וכך בא עדי לעולם

נתחיל בכך שילדתי ב - 10/9/06 יומיים אחרי היום הולדת שלי שחל ב-8/9/06. אז ככה: במוצאי שבת באחד בלילה,לאחר שנכנסתי לשבוע 40+3 התחילו לי הצירים, משכתי את הצירים עד שעה ארבע בבוקר בבית וכמובן לא הערתי את בעלי. בשעה ארבע וחצי כבר לא יכולתי והערתי את בעלי לצריך לנסוע לבית-חולים.

לאחר שאספתי את אמא שלי ואחותי מהבתים שלהם (כי הן נכנסו איתי לחדר לידה) נסענו לבית חולים, שם עשו לי מוניטור ובדיקה ידנית וראו שיש לי פתיחה של ארבע לאחר מכן העבירו אותי לחדר לידה. בחדר לידה שאלו אותי אם אני רוצה אפידורל. בהתחלה התלבטתי, אז הרופאה אמרה לי שאני יכולה לחתום, אבל לא לקחת אם אני לא רוצה. המרדים בא והסביר לי את ההשלכות של האפידורל, וכמובן הדגיש שבפתיחה שלי אני לא אזדקק לאפידורל.

אני כמובן נרתעתי והחלטתי שאני יולדת ללא אפידורל. אז ככה אני נמצאת 12 שעות עם צירים וללא אפידורל. בזמן הצירים שהיה לי כבר פתיחה של תשע, לחצתי וחצי ראש יצא, כשלא היתה לידי מיילדת. אמא שלי צעקה לה "הראש יוצא!" ותוך 20 דקות שלי יצא לאוויר העולם לאחר שהוא חתך אותי ,אבל לא חתך ארוך.

וכך בא עדי לעולם.

שליחת סיפור לידה