כך תחזקו את המערכת החיסונית

לא לכולנו יש מערכת חיסונית חזקה ויציבה. יש כאלה שרק ייכנסו לחדר ומייד יעוטו עליהם כל החיידקים שקפצו מכל הנוכחים בחדר. יש כאלה שיכולים להיכנס לחדר מלא בחולים, ולצאת משם בלי להיפגע ובלי להידבק בשום מחלה. ההבדל בין שתי הקבוצות הללו נעוץ בחוזקה של המערכת החיסונית. מי שהמערכת החיסונית שלו חזקה ישרוד ויימלט מן החיידקים והווירוסים הרבה יותר מאשר בעלי מערכת חיסונית לקויה.

אבל לא צריך לקבל את המצב כגזירה שאין מה לעשות נגדה. הרופאים יודעים כיצד לסייע לבעלי מערכת חיסונית לקויה להתחזק ולחזק אותה, ומילת המפתח היא מוּדעוּת.

המערכת החיסונית היא הבולמת את החלבונים הזרים ומונעת מהם לחדור לתוך הגוף. היא הגורמת לגוף לייצר נוגדנים למחלות, שיוכלו לרדוף ולהשמיד את כל החיידקים נושאי המחלות. הנוגדנים הם חלבונים המסוגלים לזהות את תאי הגוף ולהבדיל ביניהם לבין תאים זרים שפלשו לתוכו. כאשר זוהה תא זר הוא "מסומן" ובפעם הבאה שקרוב שלו ינסה לחדור, הוא יזוהה על ידי המערכת, ומייד תשוגר לעברו משלחת של נוגדנים מוכנים, שהגוף כבר יודע לייצר, כדי לבלום את המתקפה החדשה. זהו למעשה גם המנגנון הביולוגי העומד מאחורי כל סוגי החיסון הניתנים היום למניעת מחלות כמו צהבת, אבעבועות רוח, חזרת ושעלת. החיסון הוא המידע הנחוץ לגוף כדי לזהות מיתקפה של חיידק או וירוס, והוא מוחדר בכמות שאינה מסכנתאת הגוף, אבל מספיקה לו כדי ללמוד על החיידק ולהכין נוגדנים מתאימים.

היום יש שורה של חיסונים מומלצים לילדים, שנועדו למנוע הידבקות במחלות ילדים, שפעם היו נחלת הכלל. יש חיסונים המספיקים לכל החיים, כמו חיסון נגד דלקת ריאות, יש כאלה שצריך לרענן כל 10 שנים, כמו טטנוס, ויש כאלה שצריך להתחסן כל שנה, כמו שפעת.

המערכת החיסונית מתקשה להילחם בפולשים כאשר המצב הבריאותי הכללי הוא ירוד. לכן מומלץ אצל אנשים עם מערכת חיסונית פגומה לשנות את הרגלי החיים שלהם כדי לתת למערכת החיסונית את התחמושת הנחוצה כדי להדוף את גלי ההתקפה. ההמלצות של הרופאים כוללות אורח חיים פעיל ובריא, הרגלי תזונה נכונים, אימון גופני, יחסי מין תקינים, ואיזון נפשי ללא לחצים מיותרים. יש הוכחות מדעיות רבות לכך שלחץ נפשי מחליש את המערכת החיסונית ומונע בעדה מלבצע את המשימה החשובה של הגנה על הגוף. במצבי לחץ הגוף מגיב לא טוב למיתקפות של חיידקים גורמי מחלה ופעם אחר פעם נופלים למשכב. הפחתת הלחץ יעולה לסייע לבריאות הגופנית והנפשית כאחד ולהקל על עבודתה של המערכת החיסונית.

גם הקפדה על מינימום של שעות שינה מסייעת למערכת החיסונית. עדיין לא הובהר עד תום המנגנון שבו משפיעה השינה על המערכת החיסונית, אבל ידוע כבר כי חוסר שינה מונע מן הגוף מלתקן תאים פגומים. כאשר פעולה זו אינה מתבצעת בקצב הרצוי, אנו חולים יותר. בזמן של מגיפת שפעת, רצוי לכן להקפיד על מינימום שמונה שעות שינה בלילה, כדי לאפשר לגוף להדוף כל חיידק שפעת שיתקרב אליו. לדברי הרופאים, יחסי מין גורמים להפרשת החלבון IGA המסייע להילחם בדלקות שהצליחו להגיע אל הגוף ולמנוע דלקות נוספות. אבל לא רק יחסי מין מביאים להפרשת החלבון הבריא. גם מגע אוהב יכול לבצע את אותה עבודה. מחקר שבוצע עוד בשנת 1960 בארה"ב באוניברסיטת קליפורניה בעיר ברקלי, הראה, כי תמיכה חברתית, בעיקר אם היא מכילה נגיעה פיזית, כמו חיבוקים ולחיצות ידיים, היא אות וסימן לאריכות ימים צפויה, יותר מאשר בדיקה של הרגלי עישון או מצב בריאותי כללי. שתיית אלכוהול במנות קטנות מגבירה אף היא את הפרשת החלבון IGA. אבל שתייה בכמויות עלולה להקטין את היעילות של המערכת החיסונית, כך שרצוי לא להיסחף. רצוי גם לשמור על כושר סביר, ולא להתאמן יותר מידיי. ומצד שני לא לנוח ולא לתת לגוף פעילות גופנית מינימלית לפחות פעם ביום. הליכה מהירה במשך 30 דקות שלוש-ארבע פעמים בשבוע יכולה לעשות הבדל תהומי המשפיע מאוד על תיפקודה של המערכת החיסונית. לעומת זאת אימון גופני אינטנסיבי במשך שעות רבות עלול להביא לתשישות ולחולשה, ואז המערכת החיסונית לא תהיה חזקה דייה כדי להגיב.