מה הסיכוי של הזוגיות שלכם להחזיק מעמד?

בדקו אם אתם מתאימים ל"מודל חברי" או ל"מודל מוסדי"
|
הדפס
|
שמור

מאת: אורנה זכאי, "התבוננות בשניים" – ייעוץ זוגי ואימון לזוגיות


כולנו חולמים על זוגיות מאושרת, על קשר יציב, מעצים ומפרה. על אותה "מחצית נשמה", שתלווה אותנו לאורך כל חיינו. ובכל זאת, למרות שכולנו רוצים, רק כ: 65% בקירוב מכלל הזוגות הנשואים שבינינו, באמת זוכים לכך. איך הם עושים זאת ומה יש להם שהופך את הזוגיות שלהם לאפשרית?

מנתוני המכון הישראלי לסטטיסטיקה עולה, כי כל זוג שלישי בישראל צפוי להתגרש. האם זה משום שמוסד הנישואין בקונסטלציה הנוכחית פשט את הרגל או שמשהו בתפיסה שלנו את הזוגיות לקוי מאד וצריך להשתנות מהקצה לקצה?

בטרם ננסה להכריע בסוגיה זו, ננסה לבדוק איך אותם 65% שאינם מתגרשים, מצליחים לחיות יחד וממשיכים לנהל חיי נישואין סבירים.


"המודל המוסדי" – מאמינים שחתונה זה לכל החיים
אותם 65% אכן נשארים נשואים וגם אם הם רבים או סובלים לפעמים, היחסים שלהם ממשיכים להיות יציבים. האם זה נובע ממידות נעלות של בני הזוג? מאישיות כובשת במיוחד או מסגולות נדירות? מסתבר שלא... סוג אחר של "דבק" מחזיק את הנישואין שלהם ומרחיק אותם מאיום הגירושין.


שני חוקרים בשם ווילקוקס ונוק (Wilcox and Nock, 2006), טבעו את המונח "מודל מוסדי" לנישואין. מודל זה יוצא מנקודת ההנחה, שבני/בנות זוג המאמינים במוסד הנישואין ושנישואין אמורים "להחזיק לנצח", יהיו בעלי איכות נישואין גבוהה יותר.


לטענת החוקרים, עצם האמונה במוסד הנישואין, משמשת כ"חגורת בטחון" מפני גירושין, מהסיבה הפשוטה, שדפוס חשיבה כזה הוא אלטרואיסטי. כלומר, בניגוד לזוגות אופייניים רבים בתקופתנו, שעסוקים קודם כל בהגשמה עצמית ומימוש עצמי, הוא אינו שם את האינדיבידואל וההגשמה שלו במרכז, אלא את מוסד הנישואין עצמו כראשון במעלה.
עובדה זו מאפשרת לצלוח מהמורות ביתר קלות, מכיוון שהקו המנחה אותה הינו שמירה על הנישואין בכל מחיר, כששני בני הזוג שותפים להשקפה.


אבל, הלכה למעשה בחברה המתירנית שלנו, לא רק שקיימים יחסית זוגות מעטים הדוגלים ב"מודל המוסדי", אלא ישנה אף מגמה של התנשאות והתנערות מההשקפה שנתפסת כמיושנת ו"פרימיטיבית".


ובאמת, את "המודל המוסדי" קל יותר למצוא בחברות דתיות, הנהנות בין השאר מתמיכה חברתית וקהילתית לנשואים, כשאחוזי הגירושין אכן נמוכים בהרבה מהציבור הכללי.


"המודל החברי" – בעלך רוחץ כלים ואת מורידה את הזבל
מה עושים אם התפיסה המוסדית אינה מאפיינת אתכם, אינכם דתיים ונושא המימוש העצמי דווקא מרכזי ומהותי בחייכם,

 

האם הסיכוי שלכם לנישואין יציבים, קלוש?

לאו דווקא. במחקר שנעשה ע"י אמאטו ושות' Amato & Co) 2007) הוכח, כי נישואין המבוססים על "המודל החברי", הדוגל בשוויון זכויות - גם הם בעלי איכות נישואין גבוהה יותר. כלומר, קבלת החלטות משותפת ושיתוף הבעל במטלות הבית, נמצאו כקשורים לאיכות נישואין גבוהה יותר בנישואין, בה בשעה שהיעדר התנהגויות שוויוניות, קשור בנישואין עוינים ופחות יציבים.


יכולנו לטעות ולחשוב, כי מרבית הזוגות כיום דוגלים ב"מודל החברי" של שוויון זכויות ולכן לרבים מהם ישנו סיכוי לנישואין מוצלחים. אלא, שלמרות התקופה "הנאורה" בה אנו חיים, ולמרות הציפייה שאישה תצא לעבודה ותפרנס בדיוק כמו הגבר, עדיין, מטלות הבית ברובן, כמו גם גידול הילדים, נמצאים באופן בלעדי באחריותה של האישה, כשהגבר ממעט לעזור לה או שהוא עוזר, אבל עושה מזה עניין גדול.


במילים אחרות, אם אתם זוג שוויוני והגבר נושא בעול הבית לא פחות מאשר בעול הפרנסה, או שהגעתם לחלוקת תפקידים המוסכמת על שניכם, ללא חלוקה מגדרית נוקשה, אלא בהתאם לצרכים ולמציאות, הרי שלנישואין שלכם יש סיכוי טוב ללוות אתכם כל חייכם.


על פי המחקר, שילוב של שתי האיכויות, הן של ה"מודל המוסדי" והן של ה"מודל החברי" קרי, אמונה במוסד הנישואין וחיים בתפיסה ש"נישואין זה לנצח", ו"עד שהמוות יפריד בינינו" זאת, תוך כדי קיום הוויה זוגית של שיתוף ושוויון בנשיאת העול, מבטיחים שהנישואין שלכם הם בעלי הסבירות הגבוהה ביותר להחזיק מעמד בטווח הארוך.


מה יעשה זוג שאינו נמנה עם אחד מהמודלים?
עד כאן הבשורות הטובות. אך מה יעשו בני זוג שהזוגיות שלהם אינה מתאפיינת ולו באחת מהאיכויות הללו? לא "מוסדית" ולא "חברית"? האם נגזר עליהם להתגרש? ובכן, בנוגע למודל "המוסדי", אין יותר מדי אפשרויות. או שאתם מתחנכים כך מילדות והחברה והתרבות שלכם מעודדות את המודל הזה, או שלא. הסיכוי, שיום בהיר אחד תאמצו את המודל הזה, ששם את הנישואין במקום הראשון לפני הגשמה ומימוש עצמי, אינו גבוה.


אבל, בנוגע ל"מודל החברי" ובכן, כאן ישנו כר נרחב לצמיחה ושינוי, וזה המקום בו אימון זוגי או ייעוץ זוגי עשויים לחולל נפלאות.


על כן, אם אתם רוצים "לבטח" את חיי הנישואין שלכם, אבל אינכם נמנים עם "המודל המוסדי" (המאמין שנישואין הם לנצח) ומצד שני גם לא מיישמים את ה"מודל החברי" (נשיאה משותפת בעול הבית והפרנסה), סביר להניח, כי חייכם הזוגיים מתאפיינים במאבקי כוח ובתסמונת ה"נישואין הלא מודעים", במילים אחרות: אינכם מכירים באמת את ערכיו וצרכיו של בן הזוג.

 

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה