שמנים אתריים - שימוש נכון

המדריך לשימוש מושכל בשמנים אתריים
מאת יעל אורן
|
הדפס
|
שמור

שמנים אתריים הם תמציות מרוכזות של חומרים, ובעיקר חומרי ריח, המופקים מצמחים. חומרים אלו פעילים ביותר, נספגים במהירות דרך העור או הריאות, ויכולים להשפיע על הגוף בדרכים שונות. זו אחת הסיבות שיש לעשות שימוש זהיר ומושכל בשמנים אתריים. יש כמה דרכים לשימוש בשמנים אתריים.

צילום: פוטו-ראק

עיסוי
אפשר למהול שמנים אתריים בשמן נשא ולהשתמש בהם לעיסוי – גוף מלא או עיסוי מקומי. המהילה היא בריכוז שנע בין 1% ל-10% של שמן אתרי בתוך שמן העיסוי, לפי השימוש המיועד. 

שמן נשא הוא שמן עדין שמיטיב עם העור אבל לא נספג לתוך זרם הדם: שמן שקדים, שמן זית כתית מעולה (שמן כתית או שמן זית באיכות ירודה יותר (100%) מזיקים לעור ולא ראויים לשמש לעיסוי), שמן זרעי ענבים, שמן קוקוס, שמן חוחובה, שמן היפריקום, ועוד. בשום אופן אין להשתמש בשמן תינוקות או בכל שמן אחר שאינו טבעי. זאת משתי סיבות: שמנים אלה, במקרים רבים, סותמים את נקבוביות העור, מעכבים את הניקוז שלו, ומפריעים לתפקוד הבסיסי ביותר של העור כאיבר נשימה משני לריאות. בנוסף, במקרים רבים לשמנים אלה תגובה כימית לא טובה עם החומרים הפעילים בשמנים האתריים.


הדפה
אפשר לנדף שמנים אתריים בחדר. לצורך כך יש לקנות מבער. מטפטפים מספר טיפות שמן על פני צלוחית מים, ומבעירים מתחתיה להבה קטנה. הלהבה מחממת את המים ואת השמן הצף על פניהם, ועוזרת לפזר בחדר את השמן, הנדיף גם כך.

זה אולי המקום לספר ששמן אקליפטוס לא מתאים כלל לתינוקות ולילדים קטנים, בייחוד כאלו בעלי נטיה לבעיות בדרכי הנשימה. אקליפטוס רגיל (אקליפטוס גלובולוס) מכיל כמות מזערית אבל יעילה של חומר (Isovaleric acid) שבטווח ארוך יכול להגביר רגישות בדרכי הנשימה ולעודד התפתחות אסתמה.

אז איך יצא לאקליפטוס השם שלו כעוזר לבעיות דרכי הנשימה? קודם כל, בגלל אקליפטוס רדיאטה, שהוא בן דוד קרוב של אקליפטוס גלובולוס ואינו מכיל את החומר המסוכן. בנוסף, אקליפטוס על כל סוגיו מכיל חומרים שבטווח קצר גורמים לתחושת הקלה בדרכי הנשימה. 

מה בכל זאת מותר לתינוקות מצוננים? אקליפטוס רדיאטה, אם מצליחים להשיג כזה, או לחילופין – שמן לבנדר: אחד השמנים העדינים והשימושיים ביותר שיש בנמצא.

יש דרכים נוספות להשתמש בשמנים אתריים – להכין מהם משחות, לטפטף אותם על מלח ולהשתמש בהם כמלח אמבט או כתערובת לפִּילינג, לגרגר שמנים מהולים, ואף לבלוע כמויות זעירות של שמן במקרים מיוחדים. יש שמנים בודדים שניתן להשתמש בהם באופן מקומי גם ללא מהילה. אבל, רוב השימושים הללו מסוכנים ביותר ודורשים הכנה והכוונה של ארומתרפיסט מוסמך.


אזהרות:

קודם כל, והכי חשוב – להקשיב לעצמכם. אם שמן לא מריח לכם טוב, לא להשתמש בו. גם אם מאוד ממליצים לכם עליו, לא להשתמש. גם אם הוא עזר לשכנה ממול – נכון: לא להשתמש בשום פנים ואופן. אם שמן כן מריח לכם טוב, אפשר לשקול ברצינות לעשות בו שימוש. הדרך היחידה לבדוק אם שמן בטוח בשבילכם היא להתייעץ עם מישהו מקצועי. לכן, אם שמן מרגיש נכון, כדאי לדבר עם ארומתרפיסט, לספר לו על כל המגבלות הרפואיות שלכם, ולקבל המלצה.


מחירם של שמנים אתריים טהורים נע בין כמה עשרות שקלים לבקבוקון של 10 מ"ל, לבין מאות דולרים למ"ל בודד. מכאן שהפיתוי למכור זיופים גדול מאוד, ולכן חשוב לקנות שמנים ממקור אמין.

פרט להנחיות הכלליות לשימוש זהיר, יש מקרים מיוחדים שבהם רצוי מאוד להימנע כליל משמנים אתריים, מלבד שמנים הניתנים באופן אישי ולאחר בדיקה על-ידי איש מקצוע: מטופלים בכימותרפיה, מטופלים בסטרואידים, מטופלים בטיפול הורמונלי, נשים הרות ומיניקות. בנוסף, אין למרוח שמנים אתריים על אזורים בעור, המטופלים במשחות רפואיות.

ואזהרה אחרונה וחשובה: גם אם מצאתם ארומתרפיסט נפלא שממליץ לכם רק על דברים שמרגישים מצויין, וגם אם אתם בטוחים שיש לכם תרופת פלא מדהימה, כשיש מצב רפואי חייבים קודם כל לדבר עם רופא. טיפולים משלימים באים רק אחרי שרופא מאשר שאין מצב רפואי הדורש טיפול קונבנציונלי מיידי.

כללים לשימוש נכון בשמנים אתריים:
השמנים האתריים נדיפים מאוד, מרוכזים מאוד, ואינם מכילים כל חומרי שימור – אפילו לא אלכוהול. לכן, יש להתייחס אליהם בעדינות ובזהירות. הם גם יקרים למדי, מה שמהווה סיבה נוספת לשמור עליהם יפה:

* דואגים שהפקק של בקבוק השמן יהיה סגור, פרט לזמן הוצאת השמן.

* שופכים את השמן מתוך הבקבוק בלי לגעת בפִּיית הבקבוק או בטפטפת, גם אם הידיים ממש נקיות ובדיוק יצאו    מהכביסה.

* שומרים את השמן במקום קריר ואפלולי. המחמירים יכולים לאחסן אותם במקרר, אבל זה ממש לא חובה.

 

כללים לשימוש נכון בתה צמחים:

מה הקשר בין שמנים אתריים לתה מצמחי מרפא? קשר הדוק. במקרים רבים הטיפול היעיל ביותר בבעיה הוא טיפול משולב: שמנים לטיפול מקומי וצמחים ללקיחה פנימית. חוץ מזה, אם כבר מכינים תה שאמור להיות בעל תכונות מרפא, כדאי לדעת מה עושים.

קודם כל, בדיוק כמו עם השמנים האתריים, תה צמחים צריך להשאר עם מכסה ככל הניתן, בכל שלבי ההכנה. הכיסוי נועד למנוע התאדות של החומרים הפעילים בצמח יחד עם האדים העולים מהתה. אם רוצים לשמור תה צמחים מוכן, אפשר לשמור אותו בכלי זכוכית סגור למשך יום-יומיים, במקום קריר מחוץ למקרר. אם נורא רוצים, אפשר לחמם את התה לפני השתייה. החימום נעשה על-ידי ערבוב עם מעט מים חמים, וכמובן לא במיקרוגל.

צמחי מרפא יכולים להיות שורשים, קליפות גזעים, זרעים, עלים, פרחים, וכל חלק אחר של הצמח שניתן להעלות על הדעת. היחס של צמחים למים הוא בד"כ כפית צמחים יבשים או שתי כפיות צמחים טריים לכוס תה, פרט למקרים מיוחדים.

עלים (לדוגמה: פטל) ופרחים (לדוגמה: צפורני חתול) יש לחלוט: לשים בכלי, לשפוך עליהם מים רותחים, לכסות עד שמצטנן מעט, לסנן, ולשתות. זה הכל. החומרים הפעילים בעלים ובפרחים יעברו לתה ללא כל קושי. כל מה שצריך זה לא לתת להם הזדמנות לברוח.

זרעים ושורשים יש להרתיח בכלי סגור (סיר עם מכסה עונה על הדרישות) למשך כ-15 דקות. אם כותשים אותם קודם אפשר לצמצם את זמן הרתיחה ל-5 דקות בלבד. מכבים את האש, מחכים עד שיצטנן מעט, מסננים ושותים. אם רוצים להוסיף גם עלים, מוסיפים אותם מיד לאחר כיבוי האש, וכמובן זוכרים לכסות שוב את הכלי עד לסינון.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה