הלידה הראשונה שלי

מאת אלין אמא
|
הדפס
|
שמור

אני זוכרת שכל ההריון קראתי את הספר הריון ולידה וכל הזמן דמיינתי איך יהיה לי. 

בשבוע 37, מוצ"ש הלכתי עם בעלי לבית קפה ופתאום התחלתי להרגיש מן התכווצויות בבטן התחתונה הם לא ממש כאבו וחשבתי שזה הצירים המדומים שקראתי עליהם בספר. כל הלילה זה המשיך ובבוקר הייתי צריכה להגיע לביקורת בבי"ח.

 

בביקורת הרופאים קבעו שיש לי מיעוט מי שפיר ועובר קטן ובקשר לכאבים אמרו לי שזה צירים מדומים. שלחו אותי הביתה ולקראת הערב הכאבים ממש התחזקו אך לא היו סדירים. כל הלילה לא נרדמתי מכאבים ובבוקר החלטתי לנסוע לבי"ח הרופא בדק אותי ואמר לי שאני לא בלידה ושזה רק צירים מדומים ואני הייתי כבר כל כך מיואשת וכואבת.

 

שוב נסעתי הביתה זה היה ביום שני והכאבים הלכו והתחזקו וכל הלילה בכיתי והתפתלתי מכאבים בשש בבוקר נכנסתי לשירותים וראיתי שאני מדממת, הערתי את בעלי ונסענו לבי"ח חולים.

 

בבי"ח אמרו לי שזה הפקק הרירי ובבדיקה התברר שעדיין אין שום פתיחה. וזה כבר היה יום שלישי והרופאים החליטו לאשפז אותי ואני התחננתי ובכיתי שיעשו לי ניתוח, לא יכלתי לסבול יותר את הכאבים, אבל אף אחד לא התייחס אלי ברצינות. הסתובבתי ככה כל היום ורק לקראת הערב המילדת בדקה אותי ואמרה לי שיש 2 אצבעות פתיחה ואני צעקתי שאני רוצה אפידורל והמיילדת אמרה שאפשר אפידורל רק בשלוש אצבעות פתיחה. (למה שאני לא אתקע עם כל הלילה עם שתי אצבעות וכאבים שאני לא יכולה לתאר במילים)

 

כל הזמן בדקו אותי אבל לא הייתה שום התקדמות ורק בשש בבוקר ביום רביעי בדק אותי הרופא ואמר שיש לי שלוש אצבעות פתיחה ואני ישר צעקתי שאני רוצה אפידורל עכשיו ובאמת הביאו לי מרדים די מהר והסבירו לי על הזריקה, אבל שום דבר לא ענין אותי רק רציתי שהכאבים יגמרו.

 

אחרי כמה דקות הרגשתי איך הכאבים נעלמים ואפילו הצלחתי לישון קצת אחרי כמה לילות ללא שינה. כשראו שהפתיחה לא מתקדמת, פקעו לי את המי שפיר ואז באמת הכל התחיל לרוץ וכשהיה לי 9 אצבעות פתיחה, הדופק של העובר נעלם ואז ראיתי מלא רופאים נוהרים לחדר שלי והם החליטו שהעובר במצוקה וצריך לנתח.

 

היה כבר 12 בצהריים והאפידורל התחיל להתפוגג.  כל כך נלחצתי והכל כבר היה מוכן לניתוח ואז פתאום המיילדת צעקה" "תעצרו הכל, היא יולדת" ואני לא הבנתי כלום מההלם. היא אמרה לי ללחוץ ואני הרגשתי שאני הולכת להתפוצץ. לחצתי כמה פעמים והקטנטונת שלי היתה בחוץ ב-12:15 כל כך קטנה ומתוקה.

 

לקחו אותה מאוד מהר כי היא הייתה מאוד קטנה 2100. ופעם שניה שראיתי את העונג שלי היתה אחרי 6 שעות להנקה. היא הייתה כל כך ערנית ויפה, כל כך קטנה האהבה היקרה שלי. 

תגובות הגולשים