לפי המחיקה של צוואר הרחם. "כשנוצרת לידה, אחד התהליכים הוא קיצור ופתיחה של צוואר הרחם. כשמסתכלים על עוברים ורואים שיש קיצור של צוואר הרחם, הסיכוי ללידה מוקדמת הוא הרבה יותר גדול. זה היום בסטנדרט של הבדיקה המאוחרת".

בעשרים השנים שעברו משנת 1980 ועד 2000 עלה מספר הלידות המוקדמות מ-9.4 אחוזים מכלל הלידות לכ-12 אחוזים מכלל הלידות. הגידול במספר הלידות המוקדמות מיוחס ברובו לטיפולי הפריה, שבעקבותיהם יש הריונות רבים בסיכון גבוה, כמו גם הריונות מרובי עוברים.

לאשה בהריון קשה להבחין אם היא עומדת לקראת לידה מוקדמת. ברקסטון היקס, שלפעמים טועים באבחנה שלהם וחושבים שהם צירי לידה, מתחילים בדרך כלל בשליש השלישי להריון.

בזמן לידה מוקדמת הרחם מתכווץ לפחות ארבע פעמים בעשרים דקות או שמונה פעמים בשעה, וצוואר הרחם מתחיל להימחק. לפני או אחרי שהצירים מתחילים, שק מי השפיר עלול להתבקע, ולגרות לנזילה של מי השפיר. קרע בשק מי השפיר לפני שהצירים החלו נקרא "קרע מוקדם של הקרומים".

אם יש סימנים ללידה מוקדמת, יש לפנות מייד לסיוע רפואי, של רופא או אחות מיילדת, לבדיקת המצב. בבדיקה בודקים אם יש קרע בשק מי השפיר, אם יש זיהום, ואם צוואר הרחם החל להימחק. בדיקת אולטרהסאונד ומוניטור עוברי יכולים לתת תמונה קרובה למה שמתרחש אצל התינוק. אפשר לבדוק את מי השפיר כדי לראות אם הריאות של העובר הבשילו והן מוכנות לפעולת הנשימה.

היום יש בדיקה חדשה של פיברונקטין המאפשרת לקבוע אם את עומדת ללדת בקרוב או שלא (אם אין פיברונקטין). אולם בדיקה זו אינה יכולה לומר בוודאות אם את עומדת ללדת בלידה מוקדמת.

מה הסיכונים בלידה מוקדמת?

לידה מוקדמת עלולה לגרום לתינוק לסיבוכים, בגלל שחלק מאבריו, כולל הלב והריאות, לא הבשילו. ככל שהתינוק פחות בשל ללידה, כך גדל הסיכון הרפואי לחיי העובר. תינוקות שנולדו לאחר שבוע 32 נחשבים פחות בסיכון לעומת אלה שנולדו מוקדם יותר. סיכויי ההישרדות של תינוקות שנולדו לפני שבוע 22 הם מעטים מאוד. תינוקות שנולדו בשלב זה של ההריון שוקלים בדרך כלל 500 גרם בלבד, רובם אינם שורדים ואלה שכן שורדים יסבלו בדרך כלל מבעיות של התפתחות ומבעיות בריאות כרוניות. פגות היא הגורם העיקרי לתמותת ילודים והטיפול בפגים מגיע בכל שנה למאות מיליוני שקלים. לפי דו"ח שנתי של הפגיות בישראל, כ-32 אחוזים מהפגים הנולדים במשקל נמוך מ-1.5 ק"ג סובלים מזיהומים וממחלות. הם מבלים שבועות ארוכים בפגיה או בטיפול נמרץ לפגים בעלות של 30 אלף שקל ליום אישפוז.

איך מטפלים בלידה מוקדמת?

צוות רפואי, המתכונן ללידה מוקדמת, עשוי לנסות את הפעולות הבאות:

• לנסות לעכב את הלידה באמצעות תרופות, שעלולות גם לא להשפיע.
• לנסות למנוע זיהום באמצעות אנטיביוטיקה. אם שק מי השפיר התבקע, יש צורך במעקב קבוע אחרי קצב הלב של העובר.
• להזריק לעובר קוטידטרואיד, כדי להכין את ריאותיו ללידה. הליך זה הוא היעיל ביותר ויש לו סיכון נמוך ביותר.
• לטפל בכל סיבוך אפשרי.
• לאפשר ללידה להתקדם ולעבור לחדר הלידה.