סגולות רפואיות של עשבי התבלין ברפואה העממית ותוצאות ממחקרים מדעיים

עשבי תבלין כבעלי סגולות רפואיות
|
הדפס
|
שמור

בסקירה זו מסודרים עשבי התיבול לפי סדר הא"ב:

אורגנו
בזיליקום
זעתר
טרגון
כוסברה
לואיזה
מליסה
מרווה
נענע
פטרוזילה
עירית
עשב לימון (לימונית ריחנית)
רוזמרין
רוקט
שמיר
תימין

 

החומר מבוסס על: Eat Your Herbs, By Carol Coughlin, RD, Judy Doherty, CWPC, 1999
Copyright Food & Health Communications Inc. All Rights Reserved
חלק מן המקורות שמורים אצל העורכת.

אורגנו
באנגלית: Oregano, wild marjoram
שם לטיני: Origanum vulgare L.
משפחת השפתניים Labiatae family))
אורגנו ביוונית פירושו "שמחת ההר".
רפואה עממית
היוונית הקדמונים השתמשו באורגנו להכנת רטיות לטיפול בפצעים ובשרירים כואבים. הרפואה הסינית המסורתית משתמשת באורגנו להקלה על חום, הקאות, שלשול צהבת וגרד בעור. באירופה האורגנו משמש לשיפור העיכול ולהקלה על שעול.
ומה אומר המחקר המדעי?
לאורגנו יש פעילות אנטימיקרוביאלית הודות לתכולת התימול (thymol) שבו. התימול הוא פנול המשמש כקוטל חיידקים. התימול מסייע בשחרור ליחה המצטברת במערכת הנשימה והוא משמש כתרופה נגד שיעול.
חלק מן המחקרים מצאו באורגנו השפעות נוגדות סרטן הודות לפיטוכימיקלים מסוג פלבנואידים: galangin ו-quercetin. האורגנו מכיל גם אלפא-, בטא-, גמא- ודלתא- טוקופרול, ומחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו כי לאורגנו פעילות נוגדת חמצון חזקה במיוחד. בנוסף ממחקרים ראשוניים עולה כי יתכן שהוא עשוי לסייע במניעת זיהומים פטריתיים כמו למשל, קנדידה.
לא מומלץ להשתמש בכמויות גבוהות של אורגנו במהלך ההריון. מעניין לציין כי בסקר שנעשה על תשוקות וסלידות בקרב נשים בהריון נמצא כי הן דווחו על הימנעות מרטבים המתובלים באורגנו.
איך משתמשים?
במצבים כמו עיכול לא תקין או להרגעת שעול, לחלוט 1-2 כפות אורגנו טרי במים רותחים למשך 10 דק'.

בזיליקום
באנגלית: Basil
שם לטיני: Ocimum basilicum
משפחת השפתניים Labiatae family
פולקלור
באיטליה הבזיליקום היה נחשב לסמל לאהבה. ענף של בזיליקום בשיערו של אדם סימל את כוונותיו להינשא לאהובת ליבו. אם האישה בחרה לקבל את המחזר, הייתה מניחה כלי עם בזיליקום במרפסת ביתה. המילה בזיליקום (basil באנגלית) נגזרת מהמילה מלך ביוונית, ויתכן כי היא מצביעה על כך שהמרפאים הקדומים שמרו לצמח הארומטי הזה כבוד גדול.
רפואה עממית
מאז המאה השישית, משתמשים בבזיליקום כדי לשפר את זרימת הדם והעיכול. באופן חיצוני משתמשים בבזיליקום כדי להרגיע עיניים אדומות ולהקל על גרד בעור. הבזיליקום, המכיל חומרים אנטי-בקטריאליים, גם שימש לטיפול בריח רע מהפה, להגנה מפני עששת וכמשחת שיניים, וכן לטיפול בכאבי ראש וגזים.
ומה אומר המחקר המדעי?
הבזיליקום משמש מקור עשיר לנוגדי חמצון. בנוסף הוא מכיל פיטוכימיקלים הנחשבים לנוגדי סרטן. כמו כן, מחקר שנערך ב-1996 מצא כי הבזיליקום מסייע בבקרת רמות הסוכר בדם אצל סוכרתיים (NIDDM).
לא ידועה הכמות הדרושה לשימוש טיפולי.

זעתר
בעברית: אזוב מצוי
באנגלית: Marjoram
שם לטיני: Majorana Syriaca
משפחת השפתניים Labiatae family))
רפואה עממית
הזעתר סייע בטיפול בדלקות גרון, הצטננויות, נפיחות במעיים וכאבי בטן. מומלץ לחלוט במים כף גדולה של עלים. ניתן גם להשרות עלי זעתר בתוך שמן זית.

טרגון
באנגלית: Tarragon
שם לטיני: Artemisia Dracunculus
משפחת המורכבים Compositae family))
רפואה עממית
הטרגון שימש כמעורר תיאבון
ומה אומר המחקר המדעי?
טרגון מכיל את פיטוכמיקילים ממשפחת הפלבנואידים ולימונן (linonen). הפלבנואידים פועלים כנוגדי חמצון, והלימונן תורם להפחתת הסיכון לסוגי סרטן מסוימים. מחקר בעכברים סוכרתיים מצא כי הטרגון הפחית סימפטומים של סוכרת כמו צמא והשתנה מוגברים, אך לא הייתה לו השפעה על בקרת רמות הסוכר בדם. חוקר הצמחים האמריקני הנודע ג'ים דיוק מדווח, כי הטרגון מכיל 6 רכיבים הידועים כמורידי לחץ דם. אם כי אין די מידע על ההשפעות הרפואיות בבני אדם.

כוסברה
באנגלית: Coriander
שם לטיני: Coriandrum sativum
ממשפחת הסוככיים Umbelliferae family))
מה אומר המחקר המדעי?
הכוסברה עשירה בפיטוכימיקל הנקרא קוריאנדרול הנחשב למסייע במניעת סרטן.
עשבי התיבול במשפחת הסוככיים מכילים phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הכוסברה מקור עשיר ל:
אשלגן (540 מ"ג ל-100 גר')
בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) (280 מק"ג ל-100 גר')
חומצה פולית (60 מק"ג ל-100 גר')
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג).

לואיזה
באנגלית: Lemon Verbena
שם לטיני: Lippia citriodora
ממשפחת הוורבניים (Verbenaceae family)
רפואה עממית
הלואיזה שמשה לטיפול בהפרעות במערכת העיכול, לטיפול בדלקות גרון, ולטיפול בדלקות במערכת השתן.
ומה אומר המחקר המדעי?
מחקרים שנערכו לאחרונה מצאו כי הלואיזה מכילה כמות גבוהה של נוגדי חמצון.

מליסה
באנגלית: Lemon Balm
שם לטיני: Melissa Officinalis
משפחת השפתניים Labiatae family))
רפואה עממית
Dioscorides, הרופא היווני הקדמון, היה ידוע בכך שניצל את הסגולות האנטיבקטריאליות והמרגיעות של המליסה. במאה ה-16 ההרבליסט John Gerard נתן את הצמח לסטודנטים כדי "לעורר את החושים".
ומה אומר המחקר המדעי?
לאחרונה דווחו מדענים כי לצמח יש השפעות ריפוי וחידוש על המוח האנושי. הממצאים נמסרו בכינוס של השנתי של האיגוד הפסיכולוגי הבריטי. המדענים דווחו כי מנות גדולות של הצמח שפרו משמעותית את היכולת הקוגניטיבית והפכו את המשתתפים לרגועים יותר. הם הדגימו כי הצמח מגביר את הפעילות של אצטילכולין (חומר כימי) החסר אצל חולי אלצהיימר. כמו כן השפיע הצמח על כושר הזיכרון השניוני -היכולת לאגור מידע ולשחזרו. החוקרים סבורים כי עוד מוקדם לומר חד משמעית שהצמח יסייע לחולי אלצהיימר, אולם הוא עשוי לסייע במצבים של זיכרון חלש.
בנוסף, מחקרים שנעשו לאחרונה מצאו פעילות נוגדת חמצון חזקה למליסה.
מקורות נוספים שמורים אצל העורכת.

