סיפור הלידה של יובלי הנסיכה

מאת: טלי

הגענו עד שבוע 35 ,טיילנו לנו בקניון בפתח תקווה, אני (אמא), אבא, סבתא וסבא שלך. אמא רצה כל שעה עגולה לשירותים, לפיפי. אבא מלווה אותה כמובן. זו לידה ראשונה - פוחד על אמא ושומר עליה כל הזמן. אמא נכנסת לשירותים, אבא בחוץ מחכה עם התיק שלה, ואני, אמא, רק עם הפלאפון בכיס. מורידה את המכנס ופתאום - בום טרח! הפקק משתחרר- כולי בהיסטריה, בשוק טוטלי. לידה ראשונה. ירידת מים בשירותים בקניון. צועקת לאבא שייכנס (הוא לא יכול, זה שירותי נשים...). באותו רגע הוא לא ראה כלום. נכנס בריצה ועזר לי להתאושש מהשוק.

סבתא מטיילת לה בחנויות בקניון. אבא מתקשר, שיבואו מהר לשירותים. הוא בעצמו לא יודע מה עושים עם ירידת מים, ועוד בשירותים ועוד בקניון.

טסנו מהר לבית החולים ממול (בילינסון). כל הקניון מוחא לי כפיים ומעודד אותי, שזהו, עכשיו את הולכת ללדת, אבל עוד לא סיימתי את השמיני. אני בסרטים שחבל על הזמן. סבתא בעננים, שעוד מעט את יוצאת.

הגענו לחדר לידה. אבא פתח תיק והעלו את אמא על כיסא. אמא שלך היתה 'קולית'. התחלנו לעכל שזהו! חייבים ללדת עכשיו... קראו למרדים שייתן אפידורל. נתן בכיף - לא כאב, ופה התחלת ללחוץ עלי שאת רוצה לצאת. לחצתי פעמיים, ו- הופ!!!!!!!!! יצאת החוצה. ללא תפרים וללא מאמץ, ויפהפייה. אומנם קטנטונת אבל מהממת!!! 2.000 ק"ג אבל גדלת יפה. אחרי שנתיים הגיע אחיך, איתי, נסיך ממש כמוך. הלידה היתה בדיוק אותו דבר - שתי דקות, אבל קצת יותר גדול.

אוהבים אתכם,

אמא ואבא!!!