אבעבועות הרוח – ווריצלה נגרמת ע"י ווירוס ממשפחת ההרפס הנקרא ווריצלה (varicella). מדביקה 90- 95% מבני האדם בגיל הילדות. המחלה מדבקת מאד ונעשית ע"י מגע עם הפרשות חולים אחרים במחלה או במגע ישיר עם פצעי החולה. החולים במחלה נושאים את הווירוס בדרכי הנשימה ומפרישים אותו ברוק, כך שניתן להידבק ע"י שהיה בקרבת נשא משתעל או מתעטש. נדיר שאדם נדבק ולא מפתח סימנים למחלה. בנוסף לחום המלווה את המחלה, הסימן האפייני למחלה הוא פריחה שלפוחיתית ע"פ כל הגוף המתפשטת בהדרגה ע"פ העור. מהלך התפשטות הנגעים עד סיום המחלה נמשך כשבוע. לעיתים יש מעורבות גם של חלל הפה וריריות נוספות. ילדים החולים בדרמטיטיס (אקזמה) או בעיות עוריות אחרות (גם שיזוף יתר!) יפתחו מחלה קשה יותר. השלפוחיות חולפות בד"כ בלא להשאיר סימן אא"כ ישנו זיהום מקומי בפצע. לאחר היעלמות הנגע יכולים להיות שינויים מקומיים בצבע העור באיזור הנגע למשך מס' חדשים. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין).

אגירת גליקוגן מסוג 1 - Glycogen storage disease (GSD1a) - מחלה גטניות - הפרעה בחילוף החומרים המתבטאת באגירה של חומר רב-סוכר הנקרא גליקוגן. בסוג 1 ישנה ירידת רמת סוכר הדם מהווה בעיה משמעותית בילדות. ישנה גם הגדלת כבד בכל החולים ורמת שומני הדם עולה אף היא. בעבר ילדים נפטרו בגיל בגרות מוקדמת וכיום, תודות לטיפול, המצב השתפר. יש עיכוב בגדילת הילדים ב-90% מהמקרים. אבני כליות מופיעות בכ-65% מהילדים ואי ספיקת כליות היתה בכ-25%-50%. יתכנו גם גידולים ממאירים בכבד בכ-20% מהמקרים.
שכיחות הנשאים בקרב יהודים אשכנזים כ-1 ל- 70. המחלה נמצאה קיימת גם ביהודי בולגריה ושאר ארצות הבלקן וביוצאי אירופה בכלל (גם לא יהודים). מומלץ לשקול בדיקה לזוגות ממוצא אשכנזי ואשכנזי בחלקו.

אדמת הינה מחלת ילדים שאינה נחשבת למחלה מסוכנת, אך במהלך ההריון ההדבקה עלולה לפגוע בהתפתחות העובר ולגרום למומים קשים, בייחוד בשליש הראשון של ההריון. רוב הנשים מחוסנות בפני אדמת באופן שגרתי בגיל 12. בתחילת ההריון יש לבצע בדיקה לגילוי נוגדני אדמת אצל האשה יחד עם כל בדיקות דם השגרתיות בתחילת ההריון.

אולטרסאונד או בעברית: על-שמע, הם גלי קול בעלי תדר גבוה, מעל לתדר שאוזן האדם מסוגלת לשמוע. כאשר גלים אלה משודרים לעבר אברי הגוף הם נקלטים בחלקם ומוחזרים בחלקם לעבר המשדר. מידת הקליטה וההחזרה משתנה מאיבר לאיבר ומרקמה לרקמה. הגלים המוחזרים למשדר עוברים פענוח מיוחד באמצעות מחשב, ומתורגמים לתמונה בה ניתן לראות את אברי הגוף השונים.

אולטרסאונד תלת מימדי מאפשרת השגת תמונות תלת מימדיות 3D שמקדמת בצעד ענק את האבחון באמצעות האולטרסאונד לשטחים אשר עד לא מזמן היו נחלת טכנולוגיות ה-CT וה-MRI (רנטגן ותהודה מגנטית). התועלת הרבה ביותר מושגת בהדמיית העובר, מכוון שהוא נמצא בתוך נוזל מי השפיר היוצר סביבה אידיאלית להדמיה בתלת מימד. בשנים האחרונות פותחה טכנולוגיה מהפכנית של תלת מימד מהיר 3D Real בו מתבצעת הסריקה תוך שניות ומתקבלת תמונת תלת מימד ב"זמן אמיתי" -  Real Time או 4D בו התמונה מתהווה ומשתנה תוך כדי הסריקה. טכנולוגיה זו מאפשרת לראות את העובר כפי שלא נראה מעולם, להגיע לתמונה "אמיתית" של פנים, גפיים, בטן, לב וכדומה, לשפר מהותית את יכולת אבחון המומים ברקמות רכות (בעיה קשה באולטרסאונד רגיל - למשל מומי שפתיים) ואפילו "לסובב" את העובר באופן וירטואלי ולראות אזורים המוסתרים בדרך כלל.

האוסטאופטיה מאמינה, כי לגוף הידע והיכולת להגן על עצמו מפני מחלות ולרפא את עצמו כאשר הוא יוצא מאיזון. תנאי זה מתממש כאשר כל המערכות משוחררות  מחסימות, התנועה בהן חופשית דבר שמאפשר זרימת דם חילוף חומרים ותפקוד תקין של מערכת העצבים ומפרקי השלד. השלמות והקשר בין כל האיברים והרקמות בגוף נעשה ע"י רקמות החיבור אשר עוטפות את כל האיברים (רקמת השריר, עצב, כלי דם, איברים פנימיים וכו'), רקמות חיבור אלו יוצרות איחוד, סולידריות ורצף בין כל האיברים ולכן, פגיעה בשלמות מבנה זה או אחר, יגרור אחריו תגובת שרשרת אשר תגרום לפגיעה ולהפרעה תפקודית של איבר אחר הנמצא בקרבת מקום, או אפילו במרחק ניכר ממנו. האוסטיאופת יבדוק על-ידי טכניקות ידניות את התנועתיות של הרקמות והמפרקים הרלוונטיים באמצעות המגע האוסטיאופת "רואה מרגיש וחושב". המגע רך ועדין כי כך הגוף מבקש ועל-ידי כך מתאפשרת בדיקה מעמיקה יותר.

אוקסיטוצין הינו הורמון המופרש מבלוטת יותרת המוח ונקרא אף הורמון האהבה. הוא מופרש בעת קיום יחסי מין, בלידה ובהנקה. תפקידו לכווץ תאי שריר ושחרורו גורם להתכווצויות הרחם (צירים) לקראת ובמהלך הלידה. לאחר יציאת התינוק, האוקסיטוצין מעלה את חום גופה של האם על מנת שתוכל לחמם את תינוקה וממשיך לכווץ את הרחם כדי לסייע בפליטת השיליה. במהלך תקופת משכב הלידה, הרחם ממשיך להתכווץ באמצעות הפרשת אוקסיטוצין, עד לחזרתו לגודלו ולמשקלו הקודם (כ 60-70 גר'). הכיווצים יורגשו בעיקר בהנקה מכיוון שהאוקסיטוצין אחראי אף על רפלקס שחרור החלב משדי האם. כמו כן,  תורם האוקסיטוצין לביסוס הקשר (bonding) בין האם והתינוק.

