סיפור הלידה של נבו המקסים

מאת: הדס ברנס, מנהלת פורום הורים 

צילום: הדס

הסיפור שלי התחיל ביום שבת בשעה 11 בערב (שבוע 38). חשבתי שיש לי גזים מהחמין של שבת אבל התברר ש...

בעלי ליאור מייד ניחש שאלה צירים. הוא אמר לי שאני מאוד נפוחה, ונראית כמו אחת שעומדת ללדת. לא השתכנעתי, והמשכתי בניסיונותיי הרבים להירדם, כשבין לבין אני מזיזה עצמי על כדור פיזיו לשחרור איזור האגן. רק בשעה 5 וחצי בבוקר החלטתי שנעיר את חמותי (אנחנו גרים אצלה) ושתבוא לראות אם אני עם צירים.

עוד לפני שהיא נכנסה לחדר היא כבר אמרה, "את בדרך הנכונה". לא רציתי מייד ללכת לבית חולים כיוון שהכאבים היו נסבלים בהחלט, וליאור אמר "אין לי בעיה להישאר בבית עד שתרגישי שהשערות למטה הן לא שלך".

סידרנו את הבית, החלפנו מצעים והכל היה מאוד רגוע. בשעה 7 בבוקר תקפו אותי הצירים כל 5 דקות, והחלטתי שזה הזמן להתקלח ולהתקדם לכיוון בית החולים. כשהגעתי לבית חולים, הייתי כבר עם פתיחה של 3. ביקשתי לא לקבל בינתיים משכך כאבים, והמשכתי להסתובב בבית החולים ולהעביר את הצירים על כדור הפיזיו.

בשעה 1 בצהריים פתאום היו לי כאבים שגרמו לי לצרוח עד השמיים. הייתי עם פתיחה 5 והכניסו אותי לחדר לידה. שם, כששאלו אותי לשמי, התשובה היחידה שחשבתי עליה הייתה "א-פי-דו-רל". קיבלתי מנת אפידורל ולאחר 6 שעות עם 3 לחיצות בלבד, שתי מיילדות מקסימות ובעל שיילד אותי יותר מכולם, הגיח נבו לאוויר העולם. בקרוב אני עומדת לחוות לידה שנייה ואני מאוד רוצה עוד לידה כזו. הלוואי...!

הדס ברנס, מנהלת פורום הורים