מדידת חום השחר יכולה לסייע לנשים עם מחזור וסת לא סדיר או נשים המעונינות לזהות את מועד הביוץ באופן מדויק יותר. האישה צריכה מידי יום, מתחילת המחזור, למדוד את חום גופה מיד לאחר שהתעוררה, עוד בטרם קמה ממיטתה. צפוי כי לאחר הביוץ יעלה חום הגוף בכחצי מעלה. הדבר נובע מכך שלאחר שהתרחש ביוץ הזקיק נהפך להיות "גופיף צהוב", שמפריש פרוגסטרון, שתפקידו לתמוך בהשרשת העובר ובהמשך בהריון המתפתח. שיטה זו פשוטה וזולה, אך יעילותה מוגבלת מאחר והעלייה בטמפרטורת הגוף מתרחשת בדרך כלל רק אחרי הביוץ, לעתים אפילו מספר ימים לאחר הביוץ. על מנת להשיג הריון אנו מנסים דווקא לזהות את הימים שקודמים לביוץ. בנוסף, אצל חלק לא מבוטל מהנשים, ובמיוחד אלו הסובלות מקושי להרות, לא מוצאים שום קשר בין מועד הביוץ לשינויים היומיומיים בחום הגוף. כך שעבור נשים רבות מדידת חום השחר גורמת יותר לטרדה מאשר לתועלת בזיהוי הימים בהם עליהן לקיים יחסים.

מוניטור עוברי בעל מתמרים אלחוטיים. מתמרים אלחוטיים ניתנים לשימוש גם תחת מים זורמים ובתוך אמבט. קיים בחלק מהמרכזים ללידה טבעית. בלידה פיזיולוגית, ללא משככי כאבים או הפעלת לידה ובנוכחות ניטור עוברי תקין, ניתן לבצע ניטור לסירוגין ואין הכרח בניטור רציף. יתרה מכך - גם בעת ביצוע הניטור אפשר למצוא תנוחה בישיבה או עמידה בה ניתן לנטר את העובר.

מוניטור פנימי לעובר (Scalp Electrode) הוא אלקטרודה המוצמדת לראש העובר ומשמשת לניטור העובר שלא דרך דופן הבטן אלא ישירות ממנו. השימוש במוניטור זה הינו לאחר פקיעת קרומים (=ירידת מים). הסיבות להצמדת האלקטרודה הינן או בשל קשיים טכניים (לא שכיח) למשל אצל נשים שמנות מאוד או כאשר יש בשל סיבה אחרת קושי טכני לנטר את העובר. סיבה נוספת, עיקרית, היא כאשר יש ניטור לא תקין לגמרי של העובר, שלא עונה על כל הפרמטרים המוכיחים שהכל בסדר. הנימוק הוא שמוניטור פנימי מראה בצורה יותר מהימנה את אחד הפרמטרים שנקרא שונות (=וריאביליות) ונחשב חשוב מאוד להערכת חיוניות העובר.

מוניטור פנימי רחמי משמש במצבים מאוד מסוימים בהם נדרש מידע מדויק אודות הלחץ התוך רחמי - עוצמת ההתכווצות של הרחם בעת הצירים וביניהם. מוניטור זה נקרא IUP - Intra Uterine Pressure.

מחלת Mucolipidosis (type 4) ML4 - מחלה גנטית. מחלת אגירה תורשתית שמתבטאת מיד לאחר הלידה בשינויים בעיניים הכוללים פזילה, עכירות בקרנית וניוון רשתית. בהמשך מופיעים רפיון שרירים (היפוטוניה) ואיחור התפתחותי-שכלי קשה. 

מחלת MLC - מחלה גנטית. מחלה נוירולוגית מתקדמת לאט שמתבטאת בעיקר בהיקף ראש גדול יחסית בלידה. בהמשך ישנה הידרדרות בתפקוד מוטורי, חוסר יציבות בהליכה ותנועות לא רצוניות (מסוג דיסטוניה). רוב החולים סובלים מאפילפסיה. יתכן גם איחור בהתפתחות השכלית במידה קלה.

מחלת גושה (Gaucher disease) הינה מחלת אגירה ליזוזומית הנגרמת עקב חוסר של האנזים גלוקוצרברוזידאז (glucocerebrosidase). כתוצאה מכך נוצרת הצטברות של חומר הקרוי גלוקוזילצרמיד (glucosylceramide) ברקמות שונות. זו אחת מהמחלות התורשתיות השכיחות בקרב יהודים אשכנזים. המחלה מתבטאת באנמיה, הגדלה של הכבד והטחול וכאבי עצמות. למחלה דרגות חומרה שונות התלויות, בין השאר, בסוג המוטציה. הצורה הקלה של המחלה, שכיחה בקרב יהודים אשכנזים. צורות נדירות וקשות יותר של המחלה מופיעות בגיל צעיר ומאופיינות גם בפגיעה במערכת העצבים.

מחלת מטהכרומטיק לאוקודיסטרופי (Metachromatic leukodystrophy) - מחלה גטנית. קיימות מספר צורות מבחינת החומרה וצורת המחלה השכיחה בארץ הינה קשה. סימניה בד"כ מופיעים כבר בשנה השנייה ולרוב הילדים מתים עד גיל 5. לילדים יש פגיעה מתקדמת בתפקוד המוטורי, קשיון של שרירים, התדרדרות שכלית, ולעיתים התכווצויות. נוזל השדרה מכיל רמת חלבון גבוהה. מופיעים משקעים בעלי צביעה מיוחדת (מטהכרומטים) במוח, בכליות ובשתן.
ביהודים ממוצא תימני (בעיקר חבנים) שכיחות הנשאים גבוהה (1 ל-50 תימנים בכלל ו- 1:17 חבנים). מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג תימני ותימני בחלקו.

מחלת קנוון (Canavan Disease) נובעת ממוטציה בגן הגורמת לחוסר באנזים אספרטואצילאז (Aspartoacylase) ועקב כך, הצטברות החומר (NAA) N-acetylaspartic acid, הפוגע בעיקר במוח. המחלה מופיעה זמן קצר לאחר הלידה, ומתבטאת בפגיעה במערכת העצבים המרכזית הכוללת פרכוסים, רפיון כללי, נסיגה בהתפתחות הפסיכומוטורית והיקף ראש גדול מהרגיל. הילדים הסובלים מהמחלה נפטרים בדרך כלל לפני גיל שלוש שנים.

מיומה או שרירן או בשמו הלועזי FIBROID/MYOMA הוא גידול של דופן שריר הרחם. ברוב המכריע של המקרים המיומה היא גידול שפיר, ורק ב- 1/500-1/1000 ממאיר. המיומה מאד שכיחה בגילאי הפוריות (18-52), ושכיחותה עולה עם הגיל, כך שבגיל 50 אצל 50% מהנשים קיימת מיומה. קיימים טיפולים רבים ומגוונים למיומה. התאמת הטיפול הנכון למטופלת לפי סוג המיומה/מיומות, התלונות, גיל האישה, וכוונותיה להרות בעתיד משחקים תפקיד קריטי בבחירת הטיפול.

מייפל סירופ Maple Syrup Urine Disorder MSUD - מחלה גטנית. הסימנים קליניים של המחלה מתפתחים לאחר לידה ומתבטאים בהתדרדרות נוירולוגית, התפתחות איטית, קשיי אכילה והשתן של ילדים חולים במחלה הוא בעל ריח של סירופ מייפל. 
מחלה הניתנת לטיפול יעיל בתנאי שמתגלית מיד לאחר הלידה. לצערנו, לרוב המחלה מתגלית באיחור ועד אז עלול כבר להיגרם נזק מוחי קשה ובלתי הפיך. לכן בדיקת הנשאות בהורים מאפשרת טיפול יעיל מיד אחר הלידה ומניעת נזק לילוד.
הפגם הינו באנזים שמפרק קרבוקסיל בחומצות האמינו (אבני בניין של חלבון) המכילות קבוצות קרבוקסיליות. עקב הפגם ישנה הצטברות בגוף והפרשה מוגברת בשתן של חומצות שומן המכילות את הקבוצות הקרבוקסיליות (ולין, לאוצין ואיזולאוצין ) – להן ריח של מייפל-סירופ. ישנם מספר גנים האחראים למחלה. 
נמצא שבאוכלוסייה האשכנזית שכיחות הנשאים של המחלה הינה יחסית גבוהה (כ- 1:100). מומלץ לשקול את ביצוע הבדיקה לזוג אשכנזי ואשכנזי בחלקו. 

אם יש לך ירידת מים והנוזל ירקרק, חום או צהוב במקום שקוף וצלול ייתכן שמדובר במצוקה עוברית. הצבע נובע מכך שהתינוק הוציא מקוניום (עשה את צרכיו הראשונים) במי השפיר. אצל רוב התינוקות היציאה הראשונה מתרחשת לאחר הלידה ולעיתים כאשר הדבר מתרחש לפני הלידה, זה סימון למצוקה עוברית. במקרה של מים מקוניאליים רצוי לנסוע לבית החולים בהקדם. 

מיעוט מי שפיר היא כמות קטנה מדי של מי שפיר. לרוב מצביע על פגיעה בעובר או על מצוקת עובר. התופעה עלולה לגרום מצבים של הפלה, היפרדות שיליה, עיכוב בהתפתחות התוך רחמית של העובר, לידה מוקדמת, מומים בעובר ואף למות העובר. עם טיפול רפואי הולם רוב הנשים עם מיעוט מי שפיר יילדו תינוקות בריאים.

מענק האישפוז הינו תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לבית החולים או למוסד הרפואי שהיולדת אושפזה בו תמורת הוצאות האשפוז. במקרה של לידת בית, מענק זה אינו משולם.

מענק הלידה הינו תשלום שהמוסד לביטוח לאומי משלם ליולדת לחשבון הבנק שלה, בהתאם למספר הילדים שנולדו באותה לידה. בלידה ראשונה יש להקפיד ולמסור לפקיד בית חולים את פרטי חשבון הבנק.

החל משבוע 36 ועד הלידה מומלץ לבצע מעקב אצל אחות קופ"ח. בדיקה שבועית הכוללת בדיקת לחץ דם, חלבון בשתן ושקילה. כמו כן בודקת האחות אם האשה ההרה סובלת מבצקות וכד'. יש לבקש מהרופא המטפל הפניה למעקב זה.

מעקב הריון עודף, הינו מעקב לנשים שהריונן מתארך מעבר לתאריך הלידה המשוער - בשבוע 40 מלא. המעקב שמתבצע בבית החולים, כולל ניטור עוברי ובדיקת אולטראסאונד הכולל פרופיל ביופיסיקלי וכמות מי שפיר וכן הערכת משקל. המעקב מתבצע אחת ליומיים או שלשה, בהתאם להחלטת הרופא לפי הנתונים של הניטור העוברי, כמות מי השפיר ונתונים אחרים שמתקבלים מהבדיקות. יש לבקש מהרופא הפניה למעקב הריון עודף למקרה שהלידה תתרחש לאחר התאריך המשוער.

מצב פסיכוטי שלאחר לידה הינה הפרעה נדירה, ומופיעה בערך באחת מאלף יולדות. היא יכולה להיות קשורה לדיכאון שלאחר לידה או להופיע כהפרעה בפני עצמה. הסכנה לאם ולתינוק מחייבת בדרך כלל אשפוז.

אם בשלבי הריון מוקדמים איפשר הרחם מרחב לתנועה חופשית, הרי שעם התקדמות ההריון נותר פחות ופחות מרחב לעובר. היות והראש הינו האיבר הגדול והכבד בגופם, ימצאו עצמם רוב העוברים במצג ראש. מבנה הרחם האגסי, המתאים למצג שבו הראש למטה ושאר האיברים כלפי מעלה, יסייע בשמירה על מצג ראש בשבועות ההריון המאוחרים.
מצג עכוז שכיח מאוד בשליש השני של ההריון וככל שגיל ההריון עולה, שכיחותו יורדת. בתום השליש השני כ- 40% מהעוברים יימצאו במצג זה, בסביבות שבוע 30-32 כ-30% ובמועד (לאחר תום 37 שבועות הריון) רק כ- 3.5% מהעוברים יהיו במצג זה. 
אם תינוקך נמצא במצג עכוז יש כמה אפשרויות. אפשר לנסות לסייע לו בהיפוך החל משבוע 34, על ידי שימוש בהיפוך סיני, או באמצעות שיטות אחרות מתוך הרפואה המשלימה כמו הומאופתיה, רפלקסולוגיה, שיאצו ועוד. ניתן גם לקבוע תור סביב שבוע 37-38 להיפוך חיצוני בבית חולים.
במידה וניסיונות ההיפוך כושלים, יש לקבוע מועד לניתוח קיסרי מתוכנן.

לפני שנוטלים תרופה חדשה במהלך ההריון או בתקופת ההנקה כדאי להתייעץ עם אחד המרכזים הטרטולוגיים ולוודא שהתרופה בטוחה בהריון ובהנקה. במדור בריאות בהריון תמצאו את רשימת המרכזים הטרטולוגים ואת פרטיהם.

משחה המוחדרת לנרתיק בג'ל או בנר המכילים את הורמון הפרוסטלגלנדין. הורמון זה עוזר בריכוך צואר הרחם וביצירת צירים אפקטיביים. פעולה זו אפשרית רק במידה שלא היתה ירידת מים מחשש לזיהום. כמו בכל שיטות הזירוז, שיטה זו אינה מבטיחה הצלחה. 

משכב לידה הוא למעשה השלב הרביעי של הלידה. תקופה זו מתחילה מייד עם לידת תינוקך ונמשכת שישה שבועות. במהלך תקופה זו הרחם שלך מתכווץ והלוכיאה - שרידי ההריון מופרשים החוצה דרך הנרתיק כדימום והפרשה שהולכים ומתמעטים עם הזמן. במהלך תקופה זו גופך זקוק למנוחה רבה ולזמן התאוששות מהלידה. בתום משכב הלידה עליך לגשת לרופא הנשים לבדיקה שגרתית הכוללת בדיקת אולטראסאונד ובדיקות דם. על הרופא לוודא שהרחם שלך חזר לגודלו הטבעי מלפני ההריון. אין להשתמש בטמפונים בתקופת משכב הלידה.

כל משקל בלידה מתחת ל- 2.5 ק"ג ללא קשר לשבוע בו נולד התינוק נחשב משקל לידה נמוך. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)

משקל לידה נמוך מאד – VERY LOW BIRTH WEIGHT– VLBW – תינוק במשקל מתחת 1500 גר' בלידה. בד"כ מדובר בפגים שנולדו לפני 32-33 שבועות הריון. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין) 

משקל לידה נמוך קיצונית - EXTREMLY LOW BIRTH WEIGHT - ELBW – תינוק במשקל מתחת ל-1000 גרם בלידה. מדובר בד"כ בפגים קטנים מאד שנולדו בשבועות 25-28 להריון. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)

משקל נמוך לגיל הלידה – SMALL FOR GESTATIONAL AGE–  SGA  - תינוק שנולד במשקל נמוך יחסית למשקל המצופה מגילו. (ללא קשר לשבוע ההריון). לדוגמא – תינוק שנולד במועד צריך לשקול מעל 2.5 ק"ג. תינוק שנולד במועד במשקל 2.2 ק"ג ייקרא SGA. פג שנולד בשבוע 30 ושוקל 1500 גר' – אמנם משקלו נמוך אך המשקל מתאים לגיל ההריון. תינוקות שנולדים במשקל נמוך לגיל ההריון מצבם בד"כ קשה יותר. (מתוך הכתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)

 מילון מונחים זה נוצר מתוך מידע בכתבות של מומחי פורטל דולה. ברוב המונחים יש קישור לכתבה נרחבת יותר על אותו נושא. אנו מודים לכל המומחים והכותבים שתרמו רבות לעריכת מילון זה. נשמח לקבל מכם הצעות ובקשות למונחים נופסים ללקסיקון כולל פרוט והסבר על המונח שהצעתם. פניות בנושא יש להפנות למייל: ilan@doula.co.il עם הכותרת "מילון מונחים".