איך לומדים להיות אבא

האבות מסתכלים על האמהות ומנסים להבין את הסוד
|
הדפס
|
שמור

תינוקות לא באים עם "מדריך למשתמש". בעוד שרוב הנשים יודעות מתוך תוכן איך לנהוג, לאבות רבים אין מושג. אמהות גם מוצאות את המסגרות שבהן הן יכולות לשאול שאלות ממי שכבר חוותה אימהוּת, שואלות את האמא שלהן, חברות, סבתא, אנשי מקצוע, אבל אבות לא יודעים לשאול שאלות. כמו שהם לא יעצרו את הרכב לשאול איך מגיעים לכתובת, הגברים גם לא ישאלו מה צריך לעשות כדי להיות אבא טוב יותר. רוב הסיכויים הם שאת הכתבה הזו קוראות נשים, והן שידחפו את בן הזוג לקרוא אותה. הגברים גם לא יחפשו כתבה כזו, למרות שבסתר ליבם הם יודעים, שהם זקוקים לסיוע. וגם האשה אומרת להם.

איך לומדים רוב הגברים להיות אבות? הם מסתכלים על התפקוד של האמהות, על דרך הטיפול בילד, האכלה, היגיינה, דברים בסיסיים, ולא הרבה יותר. הם מקבלים מהנשים הוראות (ולא תמיד מבצעים) והם מנסים ללמוד תוך כדי עשייה. בדרך כלל הם לא יוזמים, וכל נושא החינוך וההעשרה זר להם. לפחות עד לגיל שבו הילד כבר גדול מספיק כדי להתעניין במה שמעניין אותם, כמו טניס, ג'ודו, כדורגל, או סרטי קולנוע, למשל. שאלו אבות אם הם מכירים את השירים של קלטות "טיף וטף" ויכולים לשיר את שירי האצבעות. רוב התשובות יהיו שליליות. מקסימום שמעו את המנגינה ולא בטוח שהם יכולים לזמזם אותה. הנש/ים יודעות הכל בעל פה. הן שרות לילדים, קוראות ספרים, ממציאות סיפורים. הן מספקות סביבה מילולית חיה, שהילד יכול לקלוט ולהבין.
לא מדברים
הגברים שותקים בדרך כלל. רואים את זה ביום שישי, יום האב. בכל ימות השבוע, בגינה הציבורית ליד הבית, אפשר לשמוע מרחוק את האמהות והמטפלות מדברות עם התינוקות, שרות להם, משחקות איתם. יום שישי, כאמור, זה יום האב. כשמתקרבים לגינה, עם העגלה של התינוק שלנו, אפשר לחשוב שאנחנו לבד. שקט שם. אבל לא. כשמגיעים לרחבת המיתקנים רואים כמה תינוקות עם אבותיהם, כל אחד עסוק עם עצמו. הילד תחוב בנדנדה, או על הקרוסלה. יד אחת של האב מנדנדת וביד השנייה הוא מתגרד. או שהוא יושב עם עיתון על הספסל, כשהילד אוכל את העוגות שהכין בארגז החול. אבל שקט. אין שירים, אין צחוק, אין משחקים. רק חריקת השרשרת של הנדנדה מפלחת את הדממה. אשתי קוראת לזה "סרט אילם". באחת הסדנאות שהעברתי ב"בייבי קולג'" קיבלתי כינוי נוסף לתופעה מאחת המשתתפות, שהסכימה למצער לשכיחות התופעה: "מינזר השתקנים".
זה נראה כאילו האב משגיח, כמו בייבי סיטר שבאה אחרי שהילד כבר הלך לישון, והוא מנסה להעביר את הזמן ולהרוג עוד שעה עד שיקראו לו לשוב הביתה, או עד שתגיע שעת השינה של הילד. חלילה מלקרוא ספר לילד, כי הוא הרי לא מבין. הוא קטן. חלילה מלשיר בפומבי, שלא יראו הגברים האחרים. חלילה מלרקוד איתו, שבכלל יעבירו את האב הסורר למחלקת הבלתי שפויים. מה ששפוי אצל האשה, עלול להיתפס כאקט ביזארי המצביע על מבצעו כעל אחד שירד מהפסים. סך הכול נולד לו ילד. זה לא אומר שהוא צריך להשתנות.
ובכן, הוא כן צריך להשתנות. הוא צריך ללמוד להיות הורה, כי זה חשוב לילד. לאבות יש תפקיד חשוב בגידול הילדים. מחקרים מראים כי ילדים לאבות מעורבים נהנים מיתרונות מגוונים כמו:

  • ביצועים טובים יותר בבית הספר
  • פחות חיכוכים עם מערכות החוק
  • מישרות טובות יותר וקריירה מוצלחת יותר
  • יחסים טובים יותר עם אחר

