דיכאון אחרי לידה - המסע לאמהות

זהו עשית את זה, את אחרי. אחרי ההריון, החששות, הדאגות ואחרי הלידה. הגעת הביתה עם האוצר. עוברים יום, יומיים ואולי יותר, ואת שואלת את עצמך- מה קורה? זה לא מה שחשבתי. למה אני לא מסוגלת להספיק שום דבר? למה אני מתפרצת על מי שהכי קרוב לי? מה קורה לי, אני אמורה להיות שמחה, לא? האכזבה והתסכול קשים במיוחד לאור תמונות ההריון הלידה והתינוק האידיאלים, שראית בתמונות ובסרטים.

המציאות היא שונה. רק מעט נשים עברו הריון חלומי ללא כל בעיה, חוו לידה לחלוטין לא טראומטית, ללא שימוש בחומרי הרדמה, פגשו בתינוק שנראה כמו שציפו ודמיינו להן והיניקו חלק ללא בעיות. למעשה, רק 2% מהנשים זוכות לחוויה מושלמת כזאת.

כניסה של תינוק חדש לחיים היא אירוע משמח אך גם משבר. התינוק החדש גורם לשינוי חד בכל תחומי החיים.  שווי המשקל של החיים הופר, ויש צורך ליצור שווי משקל חדש.

לאחר הלידה את, כאם חדשה (או מחודשת),  עוברת שינויים מהותיים. השינוי הבולט לעין הוא השינוי הגופני. הגוף  שהשתנה בהריון לא חוזר לעצמו מיד לאחר הלידה, הדימוי הגופני משתנה ואתו תחושותייך כלפי גופך.

סמויים מהעין, אך לא פחות משמעותיים הם התהליכים הנפשיים שהאם החדשה צריכה לעבור. את, שהיית רגילה להיות עצמאית ואחראית לעצמך בלבד, מוצאת את עצמך  מחוברת, כמעט 24 שעות ביממה,ליצור קטן וחסר אונים שתלוי בך לחלוטין. זוהי אחריות עצומה והבנה זו היא לעיתים מפחידה.  התינוק, שלא מגיע עם הוראות שימוש, הוא תעלומה בפני עצמה. לוקח זמן להכיר אותו, להבין מה הוא צריך וללמוד איך להיענות לו.

אם לא די בכך, הרי גם היחסים עם כל מי שסובב אותך משתנים. החל בקשר עם בן הזוג  עד לקשרים עם חברות.  גם הקשר עם ההורים שלך נראה לפתע באור שונה. לא פעם עולים בשלב הזה מטענים וקונפליקטים לא פתורים של האם החדשה עם אימה שלה.

לאחר שקוראים תאור זה, אולי זה לא מפתיע שהתקופה שאחרי הלידה לא עוברת "חלק". ייתכנו ירידה במצב הרוח, תחושה של עצב שמופיעה מידי פעם, ומחשבות ושאלות מטרידות.

עם התחושות האלה מופיעות שאלות קשות והאשמה עצמית. אמהות שואלות את עצמן- אולי אני לא בסדר? אולי אני לא אימא מספיק טובה? אולי אני בכלל לא בנויה לזה?

יתכנו תחושות של אובדן, כן, אבל על החיים שהיו לפני הלידה, ואינם עוד. לא פעם אמהות שואלות: איפה החיים שלי? האם הם יחזרו אי פעם? עד מתי אני אהיה תקועה ככה? כל אלה הן שאלות ותחושות לגיטימיות. אם את מרגישה כך, את לא לבד, וזה לא לנצח.

נסי לשתף את בן הזוג או חברה מבינה בתחושותיך. נסי, מוקדם ככל האפשר, להקיף את עצמך באנשים שיכולים להבין אותך וגם לתת עזרה פיזית. למשל, לאפשר לך כמה שעות שינה שקטה בלי לדאוג שהתינוק יתעורר. בדרך כלל יש קושי להישאר לבד שעות רבות, רק את עם תינוקך. כשתרגישי שאת מוכנה לאתגר, צאי עם התינוק למפגשים של אמהות עם תינוקות. את יכולה לקחת את התינוק בעגלה או במנשא ופשוט ללכת ברגל, אולי בפארק ירוק, או לסיור חלונות ראווה.

לעיתים, כל אלה מביאים רק להקלה חלקית, והתחושות הקשות מתעצמות.

50% עד 80% מהיולדות סובלות מדכדוך לאחר לידה, שנקרא גם "baby blues”. מצב זה מתאפיין בשינויים במצב הרוח, תחושות של עצב ודכדוך, רגישות יתר, תחושת בדידות קשה ונטייה לבכי. תחושות של אשמה, בושה, חוסר אונים מתעצמות. אם אכן מדובר בדכדוך לאחר לידה, התסמינים יתחילו ביום השלישי רביעי לערך לאחר הלידה, וייחלשו במידה ניכרת תוך כשבועיים. למרות הדכדוך והתחושות הקשות, האם מסוגלת לטפל בתינוקה, להתקשר אליו וליהנות ממנו (לא כל הזמן...).  מצב זה לרוב חולף מעצמו, או לאחר מספר שיחות תמיכה עם איש מקצוע.

אולם, לעיתים הדכדוך מתמשך ומתעצם, ומתפתח מצב בעייתי יותר- דיכאון לאחר לידה.

מה הוא דיכאון אחרי לידה?           

אחת מכל 8 יולדות, כ- 13% מהיולדות, יסבלו מדיכאון לאחר לידה, שנקרא בשפה הרפואית-Post Partum Depression או Postnatal Depression. מדובר בדיכאון לכל דבר, אשר מופיע, על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי, תוך 4 שבועות מהלידה. כיום, יש המרחיבים את ההגדרה לשלושה חודשים לאחר לידה ואף יותר.

מאפייני ההפרעה הם ירידה באנרגיה, תחושת עצב או מועקה שמלווים את האישה כמעט כל היום, לעיתים גם בכי.

צורת החשיבה משתנה. החיים נצבעים בשחור והפסימיות שולטת. מופיעות מחשבות קשות של חוסר ערך עצמי, של אשמה, או של ייאוש וחוסר טעם בחיים. לפעמים הדיכאון הופך קהה ומופיעה תחושה של ניתוק וקהות רגשית. מאפיינים נוספים הם חוסר יכולת לחוות הנאה, כולל הנאה מהתינוק וקושי להתקשר לתינוק.

יכולות להופיע גם מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק. זהו אור אדום וזו אחת הסכנות במצב של דיכאון. הפרעה נוספת, שעלולה להתפתח לאחר לידה הינה מצב פסיכוטי שלאחר לידה. זוהי הפרעה נדירה, ומופיעה בערך באחת מאלף יולדות. היא יכולה להיות קשורה לדיכאון שלאחר לידה או להופיע כהפרעה בפני עצמה. הסכנה לאם ולתינוק מחייבת בדרך כלל אשפוז.

לדיכאון גם מאפיינים פיזיים כמו קושי להירדם או לישון, גם כשמישהו מהימן שומר על התינוק, יקיצה מוקדמת, ירידה בתאבון, ירידה לא מתוכננת במשקל.

מאפיינים נוספים, בדיכאון המופיע לאחר הלידה הם מאפיינים של חרדה. תחושה עמומה של פחד לא מוסבר, מתח, דאגת יתר לתינוק, וביטויים גופניים של חרדה כמו דפיקות לב חזקות או מואצות, הזעה, סחרחורת, אי נוחות בבטן, ולעיתים אף שלשולים או הקאה.

ללא טיפול, מצב של דיכאון יכול להמשך כשבעה חודשים ויותר. בחודשים הראשונים לחיים, יכולתה של האם להתקשר לתינוקה,להיענות לצרכיו ולהגיב אליו רגשית חשובה מאוד להתפתחותו כאדם שלם עצמאי ויצירתי. מחקרים שעקבו שנה עד שנתיים אחרי תינוקות שאמם סבלה מדיכאון לאחר לידה מצאו קשר לפגיעה בהתפתחותם הרגשית והשכלית, ובאיכות ההתקשרות (attachment)שלהם לאמם. הפגיעה התמשכה גם לאחר שהאם החלימה מהדיכאון.

תינוק שנולד, פוגש מיגוון תחושות פיזיות ורגשות. למעשה, הוא אינו יודע להבדיל בין תחושות לרגשות. הוא גם אינו יודע להבדיל מה שלו ומה בא מבחוץ. אין לו כלים לעיבוד התחושות, וכמובן שאין לו אפשרות לפרשנות- הוא חווה הכל בעוצמה חזקה ולפעמים מציפה.

אין לו מושג של זמן. הוא חי בעכשיו, מבחינתו אין עתיד, כנראה שיש עבר, אבל לא במושגים שאנחנו תופסים וזוכרים דברים שקרו לנו.

כדי שהתינוק יוכל לגדול  ולהיות אדם שלם, עצמאי ויצירתי, הוא זקוק למתווך, בעצם למתווכת, מיוחדת במינה. מתווכת שתוכל לקרוא אותו, לאהוב אותו להיענות לצרכים שלו ולספק אותם. מתווכת זו היא אימו.

הרבה פעמים מדברים על בניית דימוי עצמי חיובי אצל ילדים. בשלב הזה של חיי התינוק, זה הרבה יותר  מדימוי עצמי- נבנה העצמי, תחושת ה"אני" של התינוק.

כשהתינוק רואה את אהבתה של אימו בפניה- הוא גדל בתחושה שיש לו זכות קיום שהוא רצוי ואהוב.

כשצרכיו נענים, הוא גדל בתחושה שיש לו כוח, לעומת תחושה של חוסר אונים.

כשצרכיו נענים בעקביות – הוא מפתח אמון באמו - ובעולם.

כדי שאם תוכל להיות אם מספיק טובה- היא צריכה להיות פנויה למשימה, פיזית ורגשית. היא צריכה להרגיש בעצמה שהיא "מטופלת" ומוכלת. כאן כמובן נכנס האב לתמונה, והמשפחה המורחבת, חברות, קבוצות של אמהות ותינוקות.

אם בדיכאון לרוב לא תהיה פנויה מספיק. יהיה לה קשה להתכוונן לצורכי התינוק, לקרוא אותם,  להיענות להם בזמן סביר. התינוק שיחפש בפניה תגובות רגשיות- יפגוש  עצב, במקום את הניצוץ הגאה שבעיני האם. 

למרות שמצטיירת תמונה קשה, יש בהחלט מקום לאופטימיות, מכיוון שקיים טיפול יעיל ומהיר לדיכאון לאחר לידה. בפגישה עם איש מקצוע ניתן לאבחן את המצב, ולהתאים טיפול.

הטיפול המקובל כיום הוא תרופתי או פסיכותרפי (שיחות), או שילוב של שניהם.          

בהרבה מקרים ניתן להמשיך להיניק למרות הטיפול התרופתי. כמובן שזו אינה המלצה גורפת,ויש לבדוק כל מקרה לגופו.לדעתי, הדכדוך או דיכאון לאחר לידה, ובכלל המעבר לאמהות, הם הזדמנות לצמיחה ולשינוי.