סיפור הלידה של רוני

חצי שעה אחרי הגיח לעולם תינוק קטנצ'יק וורוד
|
הדפס
|
שמור

 מאת: אילנה

רוני_אילוסטרציה
צילום אילוסטרציה: הוג

 

שבוע לפני שרוני נולד התחלתי להרגיש עייפות מוזרה, והסתבר שלחץ דם שלי יחסית גבוה. טוב, הולכים למיון נשים במכבי, חשש לרעלת הריון. משחררים אותי הביתה, יומיים אחרי (שבת) אני שוב במיון, ואז כבר מפנים אותי לבית חולים.

 

בשבת בערב אני מגיעה לבית חולים ברזילי, מאשפזים אותי (ואני רק שבוע 36). מנהל המחלקה להריון בסיכון גבוה מחליט לאט לאט לגרום לי ללדת, וככה למשך 4 ימים שמו לי כל מיני תכשירים בפנים (לא אפרט פה מונחים רפואיים) כדי שאני (אולי) אתחיל ללדת. להגיד שזה כיף אני לא אגיד, במיוחד אחרי שכל הלילה יש צירים ובבוקר בודקים (כן דוחפים בפנים את היד) ואין התקדמות.

 

ביום רביעי 12.7.2006 אני מותשת וכל הזמן על סף בכי. ואז מודיעים לי שלוקחים אותי סוף סוף לחדר לידה לעשות לי זירוז עם תרופה לווריד. הללויה! ב-10 בבוקר אני על המיטה בחדר לידה, מחוברת למוניטור ולאינפוזיות, אחרי חוקן ומקלחת. ושוכבת ומחכה, ומחכה, ומחכה...ואז התחילו צירים קטנים, אחר כך עוד ועוד, צירים טובים וסדירים, ודי כואבים. והשעות חולפות. התחלף צוות הרפואי בינתיים, כל הרופאים במחלקה, האחיות והסטודנטים כבר מכירים אותי, וכולם בודקים מה שלומי.

 

כבר רצו לפקוע לי את המים, ופתאום כמו לפי הזמנה הם השפריצו לבד! מגניב! בסביבות שעה 4 התחילו צירים מאוד מאוד מאוד כואבים, ניסיתי לנשום, להוציא צלילים נמוכים ועוד, ובכלל לא נעים לצעוק, ולהפחיד בנות אחרות שבאו ללדת בשקט. ב-5 בערב, אמא שלי, שכל הזמן ניסתה לשכנע אותי לא לבקש אפידורל, רצה להביא רופא שישימו לי אפידורל ומייד!

 

אחרי סטריפינג הייתי בפתיחה של 2, וקיבלתי אפידורל ואז החיים הפכו להיות הרבה יותר יפים. שלוש שעות הבאות עברו עליי בנעימים עם בעלי ועם "לאישה". בשמונה בערב אני פתאום מרגישה משהו מוזר בפנים, ואני מבינה שרוני כבר דוחף את הראש ורוצה לצאת החוצה. באה מיילדת, בדקה אותי והתחילה לכסות אותי ולהכין ללידה. נלחצתי, הוצאתי את בעלי מהחדר שלא ייחשף לכל ה... סיפור.

 

אך המיילדת אמרה: חבל, אולי שיכנס, יעמוד בצד וככה לא יפספס את החוויה המדהימה הזו? כמובן שבעלי נכנס... בהוראת המיילדת התחלתי ללחוץ בכל פעם שהיה ציר, ולא כאב כלום, ורק הייתה התרגשות וסקרנות.

חצי שעה אחרי הגיח לעולם תינוק קטנצ'יק וורוד 2360 גרם סה"כ, ובמקום לבכות בקול רם אמר כמו כבשה "מה-ה-ה". ורק נגעתי באצבעותיו הקטנות וידעתי שזו אהבה ממבט ראשון, ולכל החיים! רוני עכשיו בן 3 חודשים, שוקל כ-7 קילו, תינוק שמנמן ומקסים.

 

שליחת סיפור לידה

 

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה