מחלות ילדים - אסתמה

מהו מהלך המחלה, כיצד היא מתבטאת ומהן דרכי ההתמודדות
|
הדפס
|
שמור

 

הסטוריה  


השם אסתמה מקורו בשפה היוונית. מונח זה טבע היפוקרטס אשר חי במאה הרביעית לפני הספירה, ופירושו בעברית "גנחת". ואמנם, החולה האסתמטי גונח בזמן היותו בהתקף. בעברית נקראת המחלה (או ליתר דיוק התסמונת) "גנחת-הסמפונות". הרמב"ם שחי במאה ה-12 לספירה, עסק בחקר מחלת האסתמה, כינה אותה בשם קצרת, ופרסם ספר אודות מחקרו זה.
 
 
מהי מחלת האסתמה?  


אסתמה היא מצב מתמשך של דלקת כרונית בדפנות דרכי הנשימה הגדולים והקטנים - הסמפונות והסמפוניות – הנגרמת על ידי מספר גורמים המשפיעים זה על זה. מהלך המחלה מתאפיין בתקופות שקטות המופרעות על-ידי אירועים חריפים הנקראים "התקפים". התקף אסתמטי מתבטא בשיעול, קושי בנשימה ואפילו מצוקת-נשימה. השיעול בתחילת ההתקף יבש וקצר בדרך כלל, ובהמשך הופך להיות שיעול "רטוב" עם ליחה. שיעול לפנות בוקר, אחרי צחוק או בכי וכן לאחר מאמץ גופני אופייני מאד.

 

ההתקף האסתמטי תלוי לעיתים קרובות בחשיפה לחמרים שונים העלולים לגרום לתגובה של דרכי הנשימה. מאחר שחומרים אלו גורמים לתגובת רגישות ("אלרגיה") של הגוף, הריהם נקראים "אלרגנים". חומרים שונים הנשאפים לדרכי הנשימה, כמו גם דברי מאכל שונים וכן גורמים פיסיקליים גורמים  להופעת ההתקף.

 

שתי תגובות עיקריות לחומרים אלו.

 

  • האחת: התכווצות השרירים הנמצאים בדופן דרכי הנשימה.
  • השנייה: הפרשת יתר של ליחה ע"י תאים ובלוטות בדפנות דרכי הנשימה, דבר הגורם לחסימה נוספת והיצרות קוטר חלל דרכי הנשימה. כתוצאה משתי תגובות אלו לחומר מגרה, נוצר צמצום מעבר האוויר בדרכי הנשימה. הצמצום במעבר אוויר בדרכי הנשימה הוא הבסיס לקושי הנשימתי המתבטא בצפצופים בשיעול וכמובן במצוקה נשימתית עקב הקושי במעבר האוויר בדרכי הנשימה החסומות. תופעה זו נקראת "תגובתיות-יתר" של דרכי הנשימה,  והיא מאפיינת את האסתמה.
     
     
    מה קורה בדרכי הנשימה בזמן התקף אסתמתי חריף?  

  • לאחר חשיפה לחומר המגרה את דרכי הנשימה מתרחשים מספר תהליכים. התהליכים הראשונים גורמים להתכווצות השריר בדפנות דרכי הנשימה תוך כ-20 דקות, ולשחרור מספר רב של חמרי דלקת מתווכים, הגורמים לגיוסם של תאים דלקתיים לדרכי הנשימה. בשלב חסימתי זה מתרחש ההתקף האסתמתי המיידי עם תחושת קושי נשימתי וחסימה. כאשר מצטברים התאים הדלקתיים בריאות, תהליך האורך כ-6 שעות, נוצר תהליך מעט מורכב יותר. תאי הדלקת משחררים כמות ניכרת של חומרים המחמירים את התכווצותו של השריר, גורמים לבצקת ("נפיחות") הרירית בדופן דרכי הנשימה ולהפרשה מוגברת של ליחה. תהליך דלקתי זה מגביר את עצמו אם אין מפסיקים אותו. שלב דלקתי זה הינו ההתקף האסתמתי המאוחר, וכאמור אם איננו מטופל, התהליך הופך לכרוני ונגרמים נזקים בריאות.

 

חשוב לזכור: אסתמה היא דלקת כרונית של דרכי הנשימה, וגם כאשר אין סימנים חריפים כמו שעול או צפצופים מתרחשת דלקת בדפנות דרכי הנשימה. ללא טיפול הנועד למנוע דלקת, גורמת דלקת זו לשינויים בלתי הפיכים בדרכי הנשימה, המונעים את פעילותן התקינה של הריאות גם שלא בזמן התקף אסתמתי חריף.

צילום: SeaBreeze

מהן הסיבות להופעת המחלה?  


הרקע להתפתחות אסתמה הוא גנטי. למרות שעד היום לא נמצא גן אחד ספציפי האחראי להתפתחות אסתמה, מכירים אנו מספר גנים האחראים ליצירה של חומרים או בקרה על פעילות החומרים המעורבים בהתפתחות התהליך האסתמתי.