מרווה
באנגלית: Sage
שם לטיני: Salvia officinalis L.
משפחת השפתניים Labiatae family))
רפואה עממית
המרווה היא אחד הצמחים בעלי ההיסטוריה הארוכה ביותר של שימוש כצמח רפואי. השתמשו במרווה כדי לטפל בהזעת יתר וכדי להפסיק ייצור חלב אם. בהתבסס על ההשפעות המייבשות הללו משתמשים במרווה גם כדי לטפל בהזעת לילה הקשורה גיל המעבר. כמו כן השתמשו במרווה יחד עם רוזמרין ותימין לשימור מזון.
ומה אומר המחקר המדעי?
שמן המרווה מכיל מרכיבים פעילים כמו: ocimene, cineole, camphor, limonene, terpinene. כמה מן המרכיבים הללו הם נוגדי חמצון. מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו כי למרווה פעילות נוגדת חמצון גבוהה ביותר. בנוסף, יתכן שהפיטוכימיקלים במרווה - מונוטרפנואידים (camphor) פועלים כנוגדי סרטן. כמו כן יש להם סגולות אנטיספטיות והם קוטלים מגוון של חיידקים. ה-tannins הנמצאים במרווה פועלים כחומרים מכווצים (עוצרי דימום) והם גם מגרים זרימת דם מקומית.
מומלץ לצרוך כמויות מתונות של מרווה, במיוחד במצבים של הריון והנקה.
איך משתמשים?
מומלץ לחלוט העלים במים חמים מכוסים למשך 15 דק'. ניתן לגרגר תה זה במצב של דלקות בגרון ואז לבלוע או לשתות את התה למטרות אחרות.

נענע
באנגלית: peppermint
שם לטיני: Mentha piperita
משפחת השפתניים Labiatae family))
ישנם יותר מ-30 מינים של נענע, הפופולריים ביותר הם: peppermint ו-spearmint.
פולקלור הנענע שמשה כסמל להכנסת אורחים. המיתולוגיה היוונית טוענת כי הנענע הייתה פעם הנימפה Mentha. היא הרגיזה את אשתו של פלוטו פרספונה, וזו הפכה אותה לצמח הארומטי.
רפואה עממית
השימוש ההיסטורי בנענע אינו שונה באופן דרמטי מאשר השימוש בה ברפואת צמחי המרפא המודרנית. הנענע מסווגת כקרמינטיבית (carminative), כלומר מסייעת בהקלה על עוויתות מעיים ובסיוע לתפקוד תקין של מערכת העיכול. בנענע השתמשו כעזרה כללית למערכת העיכול ולטיפול בהפרעות בעיכול.
הועדה הגרמנית לצמחי מרפא ((commission E מסווגת את שמן הנענע כספסמוליטי ((spasmolytic, בעל השפעה מקומית מרגיעה, וכמגרה הפרשות מיצי מרה ועיכול. כמו כן יש לו סגולות אנטיבקטריאליות.
ההשפעה המרגיעה של שמן הנענע ניתנת לניצול גם בשימוש חיצוני. בשימוש חיצוני הוא מסייע בשיכוך כאבים ובשיפור זרימת הדם לאזור הפגוע.
ומה אומר המחקר המדעי?
מחקר רב-מרכזים קליני מבוקר כפול סמיות בו נבדק שמן הנענע בשילוב עם צמח הכרויה (caraway ) הראה השפעה מרגיעה על כאבים במערכת העיכול.
עלי הנענע מכילים כ-0.5-4% שמן נדיף המורכב מ 50-78% מנתול חופשי ו5-20% מנתול עם רכיבים אחרים.
איך משתמשים?
ספל תה 3 פעמים ביום בין הארוחות תורם להקלה על כאבים במערכת העיכול.

פטרוזילה
באנגלית: Parsley
שם לטיני: Petroselinum crispum
ממשפחת הסוככיים Umbelliferae family
רפואה עממית
לאורך ההיסטוריה שמשה הפטרוזיליה לטיפול במגוון בעיות רפואיות כגון: הפרעות בעיכול, לחץ דם גבוה, ריח רע מהפה, גזים, הפרעות בתפקוד הפרוסטטה ומחלות כליה.
הועדה הגרמנית לצמחי מרפא ((commission E אישרה כי הפטרוזיליה פעילה בהפחתת זיהומים בדרכי השתן (UTI) ובסיוע בטיפול באבני כליה.
ומה אומר המחקר המדעי?
נוסף על הפיטוכימיקלים השונים מהווה הפטרוזיליה מקור עשיר לויטמינים ומינרלים (הערכים ל-100 גר'):
ויטמין C: 133 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון
חומצה פולית: 150 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.
בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 520 ק"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת.
אשלגן: 550 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
מגנזיום: 50 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
כמו כן היא עשירה בסידן ובברזל, אך זמינותם לספיגה, בייחוד זו של הסידן נמוכה.
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג)

עשבי התיבול במשפחת הסוככיים מכילים phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
לנשים בהריון מומלץ להמנע מכמויות גבוהות של פטרוזיליה לאור העובדה שהיא מכילה רכיבים הפועלים כמגרים את הרחם (apiol ו- myristicin).

עירית
באנגלית: Chives
שם לטיני: Allium schoenoprasum
משפחת השושניים Liliaceae family
מה אומר המחקר המדעי?
העירית מכילה אליצין בדומה לבצל ולשום. האליצין תורם לעיכוב ההתפתחות של סוגי סרטן מסוימים, וכן להפחתת רמות הכולסטרול ולחץ הדם. העירית מהווה מקור לנוגדי חמצון, והיא עשירה בויטמינים ומינרלים, למשל (הערכים ל-100 גר'):
אשלגן: 296 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 435 ק"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת.
חומצה פולית: 105 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.
ויטמין C: 58 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.
מגנזיום: 42 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג).

עשב לימון (לימונית ריחנית)
באנגלית: Lemon Grass
שם לטיני: Cymbopoginis nardus
משפחת הדגניים Gramineae family))
רפואה עממית
עשב הלימון משמש לשיפור את מראה העור והציפורניים ובריאותם.
ומה אומר המחקר המדעי?
חלק מן המאמרים הראו השפעות נוגדות סרטן ואפילו מורידות כולסטרול. למרכיבים בשמן עשב הלימון סגולות נוגדות חיידקים.

 

רוזמרין

באנגלית: Rosemary
שם לטיני: Rosmarinus officinalis
משפחת השפתניים Labiatae family))
פולקלור
ענפים של רוזמרין נחשבו קמע לאהבה, סמל לזיכרון ואמצעי למניעת מגפות. סטודנטים יוונים הכניסו ענפי רוזמרין לשיערם כדי לשפר את יכולתם ללמוד.
רפואה עממית
בסין העתיקה השתמשו ברוזמרין לטיפול בכאבי ראש וכן לטיפול בליקויים בתפקוד מערכת העצבים. אמבטיות רוזמרין שמשו להעלאת לחץ הדם ויוחסו להן השפעות מעוררות. רוזמרין שימש גם לשמירה על הזיכרון, וכטיפול באסטמה ובאלרגיה. כמו כן השתמשו בו לטיפול בנשירת שיער ולשימור מזון. תה רוזמרין משמש להגברת הזעה, כחומר מחזק וחוסם ((astrigent, למשל דימום בפצע.
הועדה הגרמנית לצמחי מרפא ((commission E מאשרת את השימוש ברוזמרין כטיפול תומך במחלות ראומטיות והפרעות בסירקולציה, וכן לשימוש במצב של כאבי בטן. היא אינה מציינת תופעות לוואי. בכל אופן לא מומלץ להשתמש ברוזמרין בתקופת ההריון.
ומה אומר המחקר המדעי?
השמן הנדיף של הרוזמרין מכיל eucalyptol שנחשב כבעל השפעות אנטיבקטריאליות. הרוזמרין מכיל חומצה רוזמרינית שלה פעילות נוגדת חמצון גבוהה ביותר. רכיב נוסף ברוזמרין, carnosol, מעכב התהוות סרטן בחיות מעבדה. בנוגע לשיפור התפקוד הקוגניטיבי, ישנן עדויות לכך שנזק חמצוני משחק תפקיד באלצהיימר למשל. אם אכן זה כך, הרוזמרין יכול לסייע במיגור הרדיקלים החופשיים הודות לתכולת האנטיאוקסידנטים שבו. מחקרים מצביעים על כך שהרוזמרין מעודד פעילות של אצטילכולין במוח. כמו כן, ממחקרים נוספים עולה כי הרוזמרין עשוי לתרום לטיפול באסטמה.
איך משתמשים?
ניתן להכין תה על-ידי הוספת כפית רוזמרין לספל מים רותחים, לכסות ולהמתין 10-15 דק'.

רוקט
באנגלית: rocket
שם לטיני: Eruca vesicaria
ממשפחת המצליבים Cruciferae family
רפואה עממית
הרוקט כמו ירקות מרירים אחרים, הוגש לאחר הארוחה בצורת מרק רפואי שסייע לעיכול. הרוקט ועלים אחרים סייעו לחיזוק מערכת החיסון ולמלחמה בזיהומים.
ומה אומר המחקר המדעי?
הרוקט, כמו ירקות עליים ירוקים אחרים, עשיר בלוטאין, נוגד חמצון המגן מפני נזקי הרדיקלים החופשיים ומסייע בהפחתת הסיכון לסרטן ולהתנוונות הרשתית - פגיעה בראייה האופיינית עם העלייה בגיל.

 

שמיר
באנגלית: Dill
שם לטיני: Anethum graveolens
ממשפחת הסוככיים Umbelliferae family))
רפואה עממית
השם שמיר באנגלית נגזר מהמילה הנורווגית DILL שפירושה להרגיע ולשכך. השם מרמז על תפקידו של השמיר ברפואה העממית. מי שמיר שמשו לעתים קרובות לסייע לתינוקות להירדם. המתיישבים האמריקנים הראשונים נהגו לתת לתינוקות מי שמיר למטרה זו. הם גם נהגו להכין ביסקוויטים עם שמיר בזמן בקיעת השיניים של התינוקות להרגעת החניכיים שלהם.
תה משמיר משמש לטיפול בכאבי בטן והפרעות אחרות במערכת העיכול בעיקר אצל תינוקות וילדים, וכדי לשפר את תנובת החלב בנשים מניקות. שמיר, המשמש לעתים קרובות בתרופות לילדים, משמש כקרמינטיב ((carminative המפרק גזים המערכת העיכול.
ומה אומר המחקר המדעי?
נוסף על הפיטוכימיקלים שהוזכרו לעיל, השמיר מכיל alpha-phellandrene, carvone, limonene ו- terpenoidsנוספים. Carvone ו- limonene ידועים כמעכבי גידולים. בכלל, עשבי התיבול במשפחת הסוככיים מכילים phthalides, flavonoids, carotenoids coumarines, terpenoids, polyacetylenes ופיטוכימיקלים נוספים, לרבים מהם סגולות מונעות סרטן. הפיטוכימיקלים הללו חוסמים מגוון פעילויות הורמונליות הקשורות בהתפתחות סרטן.
מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים כי לשמיר פעילות נוגדת-חמצון גבוהה ביותר.
השמיר מהווה מקור לויטמינים ומינרלים (הערכים ל-100 גר'):
אשלגן: 738 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
בטא-קרוטן (פרו-ויטמין A) 771 מ"ג : תורם להאטת תהליכי הזדקנות, להפחתת הסיכון לסרטן, לשיפור תפקוד הריאות ולהפחתת סיבוכים הקשורים בסוכרת.
חומצה פולית: 150 מק"ג - ויטמין מקבוצה B התורם ללידת תינוקות בריאים וכן להפחתת הסיכון למחלות לב.
ויטמין C: 85 מ"ג - נוגד חמצון חזק התורם גם לתפקוד תקין של מערכת החיסון.
מגנזיום: 55 מ"ג - מינרל התורם להורדת לחץ דם ולחוזק העצם
(קצובת האשלגן: 3500 מ"ג, בטא קרוטן: 800 מ"ג, חומצה פולית: 400 מ"ג, ויטמין C: כ-85 מ"ג, מגנזיום: כ-370 מ"ג).

תימין
באנגלית: thyme
שם לטיני: Thymus vulgaris
משפחת השפתניים Labiatae family))
פולקלור
היוונים הקדמונים החשיבו את התימין כסמל לאומץ ולהקרבה. בימי הביניים הגברות קישטו בענף של תימין את הצעיפים שנתנו לאבירים שלהן.
רפואה עממית
לתימין יש היסטוריה של שימוש לטיפול במלנכוליה, מחלות של מערכת המין ולשיפור העיכול. במאה ה-18 הוא הומלץ כתרופה לכאבי ראש ולדכדוך.
ומה אומר המחקר המדעי?
המחקר הראה כי התימין מכיל salicylates (רכיבים צמחיים טבעיים דמויי אספירין) וכמה פיטואסטרוגנים (פיטוכימיקלים בעלי פעילות אסטרוגנית חלשה). יתכן כי זה מסביר את השימושים ההסטוריים הללו.
כיום כצמח רפואי, התימין משמש בעיקר לטיפול במגוון בעיות במערכת הנשימה. כמו בן דודו האורגנו, התימין מכיל thymol שלו פעילויות אנטימיקרוביאליות ואנטיספטיות. יש לו גם השפעות מעלות כיח. התימול הוא מרכיב יעיל בסירופ נגד שיעול.
הפעילויות האנטימיקרוביאליות של התימין מסייעות גם במניעת מחלות שמקורן במזון. שמן התימין הוכח כבעל השפעות מעכבות גדילה של חמישה פתוגנים חשובים שמקורם במזון. Carvacarol, פיטוכימיקל טבעי הנמצא בתימין נחקר אודות השפעותיו נוגדות החיידקים.
מחקרים שנשעשו לאחרונה מוכיחים כי התימין הוא נוגד חמצון חזק במיוחד.
איך משתמשים?
מומלץ להכין תה מתימין ולהשתמש בו שלש פעמים ביום.


* הערה: הוספה של עשבי תיבול לתפריט היא דרך מצוינת לו הרבה בריאות, עם זאת, אין להגזים בצריכה של עשבי התיבול, במיוחד במצבים כמו הריון והנקה.



References:
אורגנו
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Caragay AB. Cancer-preventive foods and ingredients. Food Tech 1992;46:65-68.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Hook EB. Dietary cravings and aversions during pregnancy. Am J Clin Nutr 1978;31:1355-1362.
Kanazawa K. Et al. Specific desmutagens in oregano against a dietary carcinogen, Trp-2, are galangin and quercitin. J Agric Food Chem 1995;46:1111-1115.
Kivanc M, Akgul A, Dogan A. Inhibitory and stimulatory effects of cumin, oregano and their essential oils on growth and acid production of Lactobacillus plantarum and Leuconostoc mesenteroides. Int J Food Microbiol 1991;13:81-85.
Lagouri V, Boskou D. Nutrient antioxidants in oregano. Int J Food Sci Nutr 1996;47:493-497.
בזיליקום:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W, The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Fyfe L, Armstrong F, Stewart J. Inhibition of Listeria monocytogenes and Salmonella enteriditis by combinations of plant oils and derivatives of benzoic acid: the development of synergistic antimicrobial combinations. Int J Antimicrob Agents 1997;9:195-199.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Lachowicz KJ, Jones GP, Briggs DR, Bienven3u FE, Wan J, Wilcock A,
Coventry MJ. The synergistic preservative effects of the essential oils of sweet basil (Ocimum basilicum L.) against acid-tolerant food microflora. Lett Appl Microbiol 1998;26:209-214.
Muller L, Kasper P, Muller-Tegethoff K, Petr T. The genotoxic potential in vitro and in vivo of the allyl benzene etheric oils estragole, basil oil and trans-anethole. Mutat Res 1994;325:129-136.
Stobart T. The Cooks Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Tyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Tyler VE. The Honest Herbal. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1993.
Wan J, Wilcock A, Coventry MJ. The effect of essential oils of basil on the growth of Aeromonas hydrophila and Pseudomonas fluorescens. J Appl Microbiol 1998;84:152-158
זעתר:
קריספל נ. המדריך השלם לצמחי מרפא הד ארצי הוצאה לאור 200, אור-יהודה
טרגון:
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press: 1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Stobart T. The Cook's Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Swanston-Flatt SK, Day C, Bailey CJ, Flatt PR. Evaluation of traditional plant treatments for diabetes: studies in streptozotocin diabetic mice. Acta Diabetol Lat 1989;26:51-55.
כוסברה:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY:St Martins Press: 1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
STyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Tyler VE. The Honest Herbal. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1993.
לואיזה:
קריספל נ. המדריך השלם לצמחי מרפא הד ארצי הוצאה לאור 200, אור-יהודה
מליסה:
British Psychological Society's annual conference in Bournemouth, 13-15 March 2003
Kennedy DO, Scholey AB, Tildesley NT, Perry EK, Wesnes KA. Modulation of mood and cognitive performance following acute administration of Melissa officinalis (lemon balm). Pharmacol Biochem Behav 2002 Jul;72(4):953-64
מרווה:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.3
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996.
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press; 1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Simic D, Vukovic-Gacic B, Knezevic-Vukcevic J. Detection of natural bioantimutagens and their mechanisms of action with bacterial assay-system. Mutat Res 1998;402:51-57.
Stobart T. The Cooks Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Tyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Tyler VE. The Honest Herbal. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1993.
נענע:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press;1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
G?bel H, Schmidt G, Dwoshak M, et al. Essential plant oils and headache mechanisms. Phytomed 1995; 2:93-102.
May B, Kuntz HD, Kieser M, Kohler S. Efficacy of a fixed peppermint oil/caraway oil combination in non-ulcer dyspepsia. Arzneimittelforschung 1996;46:1149-1153.
Norman J. Classic Herb Cookbook. New York, NY: Dorling Kindersley Ltd; 1997.
Rees W, Evans B, Rhodes J. Treating irritable bowel syndrome with peppermint oil. Brit Med J 1979; ii:835-836.
Stobart T. The Cook's Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Tyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Tyler VE. The Honest Herbal. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1993.
עירית:
Duke JA.The Green Pharmacy. New York, NY: St Martin Press,1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Stobart T. The Cook's Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Wattenberg LW. Inhibition of carcinogenesis by minor anutrient constituents of the diet. Proc Nutr Soc 1990;49:173-183.
עשב לימון (לימונית ריחנית:
Ansari MA, Razdan RK. Relative efficacy of various oils in repelling mosquitoes. Indian J Malariol 1995;32:104-111.
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press: 1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Onawunmi GO. In vitro studies on the antibacterial activity of phenoxyethanol in combination with lemon grass oil. Pharmazie 1988;43:42-44.
Onawunmi GO, Yisak WA, Ogunlana EO. Antibacterial constituents in the essential oil of Cymbopogon citratus (DC.) Stapf. J Ethnopharmacol 1984;12:279-286.
Stobart T. The Cook's Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Vinitketkumnuen U, Puatanachokchai R, Kongtawelert P, et al. Antimutagenicity of lemon grass (Cymbopogon citratus Stapf) to various
known mutagens in salmonella mutation assay. Mutat Res 1994;341:71-75.
רוזמרין:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996.
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press;1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Singletary K, MacDonald C, Wallig M. Inhibition by rosemary and carnosol of 7,12-dimethyl-benz[a]anthracene (DMBA)-induced rat mammary tumorigenesis and in vivo DMBA-DNA adduct formation. Cancer Lett 1996;104:43-48.
Sanders C, Diego M, Fernandez M, Field T, Hernandez-Reif M, Roca A. EEG asymmetry responses to lavender and rosemary aromas in adults and infants. Int J Neurosci 2002 Nov;112(11):1305-20.
Moss M, Cook J, Wesnes K, Duckett P.Aromas of rosemary and lavender essential oils differentially affect cognition and mood in healthy adults. Int J Neurosci 2003 Jan;113(1):15-38
Aqel MB. Relaxant effect of the volatile oil of Rosmarinus officinalis on tracheal smooth muscle. J Ethnopharmacol 1991;33:57-62.
Tyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Tyler VE. The Honest Herbal. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1993.
שמיר:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press: 1998.
Stobart T. The Cook's Encyclopedia: Ingredients and Processes. New York, NY: Harper and Row; 1981.
Zheng GQ, Kenney PM, Lam LK. Anethofuran, carvone, and limonene: potential cancer chemopreventive agents from dill weed oil and caraway oil. Planta Med 1992;58:338-341.
תימין:
Blumenthal M, Busse WR, Goldberg A, Gruenwald J, Hall T, Riggins CW, Rister RS (eds), Klein S, Rister RS (trans) The Complete German Commission E Monographs: Therapeutic Guide to Herbal Medicines. (English translation). Austin, TX: American Botanical Council; 1998.
Craig W. The Use and Safety of Common Herbs and Herbal Teas, second edition. Berrien Springs, MI: Golden Harvest Books;1996..
Duke JW. The Green Pharmacy. New York, NY: St Martins Press: 1998.
Gruenwald J, Brendler T, Jaenicke C (eds). PDR for Herbal Medicines. Montvale, NJ: Medical Economics Company;1998.
Manou I, Bouillard L, Devleeschouwer MJ, Barel AO. Evaluation of the preservative properties of Thymus vulgaris essential oil in topically applied formulations under a challenge test. J Appl Microbiol 1998;84:368-376.
Smith-Palmer A, Stewart J, Fyfe L. Antimicrobial properties of plant essential oils and essences against five important food-borne pathogens. Lett Appl Microbiol 1998;26:118-122.
Swain AR, Dutton SP, Truswell AS. Salicylates in foods. J Am Diet Assoc 1985;85:950-960.
Tyler VE. Herbs of Choice. New York, NY: Pharmaceutical Products Press; 1994.
Ultee A, Gorris LG, Smid EJ. Bactericidal activity of carvacrol towards the food-borne pathogen Bacillus cereus. J Appl Microbiol 1998;85:211-218.
Van Den Broucke CO, Lemli JA. Spasmolytic activity of the flavonoids from Thymus vulgaris. Pharm Weekbl [Sci] 1983;5:9-14.
Zava DT, Dollbaum CM, Blen M. Estrogen and progestin bioactivity of foods, herbs, and spices. Proc Soc Exp Biol Med 1998;217:369-378.

תגובות הגולשים