היום המאושר בחיי
סיפור הלידה של עדן
סיפור הלידה של איתי הנסיך
הודעות אחרונות בפורום
מצאתי בי כוחות שלא ידעתי על קיומם והתחלתי לדחוף!!!! רואים את הראש...
את אחרי קיסרי? לקיסרי עכשיו? ואני עונה: מה פתאום! אני קודם מנסה לידה רגילה!
כאבים בלתי נסבלים וכולם צועקים עלי מסביב שאלחץ ולא הבנתי מה רוצים ממני. הרופאה צורחת עליי כמו מעודדת
כעבור 3-4 לחיצות חתכו אותי ופתאום אני שומעת פרץ של מים וכעבור שנייה מניחים עלי תינוק!
הבנתי שצריך ללדת בשבוע 34, בלי לדעת אם הילדה תגיע בשלום
קצת באיחור, כשהאח הקטן כבר בדרך, נזכרת לילך אפרתי לספר לעדי איך היא נולדה
אני שומעת אותך בוכה, ואיך שמניחים אותך על הבטן שלי אתה נרגע. כולך לבן ןחלקלק – ילד שלי – ברוך הבא לעולם הזה.
הבנתי שזוהי ההזדמנות לזרום, להיות כגל באוקינוס, לשחרר, להרפות
אמא בחיתולים: "מה תדירות הצירים?" שאלה האחות. "כל 3 דקות" שיקרתי בקטנה. "מצוין" ענתה
השבועות לאחר הלידה היו הכי כואבים וקשים. אך כיום הייתי חוזרת על כל התהליך בעיניים עצומות