לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלידה בלעדיו

למרות שרוב הנשים מעוניינות שבן זוגן יהיה שותף מלא לתהליך הלידה, רבות מהן מביעות חששות מרמת התפקוד של בן הזוג שלהן בחדר הלידה. רוב החששות קשורים לתפקידו כתומך ומלווה בלידה, עם כל הקשור לנשימות, עיסויים, תמיכה רגשית ועוד, אך לא מעט נשים גם חוששות לחיי המין והזוגיות לאחר הלידה.

חשוב לזכור שבארץ גברים הפכו לחלק טבעי מהנוף בחדרי הלידה. עם זאת, התפקיד עצמו לא תמיד בא לגברים בטבעיות. חשוב שבני הזוג ישתתפו יחד בקורס הכנה ללידה בו בן הזוג יילמד באופן מקיף את נושא התמיכה בלידה על כל נושאיו - תהליך הלידה, עיסוי ורפואה משלימה, תמיכה רגשית, וגם זכויות היולדת והיילוד. אם נושא המראות של ראש התינוק בין רגלי האשה הוא שמטריד אותך, חשוב להבין, שזווית הראייה של בן הזוג לא חייב להיות כזה שמעמיד אותו מול הרגליים ברגע האמת. אפשר בהחלט להציע לו (או לדרוש בתוקף) שיעמוד לצידך ולראשך בזמן יציאת התינוק, אם כי רגע הלידה הוא נס שלא זוכים לראות כל כך הרבה פעמים בחיים.

משאל מקרי של נשים שעברו לידות בשנה האחרונה, מראה, כי הגברים שלהן דווקא ידעו להתעלות בחדר הלידה ולסייע מאוד לכל התהליך. "הבעל שלי היה מדהים בלידה. לא יודעת איך הייתי מסתדרת בלעדיו. הוא היה ממש מלאך. החזיק לי את היד, וכמעט שברתי לו אותה כשהגיעו הלחיצות". כך מתארת יפעת, 29, את בעלה בחדר הלידה.

"הוא עשה לי עיסויים, הרטיב לי את הפנים, דאג שאעשה נשימות, שלף את הרופא המרדים שיבוא וישים לי אפידורל, ולא נתן לאף אחד מהסטאז'רים לבוא ולבדוק אותי. הוא מנע מהם להיכנס לחדר הלידה בכלל. בלידה עצמה הוא התרגש כל כך, שלא יכול היה לחחוך את חבל הטבור, כי לא ראה אותו מבין הדמעות. היה ממש נרגש. האמהות שלנו ישבו בחוץ והוא דאג לעדכן אותן כל הזמן במה שקורה, והעיקר שהוא היה שם בשבילי".

עדי, 30, הגיעה פעמיים ללידה עם בעלה. "בלידה עם נועם הגענו לחדר הטבעי ב"מאיר", והוא מאוד עזר. גם בעיסויים. מה שהכי עזר שהוא שם לי מגבת חמה על הגב התחתון, ובעיקר שהוא היה איתי ונתן לי תמיכה נפשית. היתה לידה מאוד לא קלה, שנגמרה בניתוח והוא התרגש מאוד. בדיעבד הוא אמר שהוא היה היסטרי, אבל לא ראיתי את זה עליו. הוא החזיק את עצמו, כדי שאני לא אתפרק. הירשו לו להיכנס לחדר ניתוח. הוא ישב והחזיק לי את היד. כשנועם יצא, הוא ממש בכה מהתרגשות.

בלידה השנייה, עם שי, הייתי עם דולה, והוא היה אחרי משמרת לילה בעבודה. נשארתי איתה והוא הלך לישון חמש שעות. גם זו היתה לידה ארוכה, כי אחרי קיסרי זה נמשך כמו בלידה ראשונה. בפעם הזו החלק שלו היה יותר בקטע של חיזוק נפשי. הוא לא כל כך עשה דברים פיזית, אבל הוא היה שם בשבילי. ביקשתי אפידורל בגלל שהייתה ירידה של מים מקוניאליים, והכל היה תקוע. הוא ניסה לעודד אותו ולראות אם באמת אני מתכוונת לאפידורל, כי כל כך רציתי טבעי. אבל בסוף באמת לקחתי אפידורל ובאמת, הכל זז. הוא היה שם בדיוק כמו שרציתי, וזה היה חשוב לי".

חגית, 34, חוותה שלוש לידות עם בעלה. "הוא כבר חצי רופא", היא אומרת. "הוא יודע בדיוק מה צריך לקרות, מה לעשות, מזעיק את המיילדת כשצריך, יודע לקרוא אותי ולתת לי בדיוק מה שאני צריכה בלי שאני אגיד לו מילה. זה התחיל בבית עם עיסויים בכפות הרגליים, אחר כך בחדר הלידה, כשכבר התקבלנו סוף סוף, הוא התלבש על המיילדת שתעשה כל מה שביקשתי. למזלנו, קיבלנו חדר עם ג'קוזי והוא ישב והתיז עלי מים, שעשו לי עיסוי בגב. ידע לנשק אותי כשרציתי וידע לעזוב, כשלא יכולתי שאף אחד ייגע בי. הוא משהו. גם בתור אבא. מחזיק לי את היד בכל מה שאני עושה עם התינוק. מאחלת לכולן בעל כזה".

נטלי, 37, ילדה לפני שלושה חודשים בתל השומר. "עשיתי לידה פעילה, עם זירוז, אבל בלי אפידורל. בלעדיו לא הייתי מצליחה לעבור את זה בלי אפידורל. הוא התנהג כמו דולה. הוא תמך בי בצירים, הביא לי מטליות קרות לפנים, מטליות חמות לבטן ועודד אותי במילים תומכות.

בזמן הלידה הוא היה קוּל, ואמר לי שעוד מעט הכל ייגמר. כשהגיעו צירי הלחץ הוא זכר הכל מהקורס. כשנשכבתי על הצד הוא הזיז לי את האגן ואת הרגליים. היינו לבד עד ליציאת התינוקת. קראנו למיילדת ותוך 4 לחיצות היא כבר הייתה בחוץ. ואז הוא הירשה לעצמו להתחיל להתרגש. הוא נישק אותנו, החזיק אותה, חייך, והיה ממש מאושר. אין מצב שהוא לא יהיה איתי בלידה הבאה".

קרן, 32, ילדה לפני חודשיים בתל השומר. "רצינו לידה טבעית, אבל התינוק היה במצג עכוז ולא רציתי להתערב. התפקוד הכי מעולה של גולן היה בקורס ההכנה, שהוא למד הכל, אבל זה לא היה בשליטתנו. הוא החליט לא להתהפך. בגלל שהיה לנו ניתוח מתוכנן ,הוא יכול היה להיות איתי בחדר הניתוח. וזה היה כייף שהוא היה איתי. הוא ג'נולוג (ליצן רפואי) ומדהים מה שהוא עושה.

נכנסתי להרדמה כשאני יודעת שהוא יהיה שם איתי, וכך יכולתי להיות ממש גיבורה ולא עשיתי בעיות, למרות שפחדתי מזריקת ההרדמה. קשרו לי את הידים. הוא ישב וליטף לי את הראש. אני סומכת עליו הרבה יותר מאלף אחוז, וסמכתי עליו שייקח את התינוק לתינוקיה ויכולתי להיות רגועה בהתאוששות, שהוא דואג ועושה איתו את טופס הטיולים. עטפו אותו והוא ישר לקח אותו. סמכתי עליו. חוץ מלהניק אותו הוא עושה הכל, ואילו יכל, היה גם מניק. הוא הביא לי אותו אחרי שש שעות. זה היה 1 בלילה. הוא נולד ב-6:10 אחה"צ. לא היתה בלילה מדריכת הנקה. גולן שם אותו על הגוף שלי והתינוק התחיל לאכול. מאוד התרגשנו ביחד. גולן בעיקר בכה ולא הפסיק לבכות ארבעה ימים. הוא גם ישן איתי במיטה בבית החולים ארבעה ימים עד השחרור. הבעל המושלם".