החיים בתוך הרחם

התינוק שלך יתפתח בתוך הרחם בסיוע של מערכת תומכת חיים, המורכבת מהשיליה, מחבל הטבור ומשק ההריון, המלא במי שפיר.

מהי השיליה ומה היא עושה?

השיליה היא אבר בצורה של פנקייק, המחובר לרחם ומקושר לעובר באמצעות חבל הטבור. השיליה מייצרת את ההורמונים הקשורים להריון, כולל hCG, אסטרוגן ופרוגסטרון.

השיליה פועלת כתחנת מעבר בין מחזור הדם של האם לבין מערכת הדם של העובר. כלי דם קטנים מובילים את הדם העוברי אל השיליה, המלאה בדם של האם. חומרי הזנה וחמצן מדם האם עוברים דרך השיליה למערכת הדם של העובר, ובמקביל חומרי פסולת מדם העובר עוברים לדם האם, בלי ששתי מערכות הדם יתערבבו זו בזו.

השיליה נפלטת מן הרחם בשלב השלישי של הלידה. אחת הבעיות האפשריות בהריון היא "שילית פתח", שבה השיליה נצמדת לדופן הרחם קרוב לצוואר הרחם או ממש מעליו. ככל שהעובר גדל, הלחץ על השיליה מתחזק ועלול לגרום לדימומים. מצב זה מחייב בדיקה רפואית כדי לוודא לידה בטוחה עבורך ועבור העובר.

מהו חבל הטבור ומה תפקידו?

חבל הטבור הוא חבל החיים, המחבר את העובר אל השיליה. בחבל הטבור שלושה כלי דם: שני עורקים המובילים דם אל השיליה ועוד וריד רחב, המחזיר את הדם מהשיליה אל העובר. חבל הטבור יכול לגדול עד לאורך של 60 סנטימטרים, כדי לאפשר לעובר לנוע בחופשיות ובבטיחות בתוך הרחם, בלי לגרום נזק לשיליה או לחבל הטבור עצמו.

אחרי שהתינוק נולד, חותכים את חבל הטבור (לעתים האב יכול לבצע את החיתוך) והחלק הנותר צמוד לטבור יתייבש וינשור בתוך כמה ימים.

במהלך ההריון, בבדיקת אולטרה סאונד ייתכן שיתברר לך שיש קשר בחבל הטבור או שהוא כרוך סביב אחד מאבריו של העובר. תופעה זו שכיחה ואי אפשר למנוע אותה. היא בדרך כלל גם אינה מסכנת את העובר. 

שק ההריון

שק ההריון מלא במי שפיר. שק זה הוא הבית של העובר שלך, חדר הכושר שלו ומעטפת ההגנה ממכות חיצוניות, מפגיעות אקראיות ומלחצים חיצוניים אחרים. שק מי השפיר מאפשר לעובר לשחות ולנוע וכך לפתח את מערכת השרירים שלו. כדי שיהיה לעובר חם ונעים, חום מי השפיר גבוה במעט מחום גופה של האם. בשבוע ה-10 להריון נפח מי שפיר הוא כ-10 מיליליטר. בשיא, בסביבות שבועות 34 עד 36, יגיע נפח מי השפיר לליטר שלם.

כאשר יש ירידת מים, שק ההריון מתפקע ומי השפיר יוצאים מן הגוף. כך גם בפקיעה יזומה. חייו של התינוק עדיין תלויים בתפקוד של חבל הטבור ושל השיליה, וזה אומר שבקרוב תפגשי את התינוק שלך.

ריבוי עוברים

תאומים זהים בדרך כלל חולקים ביניהם את אותה שיליה, אבל לכל אחד מהם שק הריון משלו. לכל אחד מהם גם חבל טבור נפרד. תאומים לא זהים ניזונים משתי שיליות נפרדות, שקי הריון נפרדים וכמובן גם חבלי טבור נפרדים.