רוב האבות החדשים זוכרים את ההתנהגות של אביהם שלהם ומנסים לשחזר את מעשיו. לדרך שבה נהגו בנו אבותינו (הפרטיים) יש השפעה מרכזית על הדרך שאנו, האבות החדשים, ננהג בילדינו. אבל בשני העשורים האחרונים השתנו דברים, והשתנו תפקידי האב במשפחה המודרנית. יש לו חלק גדל והולך בגידול הילדים. הוא זה שירוץ עם הילד לרופא, הוא זה שילך לדפוק על השולחן של המנהל בבית הספר, הוא זה שידאג שהילד יכין את השיעורים. זו גישה בריאה ונכונה, והיא מאפשרת לאבות להחדיר את הערכים שלהם ואת המסורת שלהם לילדים, ולא להותיר את מלאכת הגידול והחינוך רק בידי האמהות.
עמדות יציבות
צריך לזכור, שהילדים מחפשים יציבות, ולכן בכל הקשור למשמעת של הילדים, לסדר היום הקבוע שלהם, חובה על שני ההורים לתאם ביניהם את העמדות ואת חוקי הבית, כדי שהילדים לא ישחקו ביניהם וכדי שירגישו שיש יד אחת מכוונת.
סדרות טלוויזיה יומיות כמו "המופע של ביל קוסבי" או "שפץ ביתך" וגם "אוֹ בייבי" מראות איך האבות מעורבים יותר ויותר בחינוך ילדיהם ואיך הם מתמודדים עם בעיות כמו גירושין, פירוד, שימוש בסמים, התנהגות מינית. האמת, בעיות אמיתיות מעולם לא נפתרו בחצי שעה של תוכנית סיטקום טלוויזיונית. רוב הפתרונות שנראים בתוכניות הללו הן פנטזיה. בקושי הייתה התייחסות לשיגרה הקבועה של ילד במשפחה ללא בעיות מיוחדות. אבות המוכנים לצפות בתוכניות של ערוץ ההורים יכולים ללמוד מניסיונם של אחרים, אבל בדרך כלל יתקשו להפנים את התובנות שנראו בתוכניות כמו "סופר נאני" או "הלוחשת לפעוטות".
סקרים בארה"ב הראו שהאבות לומדים את עיקר המטלות שלהם מהתבוננות בחברים, בני משפחה וגם מהתבוננות באבות זרים. אפשר לקבל מהם רעיונות כיצד להתמודד. הרי לא המצאנו את ההורות. ויש סיכוי קטן מאוד שנצליח לחדש משהו במטלה האנושית ההיסטורית הזו של גידול ילדים. עם זאת, נדיר שאבות מבקשים עצה מאבות אחרים. רק לעיתים רחוקות האבות מדברים זה עם זה על אבהוּת. הם מעדיפים לדבר על האימהות של האמא ובעדיפות ראשונה מדברים על ספורט, על חדשות, על עבודה, אבל לא על התפקיד שלהם כאבא.
מקורות מידע
עד לאחרונה היה גם קשה לקבל מידע מקיף דיו על אבהות, אבל האינטרנט שינה את המצב. יש שפע של מקורות מידע, בעיקר באנגלית, אבל גם בעברית, וגם ספרים על הורות, הפוקחים עיניים למי שקונים וגם קוראים. האבות הם גם תומכים נלהבים בתופעה החדשה יחסית של בתי הספר להורים, ובהם שומעים הרצאות של מומחים המציעים אסטרטגיות בדוקות לחינוך וללמידה. בתי הספר הללו פקחו לרבים את העיניים לגבי מה שצריך לעשות ומתי. ההורים מדברים שם אלה עם אלה על מה שמצליח וגם על מה שלא עובד, וכך לומדים משגיאות, גם אם הן של אחרים.
מחקרים אקדמיים מוכיחים, כי כאשר אבות משתתפים בבתי ספר להורים כדי לטפל בבעיות התנהגות של הילד, ההשפעה החיובית של אימון ההורים נמשכת זמן רב יותר. כיתות רבות היום בבתי ספר להורים מתמקדות בקבוצות ייחודיות כמו קבוצת הורים גרושים, אמהות חד-הוריות, ילדים עם בעיות התנהגות וגם אבהות. קורסים כאלה נערכים בפגישות שבועיות הנמשכות 8 עד 12 שבועות, ובסופם יש גם אפשרות להמשיך וללמוד.
היום אפשר לראות יותר ויותר אבות מעורבים, ומשוחחים על האבהוּת עם אבות אחרים. זה הופך להיות נושא חשוב מכדי שנתעלם ממנו. האבות המודרניים מחפשים טכניקות וטכנולוגיות שיקלו עליהם את ההתמודדות, והם גם לא רואים את הקשר שלהם עם הילדים כהתמודדות, כי אין כאן מצב של זה מול זה, אלא זה יחד עם זה. ההתמודדות האמיתית של האבות החדשים היא עם התדמית של האב שלהם, שהיה מושלם לתקופה אחרת, לעומת התדמית של האב במאה ה-21'.
הסוד הגדול של אבהות טובה טמון באהבה של ההורה לילד. הרצון של האב ללמוד להיות אב טוב יותר מצביע על כך שהוא אכן יהיה אב טוב יותר, ולו רק בגלל המוטיבציה הגדולה שלו. כאשר אנו פתוחים לשמוע רעיונות חדשים ואסטרטגיות יעילות אנחנו כבר בדרך להצלחה. הפרס הוא של כל הצדדים: של הילד, המקבל אב מודע, מבין ועוזר, ושל האב המצליח לרקום יחסים מספקים בינו לבין ילדו.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה
1. יגאל 07/08/2013, 11:40:11

כל עוד מעבירים את המסר כתורה מסיני לא יתחולל שינוי מהותי בהתנהגות ההורים...אין נכון ולא נכון יש נורמות חברתיות שיש לשנות!

+ השב