הצוואר הרחם הוא פתח הרחם, הממוקם בתוך החלק העליון של הנרתיק ונפתח ונמחק בשלב הראשון של הלידה על מנת לאפשר את לידת התינוק.

ציטומגלווירוס - CMV הינו זיהום הווירוס התוך רחמי הנפוץ ביותר בשנים האחרונות. וירוס זה עלול לגרום למומים בעובר וכן למות העובר. אין אפיון מדויק של תסמיני המחלה ולפעמים היא קיימת ללא תסמינים. אצל מבוגר הסימנים דומים לאלה של השפעת ולפעמים הסימנים דומים יותר לאלה של מחלת הנשיקה. 

צילום הרחם מבוצע במכון הרנטגן, ללא צורך בהרדמה, על ידי הזרקת נוזל בעד צוואר הרחם. הנוזל, שקרוי גם "חומר ניגוד" מכיל יוד ואינו חדיר לקרני הרנטגן, כך שניתן לראות בעת שיקוף בקרני רנטגן את התמלאות חלל הרחם בנוזל ואת המעבר בעד החצוצרות. בצילום תקין ניתן לאבחן כי הנוזל נשפך מקצות החצוצרות לתוך האגן בסביבת השחלות. הסיכוי לסיבוך כמו זיהום כתוצאה מהצילום נדיר ביותר. לפני צילום הרחם ניתן לקחת שתי טבליות נגד כאבים, מהסוג בו האשה נעזרת בעת המחזור.

מחלת הציסטיק פיברוזיס (Cystic fibrosis - CF), הקרויה בעברית לייפת כיסייתית, הנה מחלה תורשתית חמורה ושכיחה יחסית (כ- 1:2500 - 1:3600 ילדים לוקים במחלה). המחלה מתבטאת בדלקות ריאה חוזרות, בבעיות תזונה הנובעות מספיגה לקויה של מזון במעיים על רקע פגיעה בפעילות של הלבלב ובמליחות יתר של הזיעה. המחלה נגרמת על ידי מוטציה בגן CFTR על כרומוזום 7. 

הצירים הינם התכווצויות סדירות ומחזוריות של שריר הרחם והם מתרחשים לכל אורך הלידה. בשלב הראשון של הלידה, הצירים גורמים לצוואר הרחם להיפתח ולהימחק בהדרגתיות עד לפתיחה מלאה. בשלב השני של הלידה הם עוזרים לך להוריד את התינוק אל תוך תעלת הלידה ועד שהוא יוצא מגופך, ובשלב השלישי של הלידה הם מסייעים בהולדת (יציאת) השיליה.

שמט (צניחה) של חבל הטבור הוא ארוע חירום מיילדותי נדיר. במצב רגיל ותקין העובר במועד במצג ראש ומבוסס באגן ולכן חוסם את הדרך בפני חבל הטבור. ישנם מצבים אשר עלולים לאפשר מרווח ומעבר של החבל לפני העובר בעת ירידת מים כגון מצג שאינו מצג ראש, עובר שאינו מבוסס היטב באגן, עובר קטן מאוד (פגות), ריבוי מי שפיר ועוד. ארוע אשר נפוץ יותר בלידות חוזרות.

צפדת (טטנוס) הינה מחלה קשה הנגרמת על ידי רעלן של חיידק הצפדת ומתבטאת בהתכווצויות מכאיבות של שרירים שונים בגוף, ובהם גם שרירי הנשימה. חידק הצפדת נמצא בדרך כלל באדמה ועלול לחדור לגוף בעת פציעה. אין הדבקה מאדם לאדם. המחלה מסוכנת בכל גיל ומספר מקרי המוות בין הנפגעים ממחלה זו גבוה ביותר. כל עוד חוסן ילדיכם הוא מוגן מפני פציעות. עד לאחרונה היה נהוג לחסן בכיתה ג' מעבר לחיסונים בינקות, ולאחרונה מועבר החיסון הנוסף לכיתה ב', עם חיסון נוסף בכיתה ט'. (מתוך כתבה של ד"ר מיכאל רוטשטיין)