אורגנו, באנגלית: Oregano, wild marjoram שם לטיני: Origanum vulgare L. משפחת השפתניים Labiatae family)) אורגנו ביוונית פירושו "שמחת ההר". רפואה עממית. היוונית הקדמונים השתמשו באורגנו להכנת רטיות לטיפול בפצעים ובשרירים כואבים. הרפואה הסינית המסורתית משתמשת באורגנו להקלה על חום, הקאות, שלשול צהבת וגרד בעור. באירופה האורגנו משמש לשיפור העיכול ולהקלה על שעול. ומה אומר המחקר המדעי? לאורגנו יש פעילות אנטימיקרוביאלית הודות לתכולת התימול (thymol) שבו. התימול הוא פנול המשמש כקוטל חיידקים. התימול מסייע בשחרור ליחה המצטברת במערכת הנשימה והוא משמש כתרופה נגד שיעול. חלק מן המחקרים מצאו באורגנו השפעות נוגדות סרטן הודות לפיטוכימיקלים מסוג פלבנואידים: galangin ו-quercetin. האורגנו מכיל גם אלפא-, בטא-, גמא- ודלתא- טוקופרול, ומחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו כי לאורגנו פעילות נוגדת חמצון חזקה במיוחד. בנוסף ממחקרים ראשוניים עולה כי יתכן שהוא עשוי לסייע במניעת זיהומים פטריתיים כמו למשל, קנדידה. לא מומלץ להשתמש בכמויות גבוהות של אורגנו במהלך ההריון. מעניין לציין כי בסקר שנעשה על תשוקות וסלידות בקרב נשים בהריון נמצא כי הן דיווחו על הימנעות מרטבים המתובלים באורגנו. איך משתמשים? במצבים כמו עיכול לא תקין או להרגעת שיעול, לחלוט 1-2 כפות אורגנו טרי במים רותחים למשך 10 דקות. 

אטקסיה טלנגיאקטזיה - מחלה גנטית הפוגעת במספר רב של מערכות ומתאפיינת בניוון מתקדם של המוח הקטן ומתבטאת באי יציבות בהליכה (אטקסיה). כמו כן מתפתח כשל מתקדם של מערכת החיסון המגנה בפני זיהומים. יש ליקוי במנגנון המתקן את התקלות המצטברות בחומר הגנטי ולכן יש סיכון מוגבר עקב כך להופעת גידולים ובמיוחד בעקבות קרינה.

שכיחות הנשאים למחלה גבוהה בקרב יהודים ממוצא צפון אפריקאי (במיוחד יוצאי מרוקו). 1 מתוך כ- 70 אנשים באוכלוסייה הבריאה נושא את הגן למחלה. הבדיקה מומלצת לזוגות ששניהם ממוצא צפון אפריקאי.

אי קולי הינו חיידק שיכול להימצא במזונות שונים שלא עברו חימום או פיסטור, או שלא נשמרו כללי היגיינה בעת הטיפול בהם. הנזק לעובר עקיף.

אינקובטור הוא מיכל שקוף העשוי זכוכית או פלסטיק בו פתחים מוגנים לטיפול בפג. תפקידו כפול. התפקיד העיקרי הוא יצירת סביבה בה החום נשמר בטמפרטורה קבועה הנוחה לפג (בד"כ ככל שהפג קטן יותר, יש צורך בטמפרטורה גבוהה יותר. בפגים השוקלים כ- 750-1000 גר' הטמפרטורה באינקובטור מתקרבת ל-37 מעלות!). אינקובטורים חדישים שומרים גם על אחוזי לחות קבועים ע"פ הצורך. התפקיד הנוסף הינו הגנה מפני זיהומים – הפג סגור ב"קופסא" אטומה יחסית, והידיים המוכנסות פנימה עטופות בכפפות סטריליות. כך מופחת הסיכון לזיהום הפג ע"י חיידקים מסוכנים. לרוב האינקובטורים החדישים יש מסך מחשב קטן או תצוגה דיגיטלית כלשהי המראים נתונים לגבי הטמפרטורה והלחות שבתוך האינקובטור. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)

איקקלומין (Ikaclomin), קלומיפן ציטרט – אחת מהתרופות הותיקות ביותר, שמצויה בשימוש מוצלח כבר כארבעים שנה. פועלת על ידי חסימת הקולטנים לאסטרוגנים בבלוטת יתרת המוח, פעולה שמעוררת את הבלוטה להפריש את ההורמון FSH, שמגרה את השחלה לגיוס זקיקים. כלומר איקקלומין לא גורם באופן ישיר לביוץ, כי אם מגביר את התהליכים הטבעיים שמובילים לביוץ

אנדומטריוזיס הינה מחלה כרונית המתאפיינת בהימצאותם של מוקדים, המורכבים מרקמה הדומה לרירית הרחם, באתרים מחוץ לרחם. המוקדים נמצאים בעיקר בחלל האגן, כולל על פני השחלות, הרצועות שמתחברות לרחם ומאחורי הרחם. התסמינים השכיחים ביותר כוללים כאבי מחזור עזים, כאב בעת קיום יחסי מין, כאב לא מחזורי באגן ואי-פריון.מקור השם של המחלה הוא בשם הלועזי של רירית הרחם, קרי ה"אנדומטריום". המיוחד למוקדים של אנדומטריוזיס הוא, שבדומה לרירית הרחם עצמה, הם רגישים לשינויים ההורמונאליים לאורך המחזור החודשי. בהתאם כפי, שבעת הווסת בעקבות התפרקות רירית הרחם מופיע הדמם הווסתי, כך מתרחש דימום מקומי במוקדי האנדומטריוזיס בזמן הווסת. שינויים אלו עלולים לגרום לכאב עז בעת הווסת ולעתים להיווצרות הידבקויות, קרי רקמה צלקתית, סביב הנגעים. 

חומרים אנטיביוטיים הינם חומרים המיוצרים על ידי אורגניזמים שונים, היכולים למנוע גדילה והתרבות של חיידקים או אף להביא להכחדתם. במינונים המתאימים יכולים חמרים אלו לשמש כאמצעי יעיל בלוחמה בזיהומים חיידקיים. התרופות האנטיביוטיות מסייעות רבות להגנה מפני זיהומים חיידקיים מסוכנים. עלינו לדעת מתי להשתמש בתרופות אלו ולהקפיד בנטילה נכונה על מנת שנוכל להסתייע בתרופות אלו עוד שנים רבות. (מתוך כתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)

אנמיה הינו מצב של ירידה בנפח כדוריות הדם האדומות הנמדדת באמצעות ריכוז ההמוגלובין בדם. התופעה הינה די נפוצה בהריון וגורמת לחולשה, עייפות, כאבי ראש, קושי בריכוז, קוצר נשימה, עצבנות, חוסר תיאבון, בחילות וסחרחורות. רוב הסובלים מאנמיה חיוורים. 
אנמיה הינה תופעה נפוצה בקרב נשים הרות. נמצא שגודל מחסני הברזל בהתעברות הינו מנבא חזק למצב הברזל האימהי ולרמת הסיכון ללקות באנמיה בשלב מאוחר של ההריון. חסר ברזל בתחילת ההריון יכול להעלות את הסיכון ללידה מוקדמת, ואילו אנמיה לאחר הלידה מקושרת עם עלייה בסיכון לדיכאון אצל האם לאחר לידה. חסר ברזל יכול גם להשפיע על זיהומים אצל האם. 
עם התקדמות ההריון ישנו קושי רב למלא אחר מחסני ברזל מרוקנים, ולכן ישנה חשיבות רבה לצריכת ברזל בכמות מתאימה מתקופת ההתעברות ועד ההנקה כולל. ע"פ המלצת משרד הבריאות, משבוע 9 להריון ועד 6 שבועות לאחר הלידה יש ליטול תוסף ברזל המכיל 100 מ"ג ברזל.

אנמיה ע"ש פנקוני (Fanconi anemia) נגרמת על-ידי מוטציה באחד מהגנים האחראיים למחלה (קיימים לפחות ארבעה גנים שונים). באשכנזים, הצורה השכיחה יותר של המחלה הינה אנמיה ע"ש פנקוני - מקבוצת משלים C(FACC). המחלה מתבטאת באנמיה וחסר תאים שמקורם במח העצם (פנציטופניה). המחלה מופיעה בגיל הילדות. כמו כן יש שכיחות יתר של נטייה לסרטן הדם (לוקמיה) ומומים מולדים, בדרך כלל של הגפיים (חסר אגודל, קיצור ועיוות האמה). במקרים מסוימים יש גם קומה נמוכה, פיגור שכלי, וירידה בשמיעה. אצל שליש מהחולים יש הפרעות בכליות, כגון חסר של כליה בצד אחד.

אסתמה היא מצב מתמשך של דלקת כרונית בדפנות דרכי הנשימה הגדולים והקטנים - הסמפונות והסמפוניות – הנגרמת על ידי מספר גורמים המשפיעים זה על זה. מהלך המחלה מתאפיין בתקופות שקטות המופרעות על-ידי אירועים חריפים הנקראים "התקפים".  התקף אסתמתי מתבטא בשעול, קושי בנשימה ואפילו מצוקת- נשימה. השיעול בתחילת ההתקף יבש וקצר בדרך כלל, ובהמשך הופך להיות שעול "רטוב" עם ליחה. שעול לפנות בוקר, אחרי צחוק או בכי וכן לאחר מאמץ גופני אפייני מאד. (מתוך כתבתה של ד"ר רות סופרמן)

בדיקת האפגר היא שיטת דירוג להערכת המצב הגופני של הילוד. הציון נקבע פעמיים: דקה וחמש דקות לאחר הלידה. הרופאים והמיילדות יעריכו את הסימנים הבאים ויקצו נקודות בהתאם למצב הילוד בכל הקשור לטונוס השרירים, קצב הלב, תגובה לגירוי, צבע עור התינוק וניסיון המאמץ הנשימתי.

אפידורל - טכניקה של הזרקת חומרים לאזור הגב בעזרת מחט חלולה, דרכה מכניסים צינורית שנשארת בגוף במשך הלידה ומוצאת כשעתיים לאחריה. צינורית זו מאפשרת להזריק חומרי הרדמה גם לאחר שמוציאים את המחט. 

ה"אפידורל" לא זכה בשמו בגלל החומר אותו מזריקים, ולא בגלל המחט המשמשת להזרקה: האפידורל הוא המקום האנטומי בעמוד השדרה אליו מזריקים את החומר. הכינוי אפידורל הוא קיצור של ה"חלל האפידוראלי", האזור סביב ה "דורה" (EPI- סביב ,DURA- המעטה המכיל את הנוזל של המוח ואת חוט השדרה).

החלל האפידורלי דק מאוד, לכן חשוב שהיולדת לא תזוז בזמן הזריקה, מאחר שדקירה, בטעות, של ה-DURA , יכולה לגרום לכאבי ראש עזים לאחר הלידה.

ארומתרפיה הינה שיטת טיפול וריפוי באמצעות ריח -ארומה=ריח, תרפיה= טיפול. בארומתרפיה משתמשים בשני סוגים של שמנים: שמני בסיס-אליהם מוסיפים את תמציות השמנים הארומטיות (ע"מ למנוע גירוי של העור ופגיעה בו)- שמן שקדים, נבט חיטה, אבוקדו, שומשום. שמנים אתריים=שמנים ארומטיים- אלו הם שמנים מרוכזים במיוחד בעלי תכונות תרפויטיות המשפיעות על גופנו מבחינה פיזית, נפשית, ריגשית ומנטלית. כל תמצית מופקת מחלקי צמח שונים -פרחים, עלים, גזעי עצים, כך שלכל תמצית יש הרכב כימי שונה ותכונות ריפוי אחרות. ישנם מספר דרכים להשתמש בשמנים הארומטיים, למשל-הרחה, עיסוי ואמבט. לשמנים הארומטיים השפעה חזקה על מערכות הגוף השונות, ולכן מומלץ להתייעץ לפני השימוש עם גורם מקצועי, בעיקר באוכלוסיות מיוחדות כמו נשים הרות, מניקות , תינוקות וילדים.