מעיין של קרן

 5.10.2004 יום שלישי 10:00 בבוקר אני ובעלי נוסעים לבית חולים כרמל בחיפה, לעשות מוניטור וביקורת.

יש לי כבר צירים שבועיים ואני כבר עייפה ורוצה ללדת. הגענו לבית חולים ועושים לי מוניטר ויש צירים כל 15 דקות פתיחה של 2 אצבעות ומחיקה של 60%. אח"כ בבדיקת האולטרהסאונד הרופא מסתכל ומסתכל , טוב יש לך מיעוט מי שפיר. אני יודעת, אמרתי לו. בשביל זה אני במעקב בסיכון גבוה, לא, הוא אומר לי. יש לך הרבה מתחת למה שצריך, ובגלל זה העוברית שלך הפסיקה להתפתח והשילייה מזדקנת ולא מספקת את הצרכים שלה. אני רוצה שתשארי כאן וניילד אותך היום.

בסדר אמרתי גם ככה אני כבר מתה ללדת וכבר מוכנה מזמן לזה. השעה 11:00 בעלי הלך הביתה לסדר דברים ואני חכיתי בחדר צירים לחוקן. בשעה 14:30 בעלי חזר עם אמא שלי שבמקרה היתה לה משמרת באותו יום. עדיין לא עשיתי כלום אבל כמובן שאמא שלי הגיעה העניינים התחילו לזוז. בשעה 15:00 עשו לי חוקן וכלום לא יצא , אפילו לא דגדג אותי! אח"כ ב 16:00 הכניסו אותי לחדר לידה והחלו בטפטוף פידוצין, היתה לי פתיחה של 2.5 ומחיקה של 60%. מחכים....

יש צירים כל 3 דקות אבל ממש לא כואבים במיוחד. ב-18:00 הרגשתי שאני רוצה לקום. נמאס לי לשכב, אז הפסיקו לי את הפיטוצין וקמתי ובעלי עזר לי להתקלח.

היה כל כך טוב להיות מתחת למים חמים

רציתי להסתובב אבל ב-18:30 החזירו אותי לפיטוצין , והרופאה קבעה איתי שבשעה 19:30 יפקעו לי את המים.

בעלי היה איתי כל הזמן ואמא שלי נכנסה מעדי פעם. עדיין יש צירים כל 3 דקות אבל ממש לא נורא.

ב-19:30 הרופאה פקעה את המים ואמרה לי: עכשיו הצירים היו יותר חזקים, אוי, וכמה שהיא צדקה!!!

ב 20:00 היו לי צירים ממש חזקים והרגשתי שאני רוצה אפידורל. הרופאים אמרו לי שהלידה יכולה להימשך עד מחר ואם כאלו צירים, למה שאני אסבול ככה. אמרתי לאמא שלי שאני רוצה אפידורל והיא הלכה לקרוא לרופא מרדים האחראי בבית חולים. הזמן עבר כמו נצח מ 20:00 עד 20:30.

המרדים הגיע והחל בהסבר על האפידורל והחתים אותי ובקש מכולם לצאת מהחדר.בזמן שהוא החל בהכנות נכנסה המילדת, שטענה שנראה לה שאני לוחצת. לא הבנתי מה היא רוצה. זה צירים לא? בואי נבדוק לך פתיחה, אמרה. אבל בדקו לי ב 19:30 והיה לי פתיחה של 3 ומחיקה של 80% בואי נבדוק שוב... טוב, בסדר...

מזל משמים שהיא בדקה

איך שהרמתי את הרגל המילדת צעקה , את בלידה!!!!! פתיחה של 10 ומחיקה של 100% , אני רואה את הראש, אין אפידורל!! אין אפידורל????

אבל זה כואב לי. תקראו לבעלי! המרדים יצא ובעלי ואמא שלי נכנסו יחד עם המיילדת ורופאה בשעה 20:40 ויאללה לדחוף! וזה קשה , רציתי על 4 וזה עזר קצת ואז הסתובבתי והופ! בשעה 21:05 יצאה מעיין שלי בטיל בלי שום משכך כאבים ובלי חתכים , 2650 משקל, יפה ובריאה, בעזרת השם!

לא יכולתי לבקש לידה יותר יפה מזאת! בעלי פשוט בכה מאושר ואמא שלי כל הכבוד הייתי גיבורה ממש ואני מאושרת שעברתי כזאת חוויה מדהימה ויש לי ילדה מקסימה שהיום שוקלת כבר 2750 מהנקה מלאה!

שליחת סיפור לידה