שיא של לידה

זה התחיל בשעה 22:00 בלילה, פתאום הרגשתי טיפטוף, ושאלתי את עצמי האם זה זה? האם הגיע סופו של הריון? ואז בא לו ציר שכמעט ולא חשתי בו ואחרי דקה עוד ציר קטן, ואני עדיין שואלת את עצמי האם הגיע שעתו של העולל שלי לצאת?

אחרי רבע שעה התחילו צירי לחץ וכולם דאגו שעוד אלד בדרך לבית החולים. כשהגענו לבית החולים מייד העבירו אותי לבדיקות מוניטור ואכן ראו שאני עוד רגע יולדת, ולכן הועברתי כמה שיותר מהר לחדר לידה, שם לא הספיקו להפשיט אותי, נשארתי עם החולצה שלי עלי.

כמובן שלא קיבלתי אפידורל כי הייתי עם פתיחה מלאה, וכמובן שלא הספיקו לתת לי עירוי להפרדות השליה כי העולל המקסים שלי יצא אחרי 7 דקות, לחצתי מספר לחיצות והנה כבר יצא לו.

לכן קראתי לסיפור שלי שיא של לידה כי שלושת הלידות הקודמות נמשכו מספר שעות. האמת שדי התאכזבתי כי לא חוויתי ממש את הלידה, היא היתה כל כך מהירה. אך אודה לעולל שלי שיצא גם בלי שאחוש בכאב.

 לשליחת סיפורי לידה