מיעוט מי שפיר

מי השפיר הם חלק ממערכת התמיכה בעובר. הם מגינים על העובר ומסייעים להתפתחות השרירים, הזרועות, הריאות ומערכת העיכול. מי השפיר מיוצרים מייד לאחר ששק ההריון נוצר, כ-12 יום לאחר ההתעברות. תחילה הם מכילים מים המסופקים על ידי האם. בשבוע 20 להריון, הם מכילים בעיקר שתן של העובר. ככל שהעובר גדל, כך הוא ינוע ויסתובב בתוך הרחם בסיוע מי השפיר. בשליש השני להריון, העובר יתחיל לנשום ולבלוע מי שפיר. כמות מי השפיר תגדל בצורה סדירה עד לשבוע 32 או 33 ואז הם יתאזנו. בחלק מן המקרים מי השפיר יהיו מועטים או מרובים. יש טווח משתנה של כמות מי השפיר (המתרגם: אבל בדרך כלל צריך להיות בין 800 ל-1,000 מיליליטר). אם כמות מי השפיר נמוכה המצב נקרא מיעוט מי שפיר - אוליגוהידאמניוס. אם יש ריבוי מי שפיר המצב נקרא פוליהידרמניוס.

מהו מיעוט מי שפיר? 

מיעוט מי שפיר הוא מצב שבו יש מעט מידי מי שפיר. רופאים יכולים למדוד את כמות הנוזל בשיטאות מדידה שונות, בדרך כלל על פי מדד  AFI, או הערכת כיסים עמוקים. אם AFI מראה שכמות הנוזל היא פחות מ-5 סנטימטר, (או פחות מאחוזון 5) העדר כיס נוזל בעומק של 2-3 ס"מ או נפח של נוזל הנמוך מ-500 מיליליטר בגיל הריון שבין 32 ל-36 שבועות, האיבחון הוא חשד למיעוט מי שפיר. כ-8 אחוזים מהנשים בהריון מגיעות למצב של מיעוט מי שפיר. 4 אחוזים מאובחנות כבעלות מיעוט מי שפיר. זה עשוי להתרחש בכל זמן במהלך ההריון, אבל זה הכי נפוץ בשליש השלישי להריון. אם אשה עברה את מועד הלידה המשוער בשבועיים או יותר, היא עלולה להיות במצב של סיכון לסבול ממיעוט מי שפיר, מכיוון שהנוזלים יכולים לפחות למחצית כשהיא מגיעה לשבוע 42. מיעוט מי שפיר עלול לגרום לסיבוכים בכ-12 אחוזים מההריונות שעברו 41 שבועות. 

מה גורם למיעוט מי שפיר? 

• מומים מולדים: בעיות בהתפתחות הכליות או מערכת השתן יכולים לגרום לייצור שתן מועט, מה שעלול לגרום למיעוט מי שפיר.
• בעיות שיליה: אם השיליה איננה מספקת מספיק דם וחומרי הזנה לתינוק, הוא עלול להפסיק למחזר את הנוזלים.
• דליפה או קרע בממברנות: זה עלול להיות זרם חזק או גם טפטוף איטי של נוזל. זה עלול לקרות בגלל קרע בממברנות. קרע עלול לגרום למיעוט מי שפיר.
• הריון עודף: הריון עודף (הנמשך אחרי השבוע ה-42) עלול לגרום לרמות נמוכות של מי שפיר, כתוצאה מירידה בתפקוד של השיליה.
• סיבוכים אצל האם: גורמים כמו התייבשת האם, יתר לחץ דם, רעלת הריון, סוכרת וחסר בחמצן עלולים לגרום לירידה בכמות מי השפיר.

מהם הסיכונים של מיעוט מי שפיר? 

הסיכונים של מיעוט מי שפיר תלויים בדרך כלל בגיל ההריון. מי השפיר חיוניים להתפתחות השרירים, הגפיים, הריאות ומערכת העיכול. בשליש השני להריון, העובר מתחיל לנשום ולבלוע את הנוזל כדי לסייע לריאות לגדול ולהבשיל. מי השפיר גם עוזרים לעובר לפתח את שריריו ואת גפיו, בכך שהם מספקים די מקום לנוע. אם מאובחן מיעוט מי שפיר במחצית הראשונה של ההריון, הסיבוכים יכולים להיות רציניים יותר ולכלול: 

• דחיסה של אברי העובר וכתוצאה מכך מומים מולדים
• עלייה בסיכון להפלה או ללידת ולד מת

אם מיעוט מי שפיר מאובחן במחצית השנייה של ההריון, הסיבוכים עלולים לכלול:

• הגבלת גדילה תוך רחמית IUGR
• לידה מוקדמת
• סיבוכים בלידה כמו לחץ על חבל הטבור, מים מקוניאליים וניתוח קיסרי.

איזה אמצעים קיימים אם יש לי מיעוט מי שפיר? 

הטיפול במיעוט מי שפיר מבוסס על גיל ההריון. אם לא הגעת לסוף ההריון, הרופא ינטר אותך ואת כמות מי השפיר מאוד בקפידה. בדיקות שונות יבוצעו על מנת לבדוק את פעילות העובר שלך. אם את קרובה למועד הלידה המשוער, רוב הרופאים ימליצו על זירוז לידה במקרים של מיעוט מי שפיר. טיפולים אחרים עשויים לכלול: 

• אמניו-אינפוזיה במהלך הלידה באמצעות קטטר לרחם. תוספת הנזלים עשויה לסייע בריפוד מסביב לחבל הטבור במהלך הלידה ודווח כי טיפול זה מסייע להקטין את הסיכון לניתוח קיסרי.
• הזרקת נוזל לפני הלידה באמצעות דיקור מי שפיר. מצב זה של מיעוט מי שפיר עלול לחזור תוך שבוע מביצוע ההזרקה, אבל הוא יכול לסייע לרופא בהדמיה של האנטומיה של העובר כדי לאפשר איבחון.
• השבת מאזן נוזלים לאם על ידי שתייה של נוזלים ומתן נוזלים בעירוי לוריד, הוכיחה עצמה כמסייעת להגדיל את כמות מי השפיר.

תורגם ופורסם באישור האיגוד האמריקני להריון.