 

הדלקת הכרונית המאפיינת מחלת האסתמה נגרמת על-ידי תהליכים המערבים הן את פעילות מערכת החיסון והן את פעילותם של תאי עצב. פעילות משולבת זו משפיעה על התנהגות דרכי הנשימה בזמן חשיפה לחומרים שונים.

 

בניגוד לדיעה שהייתה רווחת לפני כ-50 שנה, אסתמה איננה מחלה "פסיכו-סומטית".
 
 
שכיחות מחלת האסתמה  


שכיחות האסתמה עלתה בכל העולם המפותח במשך השנים ומגיעה היום במספר אזורים עד לכדי 30% . ישנן תיאוריות רבות המנסות להסביר תופעה זו, והמקובלות ביותר הן אלה שתולות את הקולר דווקא בשיפור תנאי הניקיון ותנאי דיור מרווחים יותר, העלמותן של המחלות כמו חצבת ושחפת והתרחקות האדם מהאדמה.
 
 
גורמי הסיכון למחלה  


מהם הגורמים המעלים את סיכון הילדים לחלות במחלת האסתמה?

 

  • גורם הסיכון החשוב ביותר הוא רקע משפחתי-גנטי של אסתמה, בעיקר של האם.
  • גורם סיכון שני בחשיבותו הוא עישון סיגריות סביבתי. עישון ע"י האם, הן בתקופת ההריון והן לאחר הלידה מביא לעליה בשכיחות אסתמה בילדים. עישון האם בתקופת הריונה עלול לגרום להתפתחות לקויה של הריאות.
  • פגים שנולדו טרם זמנם חשופים יותר למחלה. לידה טרם זמנה איננה מאפשרת הבשלת הריאות באופן מלא בתוך הרחם. פגים שלאחר לידתם נזקקו להנשמה מלאכותית או חמצן, פגים ויילודים שנחשפו לזיהום בדרכי הנשימה, וכן תינוקות בשלים שהראו מצוקה עוברית הגורמת לקיום מי-שפיר מקוניאליים ("מלוכלכים") ושאיפה שלהם לדרכי הנשימה, חושפים את דרכי הנשימה לתגובתיות-יתר ולשכיחות יתר של אסתמה.

 

 

גורמי סיכון נוספים:


  • חשיפה לקרדית אבק הבית, יצור מיקרוסקופי בעל 8 רגליים השייך למשפחת האקריות, ומשגשג במיוחד באזורים עם לחות גבוהה (כמעט שאיננו קיים באזורים עם לחות מאד נמוכה).
  • חיות מחמד פרוותיות - לגבי נוכחותן של חיות מחמד עם פרווה יש כיום חילוקי דעות האם הן מהוות גורם סיכון או דווקא גורם מחסן כנגד הופעת אסתמה בעתיד.
  •  נוכחות תיקן אמריקאי (ג'וקים) בבית.  

 

 

גורמים המעוררים התקפי אסתמה חריפים  


מהם המצבים או החמרים העלולים להביא להופעת התקף אסתמתי בילד?

  • עשן סיגריות
  • גורמים פיזיקלים: מאמץ גופני, צחוק ובכי.
  • שאיפת אוויר קר מאד.
  • הרחת ריחות חזקים או חומרים נדיפים אחרים.
  • חשיפה לזיהום אוויר בריכוז גבוה.
  • שינויים קיצוניים במזג האוויר.
  • חשיפה לאלרגנים הנישאים ברוח, כגון אבקנים השכיחים במיוחד בתקופות הסתיו והאביב.
  • חשיפה לנבגים של פטריות עובש. פטריות אלו שכיחות במיוחד בבתים באזורים עם לחות גבוהה ובבתים בלתי מאווררים.
  • זיהומים נגיפיים (וירוסים) בדרכי הנשימה העליונות.
  • אכילת מוצרי מזון הגורמים תגובה אלרגית ייחודית בילד הרגיש לחמרים אלו, כולל צבעי מאכל (חלב פרה גורם לתגובות אלרגיות רק באותם ילדים ומבוגרים להם תגובה אלרגית ספציפית ורגישות ידועה לחלבון חלב פרה או מרכיבים אחרים בו. בניגוד למקובל, חלב פרה איננו מעורר הפרשת יתר של ליחה באנשים שאינם אלרגים לחלב פרה).
  • מצבים הורמונלים כגון הריון, הנקה, תקופת קדם-וסת, נטילת גלולות למניעת הריון, מחלות בלוטת המגן.
  • מצבי לחץ נפשי. 

 

 

האם ניתן למנוע התקפים במחלת האסתמה?   


פרט לטיפול התרופתי, חובה על הורי הילדים הסובלים מאלרגיה או אסתמה לשמור על אוירה סביבתית נקיה מאלרגנים ככל האפשר.

 

  • יש להסיר מהבית בכלל ומחדרי השינה בפרט את כל האביזרים הקולטים אבק בית ומהווים מרחב מחייה לקרדית אבק הבית (שטיחים, בובות עם פרווה, וילונות כבדים, ספרים ישנים וכד').
  • יש להקפיד על אוורור נאות של הבית על מנת למנוע היווצרות פטריות-עובש.
  • יש להקפיד על שהיה בחדרים מאווררים (חלון פתוח גם בחורף וגם בלילה). אוויר קר אינו גורם לעליה בשכיחות מחלות ריאה ודרכי הנשימה.
  • לגבי חיות מחמד, נטוש כעת ויכוח בספרות הרפואית האם הן מועילות או מזיקות. עד להכרעה בויכוח לא ננקוט עמדה. בילדים בהם הוכחה אלרגיה לחית בית כלשהי יש מקום להרחיקה מהבית.     
  • הימנעות מחשיפה למאכלים הידועים כגורמים לאלרגיה בילד. המאכל האלרגני ביותר הוא בוטנים, ולכן מומלץ להימנע מאכילת מאכלים המכילים בוטנים או חמאת בוטנים כמו "במבה". צבעי מאכל עלולים גם הם לעורר תגובות אלרגיות, ויש להימנע עד כמה שניתן להימנע מאכילת מוצרי מזון המכילים צבעי מאכל.

 

 

הטיפול התרופתי במחלת האסתמה  


הטיפול התרופתי באסתמה נועד להקל על סימני המחלה ולמנוע הישנות התקפים לאורך זמן.
ניתן לחלק הטיפול התרופתי לשתיים:

 

  1. תרופות שנועדו לגרום להרחבת את דרכי הנשימה והקלה זמנית על סימני המחלה.
  2. תרופות שנועדו לטפל בדלקת בבסיס המחלה תרופות שנועדו להרחיב את דרכי הנשימה נקראות "מרחיבי סימפונות", והן ניתנות בדרך כלל ע"י שאיפה ישירה לדרכי הנשימה באמצעים שונים. טיפולים אלו הינם קצרי טווח בדרך כלל, ונועדו להקל על תסמיני ההתקף החריף. תרופות אלה לא נועדו לשימוש לתקופות ארוכות וכן חובה להוסיף להן תרופות נוגדות דלקת.

 

תרופות נוגדות דלקת ניתנות במגוון דרכים. ניתן לתיתן בשאיפה ישירה לדרכי הנשימה, במתן דרך הפה (ע"י כדורים או סירופ) ובמקרים מסויימים וקשים אף בהזרקה ישירות לתוך הווריד. ישנן תרפות רבות המונעות דלקת, עם יכולת פעילות מגוונת על פי אפיין.

 

ילדים הסובלים מאסתמה חייבים להיות מטופלים בטיפול קבוע מונע-דלקת, פרט לאותם ילדים הסובלים מהתקפים קצרים וקלים ואף זאת רק לעיתים רחוקות, היכולים לקבל טיפול רק בעת ההתקפים.

 

הרופא המטפל או המומחה, הוא אשר יקבע את סוג ומינון הטיפול המונע, וחובת הורים לתת את הטיפול בקפידה. חשוב לזכור שהטיפול הקבוע הינו מונע-דלקת, ואילו מרחיבי-הסמפונות קצרי הפעולה הניתנים להקלה, נועדו לתקופת טיפול קצרה בלבד.
 
 
טיפול שאיננו תרופתי במחלת האסתמה
  

 

  • פעילות גופנית תמיד טובה ומומלצת. הפעילות הגופנית המומלצת ביותר, כיון שאיננה גורמת להפרעה בנשימה, היא שחיה.
  • פעילות גופנית מסוג "יוגה" גם היא יכולה לתרום לשיפור תפקוד הריאות.
  • לאוהבי המוסיקה יכולה להועיל נגינה בכלי-נשיפה.
  • מומלץ להישאר במצב זקוף במשך שעה לאחר ארוחות. 

 
 

 

סיבוכים  


לאסתמה יש טווח רחב מאד של ביטויים קלינים. בכל מקרה של קושי בנשימה שאיננו מגיב לטיפול שהותווה על ידי הרופא המטפל, יש לפנות לעזרה רפואית כדי למנוע סיבוכים.

 

ילדים הסובלים מאסתמה שאינם מקבלים טיפול מונע-דלקת יעיל, חשופים יותר להתפתחות דלקות ריאה, סיכוייהם להחלים מאסתמה פוחתים, ואיכות חייהם נפגמת בעקבות שעול רב ביום ובעיקר בלילה. יש הוכחות לכך שבמהלך התהליך הדלקתי מתרחשים שינויים בלתי הפיכים בדרכי הנשימה, ועל כן חשוב ביותר הטיפול המונע.

 

 

 פרוגנוזה (מהלך המחלה)  


הנתונים כיום מראים שכ-50% מהילדים הסובלים מאסתמה יחלימו לחלוטין. אנחנו מאמינים שהגישה הטיפולית החדשה הממליצה על טיפול קבוע מונע- דלקת תתרום לעליה בשיעור הילדים שיחלימו.

 

 

© כל הזכויות שמורות למחבר. אין להעתיק, להפיץ, להציג בפומבי, לשנות, לעבד, ליצור יצירות נגזרות, למכור או להשכיר כל חלק מן הנ"ל, בין על ידך ובין באמצעות או בשיתוף צד שלישי, בכל דרך או אמצעי בלא קבלת הסכמה בכתב ומראש מהמחבר.


תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה