בדיקת דנ"א (זר) במהלך ההריון

מהו דנ"א זר ומדוע הוא מסוכן יותר במהלך ההריון
|
הדפס
|
שמור

עת מגיעה החסידה לבקר היא נושאת עמה גם שק גדול מלא בדיקות אותן צריך או כדאי לבצע: ספירת דם ואלקטרוליטים, חלבון עוברי ומי שפיר, אולטרסאונד, העמסת סוכר ובדיקות נוגדנים. כל שבוע והבדיקה שלו... אך מעטים, אם בכלל, יודעים על בדיקה שחשיבותה מכרעת בעיקר בתקופת זו, וזוהי בדיקת הדנ"א הזר.

צילום: סטודיו פרפרים בבטן, צילומי הריון

אין הכוונה לבדיקות הגנטיות של הדנ"א שלנו אלא בבדיקה של דנ"א זר - דנ"א שמקורו מווירוסים, מחיידקים ומשאריות מזון שלא עוכלו. דנ"א זר זה נמצא בגוף של כל אחד מאיתנו, תמיד, במצב חבוי. אך מה קורה לו בתקופת ההריון? וכיצד הוא עלול להשפיע בתקופה של שינויים רבים כל כך החלים בגוף האישה ובכללם – שינויים במערכת החיסונית.

  

המערכת החיסונית בתקופת ההריון

בתקופת ההריון, הגוף והמערכת החיסונית נערכים ללוות הריון מוצלח ובטוח, לאם ולעובר. אולם דווקא בתקופה זו עולה שכיחותן או דרגת חומרתן של מחלות זיהומיות או אוטואימוניות. הסיבה לכך היא השינויים החלים במערכת החיסונית בתקופת זו. שינויים אלה אמורים בעיקר למנוע ממערכת החיסון של האם לפעול נגד העובר, המהווה למעשה מעין שתל זר בגופה. אך שינויים אלה בפעילות המערכת החיסונית משפיעים על עמידות האם למחלות שונות. יעילות המערכת החיסונית בתקופת ההריון משתנה, בעיקר כתוצאה מהעלייה ברמת הורמוני המין הנשיים, דוגמת האסטרוגן. עלייה ברמת האסטרוגן גוררת שינוי באיזון הקיים בין תאי המערכת החיסונית. הפרת איזון זה תתבטא בסופו של דבר בירידה ביכולת ההגנה של הגוף כנגד טפילים, חיידקים או וירוסים הנוטים "להתחבא" בתאים.

 

לכן בתקופת ההריון עולה שכיחות המחלות הוויראליות, חומרת ההתבטאות שלהן ואף שיעורי התמותה, לעומת נשים שאינן בהריון. מחקרים רבים מצביעים על שיעורים גבוהים של דלקות בדרכי השתן, עגבת, קנדידיאזיס (הנגרמת על ידי קנדידה), טוקסופלזמוזיס (הנגרמת מטפיל), ליסטריוזיס (הנגרמת מחיידק הליסטריה), שפעת הנגרמת מווירוס הולוריציה (הגורם אגב לאבעבועות רוח), הפטיטיס B, והרפס הנגרם מוירוס הציטומגלווירוס (או בקיצור CMV, העלול לגרום ל"מחלת הנשיקה"). אגב, בשליש מהנשים הנדבקות ב-CMV במדינות המערב יעבור הנגיף אל העובר. בל נשכח את נגיף האדמת (העלול לפגוע במערכת העצבים המרכזית של העובר ולגרום לפרכוסים ולמומי לב). וממש לאחרונה דווח, כי החיידק Fusobacterium nucleatum, המאפיין מחלות חניכיים זיהומיות, עלול לגרום ללידה מוקדמת או למות העובר.

 

כיצד מגיע חיידק זה אל הרחם? החוקרים טוענים כי שילוב של זיהום בחניכיים, כלומר ריכוז גבוה של חיידקים, ויעילות נמוכה של מערכת החיסון בתקופת ההריון, מאפשרים שגשוג של חיידקים אלה. ואם החניכיים מדממות, עלולה כנופית חיידקים זו להגיע אל זרם הדם, ומשם לנדוד – בקלות - אל השליה.

 

תקופה זו נראית גם עלייה בשכיחות מחלות סרטן כמו מלנומות ומחלות אוטואימוניות (שממילא נפוצות פי 5 בנשים), או החרפה בהתבטאותן. מחלות אוטואימוניות כמו זאבת אדמנתית מערכתית (Systemic Lupus Erythematosus) ומחלת גרייב, העלולה לגרום להיפרתאירואידיזם (מצב העלול כשלעצמו לסכן את האם ואת העובר), מחמירות משמעותית במהלך ההריון ובמהלך הבשנה שלאחר הלידה. למען ההגינות נציין כי מספר מחלות אוטואימוניות, כמו דלקת מפרקים ריאומטית (rheumatoid arthritis) או טרשת נפוצה, דווקא שוככות בתקופת ההריון, אבל... הן נוטות לחזור במהלך השנה שלאחר הלידה (הסיכוי להופעת דלקת מפרקים ריאומטית לאחר הלידה גבוה פי 5 מאשר בכל תקופה אחרת בחיים).

 

כל הממצאים האלה חוברים למאמר שהתפרסם ב-2003 בכתב העת Autoimmunity Reviews, המתאר את תופעת המיקרוכימריות (microchimerism): תאים או DNA של העובר עוברים אל מערכת הדם של האם, ועלולים להשאר בגופה לאורך שנים, כגוף זר.

 

המערכת החיסונית 

לכולנו ברור שמערכת חיסונית "חלשה" יותר מסכנת את הבריאות, אך לא כולם יודעים כי הסכנה העיקרית נובעת בעצם מהעליה בריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף. מדענים החוקרים כיום את מחלת סרטן השד טוענים כי הוא נגרם כתוצאה ממוטציה גנטית, כלומר "פציעה" בגן מסוים כמו ה- BRCA1. אולם, מחקרים רבים מראים כי רק 5% לערך מהחולות בסרטן שד נושאות מוטציה בגן זה בעוד שביתר 95% מהחולות הגן למעשה מושלם! אך אל דאגה. מסתבר שעל פי תגלית מדעית של ד"ר חנן פולנסקי, אותה פרסם כבר בשנת 2003, אין מדובר במבוי סתום אלא דווקא בבשורה נפלאה.

 

על פי תגלית זו דנ"א זר, שמגיע כאמור מווירוסים או מחיידקים, נמצא בתאים במצב חבוי. חבוי אך פעיל. ופעילות זו של הדנ"א הזר עלולה לגרום לתאים בחולות הללו "להשתגע" ולשכפל את עצמם ללא בקרה. כיצד? מסתבר שהדנ"א הזר, "המתארח" בתאי הפונדקאי, "גונב" את המשאבים הקיימים בתאים אלה לצרכיו שלו. המחסור הנוצר במשאבים בעקבות "גניבה" זו משבש את פעילות הגנים בתא הפונדקאי, ביניהם הגן BRCA1, וכתוצאה מכך - משבש את הפעילות התקינה של התא.

 

הדנ"א הזר אינו "פוצע" את הגנים האנושיים בתא הפונדקאי אלא שהוא פשוט מרעיב אותם, וכך פוגע בפעילותם. לכן אגב נקראת תגלית זו בשם "תיאורית הגן המורעב" ודוגמאות נוספות לתיאוריה זו הן גן HSL רעב, העלול להתבטא בעליה במשקל גם ללא קשר לצריכה הקלורית! והרעבה של הגן TF, העלולה לגרום למחלות אוטואימוניות כמו סוכרת נעורים, זאבת (Lupus)או דלקת פרקים(Arthritis) . הרשימה עוד ארוכה, וככל שריכוז הדנ"א הזר בתאי הפונדקאי גבוה יותר, עולה מספר המחלות ו/או דרגת חומרתן – תופעה שאנו עדים לה בתקופת ההריון. כך שכל מה שצריך לעשות הוא להוריד את ריכוז הדנ"א הזר בגוף. 

 

האם ניתן להפחית את ריכוז הדנ"א הזר בגופנו? 

תרופות כמו aciclovir, ganciclovir valaciclovir יכולות לעזור. הרופא המטפל יכול להחליט על מתן תרופות אלו במקרים בהם נמצא כי רמת הדנ"א הזר בגוף המטופל גבוהה מהרצוי. אך מה לגבי נשים הרות? הרי בתקופת ההריון אפשרויות הטיפול במחלות הן מצומצמות יותר לעומת "האוכלוסיה הרגילה", כיוון שלא ניתן לדעת או לצפות לחלוטין כיצד תשפענה התרופות על העובר. אז מה בכל זאת? לנשים הרות מומלץ לשקול לקחת תוסף תזונה המפחית את ריכוז הדנ"א הזר החבוי בגוף. תוסף כזה יכול להגן על האם מפני מחלות שונות מבלי לסכן את העובר, ואולי אף להגן עליו טוב יותר. 

תגובות הגולשים