קוליק בתינוק - כאבי בטן וגזים בתינוקות

Infantile colic - קוליק (קדדת) בתינוק היא תופעה שכיחה, מאופיינת בדפוסים התנהגותיים אופייניים שמופיעים אצל התינוק כגון בכי ממושך, אי שקט, תנועות של קיפול ברכיים לכיוון הבטן ועוד.

ההגדרה המדעית לקוליק לפי the New Rome IV Criteria for Functional Gastrointestinal Disorders in Infants and Toddlers היא אחת מתופעות הגסטרו-אינטסטינלית התפקודיות שחייבת לענות על שלושה קריטריונים:

הראשון הוא הגיל: גיל התינוק חייב להיות מתחת ל-5 חודשים, השני הוא אופי ומשך התלונות של בכי או אי השקט שמתואר ע"י ההורה כתופעה חוזרת וממושכת בלי סיבה ברורה לעין, והאחרון מחייב שלא תהיה פגיעה בגדילה, חום או מחלה אורגנית נוספת אצל התינוק. חשוב לציין שבעבר היו הגדרות יותר מדויקות של משך זמן ההתקף של הבכי ומשך התופעה (לפחות 3 שעות כל התקף, ולפחות 3 התקפים בשבוע) אך לפי העבודות האחרונות הוכח שההגדרות האלו אינם מספיק מדויקות.

חשוב לציין שתופעת הקוליק היא תופעה פיזיולוגית שפירה, ומבחינה רפואית אינה גורמת נזק או פגיעה בריאותית בתינוק ואינה מעידה על מחלה או הפרעה רפואית. חשוב להדגיש שבכי אצל תינוקות הוא התנהגות בסיסית חשובה שמהווה כלי תקשורת עם הסביבה שדרכה התינוק יכול "לדרוש" את הצרכים שלו כמו אוכל, שינה, כאב, חום וכולי.

השכיחות של הקוליק בעולם (רוב העבודות בעולם המערבי) מגיעה עד ל-20% מהתינוקות. הסיבה לקוליק אינה ידועה.יש הרבה תיאוריות אך אף אחת מהן לא באמת הוכיחו אותה מדעית. המונח קוליק מכוון יותר לבעיה שמקורה במערכת העיכול ועל זה יש הרבה תיאוריות כמו: שינוי בחיידקים הטובים, אי סבילות ללקטוז, התכווצויות לא תקינות של המעי, גזים או רגישות לחלב פרה. הקשר בין קוליק למערכת העיכול לא הוכח בשום מחקר בעולם ובכל זאת עדיין התינוקות האלה מופנים הרבה פעמים לבירור והערכה על ידי רופא גסטרו ילדים.

בנוסף למערכת העיכול יש עוד תיאוריות שקושרות את התופעה של הקוליק למערכות אחרות בגוף (מערכת העצבים, מערכת אנדוקרינית-הורמונלית ועוד) ומרכיבים פסיכו-סוציאלים כמו גיל האם, רמת החינוך, צריכת עישון ואלכוהול והמצב הרגשי של האם. לסיכום תופעה הקוליק ככל הנראה היא תופעה רב מערכתית שמקורה אינה מגורם אחד אלא מאוסף של הרבה גורמים שקשורים גם לילד וגם לסביבתו.

המאפיינים של התופעה: בדרך כלל ההורים המודאגים מתארים התקפי בכי חוזרים, הרבה מתארים בכי שהאופי שלו שונה מהבכי הרגיל של התינוק, שמלווה בכיווץ של הגוף, בקיפול של הרגליים לכיוון הבטן ושחרור גזים. התופעה מופיעה לרוב סביב שבוע 2-3 לחיים, השיא שלה סביב גיל 6 שבועות ולרוב חולפת לקראת החודש השלישי לחיים. אין הבדל בין בנים לבנות מבחינת השכיחות. רוב העבודות לא הוכיחו שיש קשר בין שיטת האוכל- הנקה או פורמולה, או תנוחת האכילה לבין השכיחות של הקוליק.

הצעד העיקרי בטיפול בקוליק הוא לשלול סיבה רפואית או מחלה כגורם לאי שקט בתינוק. התהליך הזה נעשה ע"י הערכה של רופא ילדים. לרוב לא צריך להרחיב את הבירור מעבר לבדיקת גופנית של התינוק. ברגע שנשללה סיבה רפואית, הטיפול העיקרי הוא להרגיע את ההורים ולהסביר להם שמדובר בתופעה פיזיולוגית שפירה שחולפת.

הטיפולים האפשריים בקוליק מחולקים למספר קבוצות:

1.תמיכה רגשית והדרכה התנהגותית להורים: כנראה שזה הטיפול הכי חשוב. צריך להבין אם יש קשיים זוגיים או משפחתיים ספציפיים ולנסות לפתור אותם. יש לתת הדרכה להורים הטריים איך לטפל בתינוק, הדרך הנכונה להחזיק אותו ושיטות הרגעה מקובלות כמו עיסוי, שימוש במנשא, טיול עם התינוק, תנועתיות, וכן להפנות אותם לערוצים שנותנים תמיכה באם ותינוק. במידה ויש קשיים בתהליך ההנקה, יש להפנות אותם ליועצת הנקה מוסמכת.

2.טיפול תזונתי: רק במידה ויש חשד לאלרגיה לחלב פרה, יש מקום לנסות לשנות פורמולת התינוק לפורמולה מפורקת והכל נעשה רק על ידי רופא ילדים ולא על דעת ההורים עצמם. בהקשר לפורמולה ללא לקטוז ישנן עבודות קטנות שהראו שמתן פורמולה ללא לקטוז הוריד את משך התקפי הבכי, אך חשוב לציין שלא הוכח שיש קשר בין אי סבילות ללקטוז לקוליק והעבודות האלה היו מוגבלות ולכן אין הנחיה כיום לשנות סוג הפורמולה כטיפול בקוליק. מתן פרוביוטיקה מסוג L.reuteri בכמות של 5 טיפות ביום הוכח כמוריד משך הבכי בתינוקות יונקים במספר מחקרים שונים. חשוב לציין שלא היו תופעות לוואי ולכן היום יש מקום להמליץ לתת את הטיפול בפרוביוטיקה בעיקר לתינוקות יונקים במידה וההורים מעוניינים במתן טיפול ולא מסתפקים בהדרכה.

3.טיפול תרופתי: טיפול תרופתי כמו Simethicone, התרופות שניתנות היום לטיפול בקוליק נבדקו מול תרופת דמה "פלצבו" בהרבה עבודות ולא נתנו תוצאות יותר טובות, טיפולים "טבעיים" וצמחי מרפא חלקם כן הוכיחו יעילות בשיכוך כאבים או הרגעה  אך עקב תופעות הלוואי שלהם הם אינם מומלצים כטיפול בתינוקות. ישנו שימוש מאוד נפוץ ב-Gripe Water שלא הוכח שהוא מועיל מחקרית. מתן תרופות נוגדות חומצה PPI מומלצות רק במקרים שבהם יש חשד גבוה לרפלוקס ויש סיבה רפואית לתת את הטיפול, כמובן רק ע"י רופא ילדים.

4.טיפול ברפואה משלימה וכירופרקטיקה: אין מספיק מידע או מחקרים בנושאים הללו.

לסיכום, מדובר בתופעה פיזיולוגיה רב מערכתית המושפעת מהרבה גורמים, אינה גורמת לנזק לתינוק אך עלולה לגרום להרבה חרדה וקשיים אצל ההורים. לכן מאוד חשוב תמיד להסביר להורים שמדובר בתופעה חולפת ורוב הפעמים לא צריך שום התערבות חוץ מהזמן.

ד"ר פאטמה יאסין

מומחית ברפואת ילדים

מעוניינים להתייעץ בנושא עם המומחים של פורטל דולה למשפחה? הצטרפו עכשיו אל פורום הנקה - להעניק באהבה (קהילת אמהות מניקות בפייסבוק עם צוות מומחים רב מקצועי) ו/או אל פורום התפתחות התינוק והילד (קהילת הורים בפייסבוק עם צוות מומחים רב מקצועי).

מקורות:

1.    Mai T, Fatheree NY, Gleason W, Liu Y, Rhoads JM. Infantile Colic: New Insights into an Old Problem. Gastroenterol Clin North Am. 2018;47(4):829-844. doi:10.1016/j.gtc.2018.07.008

2.    Skonieczna-Żydecka K, Janda K, Kaczmarczyk M, Marlicz W, Łoniewski I, Łoniewska B. The Effect of Probiotics on Symptoms, Gut Microbiota and Inflammatory Markers in Infantile Colic: A Systematic Review, Meta-Analysis and Meta-Regression of Randomized Controlled Trials. J Clin Med. 2020;9(4):999. Published 2020 Apr 2. doi:10.3390/jcm9040999

3.    Drossman D.A., Hasler W.L. Rome IV-Functional GI Disorders: Disorders of Gut-Brain Interaction. Gastroenterology. 2016;150:1257–1261. doi: 10.1053/j.gastro.2016.03.035

4.    Sarasu J.M., Narang M., Shah D. Infantile Colic: An Update. Indian Pediatr. 2018;55:979–987. doi: 10.1007/s13312-018-1423-0.

5.    Savino F, Cordisco L, Tarasco V, Palumeri E, Calabrese R, Oggero R, et al. Lactobacillus reuteri DSM 17938 in infantile colic: A randomized, double-blind, placebocontrolled trial. Pediatrics. 2010;126:526-33.