החיים ללא בן זוג מכפילים את הסיכוי למחלות לב

אנשים הגרים לבדם נמצאים בסיכון כפול ללקות בהתקף-לב או לקבל כאבי חזה חזקים ומוות בשבץ לעומת אלה הגרים עם שותף או בן זוג. כך עולה ממחקר שפורסם בארה"ב ב-13 ביולי 2006.

החוקרים אומרים כי מימצאי המחקר צריכים לעורר את הרופאים לקחת בחשבון את צורת המגורים של החולים ולא רק את הגיל כאשר הם באים לבדוק את מידת הסיכון של החולה ללקות במחלת לב.

לדבריהם, כמה מרכיבי סיכון במחלות לב קשורים גם לצורת החיים של אנשים החיים לבדם. החיים ללא בן זוג קשורים בדרך כלל גם לעודף משקל, לעישון ולכולסטרול גבוה, וכמו כן אנשים בודדים נוטים להמעיט בביקורי ביקורת אצל רופא המשפחה.

במחקר, שפורסם במגזין הרפואי Journal of Epidemiology and Community Health, עקבו חוקרים מדנמרק אחרי 138,000 מבוגרים בגילאי 30 עד 69 באיזור מסויים בדנמרק. בתקופה של שנתיים 646 מהנבדקים לקו בהתקף לב, בכאבי חזקה חזקים (אנגינה פקטוריס) או מתו משבץ-לב.

החוקרים מצאו, כי גיל והעובדה שהחולים גרו לבדם הם שני המאפיינים החזקים ביותר לחזות אפשרות של מחלת לב קטלנית. לפי נתוני המחקר, נשים מעל גיל 60 וגברים מעל גיל 50, המתגוררים לבדם, הם בסיכון הגבוה ביותר למוות בתוך 30 יום מגילוי חומרת מצב הלב שלהם. כך, למשל, נשים מעל גיל 60 שגרו לבדן, היוו רק 5% ממשתתפי המחקר, אבל אצלן אירעו כשליש ממקרי המוות. בו בזמן, גברים מעל גיל 50 החיים לבדם היוו פחות מ-8% מן הנבדקים במחקר, אבל היוו כשני שליש ממקרי המוות בעקבות אירוע לבבי. גורמים נוספים הגבירו את הסיכון למוות היו רמת השכלה מאוד נמוכה וחיים מקצבת זקנה בלבד. מגורים שהקטינו את הסיכון ללקות בהתקף קטלני היו מגורים עם שותף, רמת השכלה גבוהה ותעסוקה מלאה.