הפרינאום והלידה

הפרינאום (Perineum) הינו האזור שבין הנרתיק לפי הטבעת (בעברית: "חיץ בין הנקביים") והוא כולל עור, תת עור ושרירים. אזור זה עובר שינויים ניכרים במהלך הלידה, שיאם לקראת ובשעת לידת ראש הילוד. במהלך שלב זה האזור נמתח ולעתים עובר טראומה: שפשופים, שריטות וקרעים. בשלב יציאת ראש העובר, נשים רבות מדווחות על תחושת מתיחה ובעירה באזור. 

התחושה חולפת בד"כ סמוך ללידה. לקראת לידת הראש, ניתן להניח רטיות ממטליות או מגבות אשר הורטבו במים חמימים על האזור כדי להקל על התחושה.פגיעה באזור עלולה להיווצר גם כתוצאה מחתך חיץ יזום (Episiotomy), אשר בוצע על ידי המיילד/ת (או הרופא/ה) בלידה. במהלך פעולה זו מבוצע חתך המרחיב את פתח הנרתיק. קיימים סוגים שונים של חתכים, הנהוג בישראל בדרך כלל הוא חתך אלכסוני (Mediolateral), המסיט את המתח מכיוון פי הטבעת למטה והצידה, בזוית של 45 מעלות לערך.

לקראת לידת הראש, המיילדת תאמוד את הצורך בהתערבות. מיותר לציין, כי המיילדת תשתדל לעשות כל שביכולתה בכדי לשמור על הפרינאום שלם ככל האפשר, אולם לעתים מתעורר צורך בביצוע חתך. בין הסיבות לביצוע חתך ניתן למנות מצבים בהם נראה, כי ייווצר קרע גדול (אשר עלול לפגוע גם בפי הטבעת), מצבים שבהם הרקמה נוקשה ואינה מסוגלת להימתח ולהתגמש או במצבים שבהם נדרש חילוץ מהיר של העובר.

במידה שאין אלחוש אפידורלי, נהוג לבצע אלחוש מקומי לפני ביצוע החתך.

בקרב המיילדים אין תמימות דעים לגבי התועלת בביצוע חתך החיץ. מיתוסים רבים נותצו בשנים האחרונות בנושא. בעבר היה נהוג לבצע חתך חיץ בכל לידה ראשונה. כיום מבוצע חתך אך ורק לפי הצורך ולפי שיקול דעתו של מקבל הלידה (בלידה ראשונה ובכלל). כמו כן, בניגוד לדעות אשר רווחו בעבר לגבי צורך בביצוע חתך "נדיב", כיום משתדלים לבצע את החתך הקטן ביותר שניתן לבצע במצב נתון.

החלמה לאחר הלידה

לאחר לידת הילוד והשיליה, נבדק האזור כדי לאתר קרעים הזקוקים לתפירה. לעתים ישנם קרעים קטנטנים או שפשופים אשר אינם זקוקים לתפירה. במידה וישנם קרעים הזקוקים לתפירה או שבוצע חתך יזום, תבוצע תפירה ע"י רופא/ה (ולעתים מיילד/ת). במידה שלא בוצע אלחוש אפידורלי בלידה, יבוצע אלחוש מקומי בעזרת חומרי הרדמה מקומיים.

התפרים הינם תפרים הנמסים ונושרים לבד ואין צורך בהוצאתם. זמן ההחלמה הינו בד"כ מספר ימים.

ההחלמה והתחושות המלוות אותה שונות מאוד בין אשה לרעותה – אחדות ידווחו כי אינן חשות כלל באי-נוחות, רוב הנשים ידווחו על אי נוחות מסוימת ומעט נשים ידווחו על כאב עד כדי קושי בתפקוד.

מומלץ להקפיד על מספר הנחיות פשוטות לטיפול באזור הפרינאום לאחר הלידה. שטיפות מרובות עם מים (ללא סבון) בטמפרטורה הנעימה ליולדת יהוו "קומפרסים" אשר יקלו על אי הנוחות, ימוססו את התפרים מהר יותר ויסייעו בהחלמה. כדאי מאוד לשטוף את האזור בזמן הטלת שתן בפעמים הראשונות לאחר הלידה, כדי למנוע צריבה בתפרים (הטלת שתן תוך כדי רכינה קדימה תמנע זליגת השתן על התפרים).

למי השטיפה ניתן להוסיף תמצית קלנדולה (ציפורני חתול), המוכרת ברפואה הטבעית כבעלת סגולות בהחשת ההחלמה. פרטים ותמצית ניתן לקבל בבתי טבע.

לאחר כל יציאה ובעת המקלחת היומית מומלץ לנקות את האזור גם באל-סבון נוזלי ולשטוף היטב.

לאחר כל רחיצה חשוב להספיג בעדינות את האזור כדי לייבשו היטב. בבתי יולדות מסוימים בעולם ממליצים אף לייבש את האזור עם מייבש שיער לאחר כל שטיפה.

אמבטיות ישיבה אינן מומלצות כלל בשל הסכנה בזיהום האזור וכן היות שצוואר הרחם טרם נסגר ונוזלי השטיפה עלולים להגיע אף לתוך הרחם.

במידת הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים שונים לשם זירוז ההחלמה או הקלה על אי הנוחות. תכשירים טבעיים שונים לטיפול בתפרים ניתן להשיג בבתי טבע. תכשירים מקומיים לשיכוך כאבים ניתן להשיג בבתי המרקחת. מומלץ להתייעץ עם הצוות הרפואי לפני כל שימוש בתכשיר רפואי.

במידה שיש בצקת בשפתי הערווה, נהוג לקרר את האזור מייד לאחר הלידה (בעזרת "כיס קרח" – קרח עטוף). ברוב מחלקות היולדות קיימים פדים עם מגנזיום סולפט, אשר מסייעים בהורדת הנפיחות. ניתן גם להשתמש בפדים אשר הורטבו במים וקוררו היטב למטרה זו.

במצב בו יש כאב חד באזור, יש להפנות את תשומת לב הצוות הרפואי, אשר יבדוק את האזור.

עיסוי לפרינאום

כדי להפחית את הסיכוי לקרעים או לצורך בחתך, ניתן לבצע עיסוי לפרינאום בכדי להגמיש ולמתוח את הפרינאום לקראת הלידה. מומלץ להתחיל בביצוע העיסוי משבוע 34-35 להריון. את העיסוי יש לבצע מספר פעמים בשבוע, מספר דקות בכל פעם.

לשם ביצוע העיסוי יש להצטייד בשמן לעיסוי. ניתן להשתמש בכל שמן ממקור צמחי, אולם ישנם שמנים המתאימים יותר. שמן שקדים ושמן שומשום מומלצים מאוד וריחם נייטרלי (דוקא שמן נבט החיטה הפופלרי מאוד מומלץ פחות, הן בשל ריחו הדוחה והן בשל הסברה כי הוא גורם לצריבה וגרד בנרתיק אצל נשים הסובלות מפטרת נרתיקית, השכיחה מאוד בהריון). קיימים בשוק תכשירים מיוחדים לביצוע עיסוי לפרינאום, בהם הוספו שמנים אתריים לשמן בסיס. ניתן גם להוסיף לכל שמן צמחי בסיסי מספר טיפות של שמן גרניום ומספר טיפות של שמן לבנדר המסייעים להגמשת הפרינאום ולהרגעת האזור.

מומלץ ונעים לבצע את העיסוי לאחר מקלחת. ישנן נשים המעדיפות לעסות לבד ואחרות המסתייעות באדם נוסף (בן הזוג בד"כ) לביצוע העיסוי.

ניתן לבצע את העיסוי במגוון תנוחות. אם האשה מבצעת את העיסוי בעצמה, עליה למצוא תנוחה, שבה יהיה לה נוח וקל להגיע לאזור הנרתיק: ישיבה על קצה המיטה או על שרפרף, הרמת רגל אחת על כסא או שכיבה על הצד עם רגל מורמת מקופלת הן תנוחות אשר עשויות להתאים. במידה שאדם נוסף מבצע את העיסוי, מומלץ, כי ישב מול האשה, היושבת על קצה המיטה או על קצה שרפרף. בתנוחה נוספת האשה שוכבת עם רגליים מקופלות ומפושקות.

יש להקפיד על שטיפת הידיים לפני הפעולה. האצבעות המבצעות נטבלות בשמן עד הפרק הראשון (שני האגודלים אם האשה מבצעת, שתי האצבעות המורות, אם אדם נוסף מבצע) ומוחדרות בעדינות לפתח הנרתיק, לכיוון קצהו התחתון (החיבור התחתון בין שפתי הפות). כדאי רק לגעת בפעם-פעמיים הראשונות, כדי לאפשר הסתגלות ורגיעה ולהמשיך לעיסוי בפעמים הבאות.לביצוע העיסוי יש למתוח כלפי מטה את האצבעות עד לתחושה של מתיחה ובעירה. לאחר מכן יש למתוח לצדדים (בצורת עוגן או T הפוכה) לאט ובעדינות ולחזור למרכז. העיסוי נמשך מספר דקות. זוגות המבצעים את העיסוי מדווחים לעתים קרובות על תחושה שהפרינאום "נענה" ונמתח יותר משבוע לשבוע.

מומלץ מאוד להביא לחדר לידה שמן לעיסוי ולבקש מהמיילדת לבצע עיסוי גם לקראת סוף הלידה. בחדרי לידה רבים נהוג להעזר בשמן בשלב לידת הראש בכדי לסייע לראש לצאת ביתר קלות.

תנוחות לידה מסוימות – שכיבה צדית, עמידת שש, כריעה, עשויות להפחית את המתח באזור ולמנוע קרעים. 

לכתבה נוספת בנושא עיסוי פרינאום.