VBACכל יולדת אשר בעברה ניתוח קיסרי אחד נשאלת כיצד ברצונה ללדת. מוסברים לה הסיכונים והסיכויים בשתי האופציות - לידה לאחר ניתוח קיסרי וניתוח קיסרי נוסף.

הלידה טבעית היא לידה פיזיולוגית ללא התערבויות - משמע ללא משככי כאבים. לידה טבעית ניתן ללדת במגוון תנוחות, כאשר בדרך כלל היולדת תבחר בתנוחה זקופה ולא בשכיבה, היות וכך נוח לה יותר ופיזיולוגי יותר ללדת. ניתן ללדת בלידה טבעית בכל מקום שבו נעים, מוגן וטוב ליולדת. בחלק מבתי החולים בארץ ישנם חדרים ייעודיים ללידה טבעית. בשני בתי חולים בארץ, לניאדו ושיבא קיים גם "מרכז לידה" המנוהל על ידי צוות מיילדות באופן שונה מחדרי הלידה הרגילים של בתי החולים.

לידה מוקדמת היא לידה המתרחשת אחרי השבוע ה-24 ולפני תום השבוע ה-37 להריון. החישוב של השבועות נעשה מן היום הראשון של המחזור האחרון לפני ההריון. כ-10 אחוזים מן ההריונות בישראל מסתיימים בלידה מוקדמת. רוב הלידות המוקדמות מתרחשות באופן טבעי, אבל כ-25 אחוזים מהלידות המוקדמות מתבצעות בעקבות החלטת רופא, שקבע כי יש להקדים את הלידה בגלל סכנה לאם או לעובר. לידה לפני סיומו של השבוע ה-24 להריון נקראת הפלה.

בזמן לידה נרתיקית, בסוף השלב השני של הלידה , לעתים יש צורך בהתערבות מכשירנית על מנת לסיים את הלידה. המקרים בהם נרצה להתערב הם: כאשר נרצה לקצר את השלב השני בגלל סבל עובר, היולדת לוחצת זמן רב ואינה מצליחה ללדת, מחלה אמהית שבגינה עדיף להמנע מלחיצות. היכולת ליילד בעזרת מכשירים קיימת רק כאשר ראש העובר עמוק בתעלת הלידה וקרוב ליציאה. (מקור: אתר ארגון המיילדות בישראל)

במקרה של ירידת מים ללא צירים המדיניות הרפואית הינה להפעיל לידה באם אין התפתחות ספונטנית תוך מספר שעות. מספר השעות בפועל משתנה ותלוי בנסיבות. מדובר בדרך כלל בשעות בודדות. במרבית המקרים יתפתחו צירים באופן ספונטני. במידה ונשללים גורמי סיכון שונים, מי השפיר אינם מקוניאליים והניטור העוברי תקין, נשים רבות מעדיפות "לידה שמרנית" -  אשפוז במחלקה אשר עשוי להמשך עד 48 שעות בהמתנה לצירים, תוך כיסוי אנטיביוטי למניעת זיהומים. כאשר מדובר בניהול שמרני של הלידה, הצוות נמנע מבדיקה וגינלית והאשה נבדקת עם ספקולום בלבד.

בלידת ואקום כיפת מתכת או סיליקון מוצמדת לקרקפת העובר. באמצעות משאבה נוצר ואקום, והרופא מושך את ראש העובר על ידי צינור שיוצא מכיפת הואקום. בזמן המשיכה ראש העובר יכול להשלים את סיבובו, והברגתו בתעלת הלידה. התינוק נולד עם סימן על ראשו שנוצר מהואקום אך הוא נספג תוך מספר ימים. (מקור: אתר ארגון המיילדות בישראל)

בלידת מלקחיים שתי כפות מתכת מוכנסות לנרתיק היולדת ונצמדות לשני צידי ראש העובר. המלקחיים נסגרות ובתנועת משיכה, ראש העובר מחולץ מפתח הנרתיק. בדרך כלל השימוש במלקחיים מחייב שראש העובר יהיה בתנוחה מתאימה ורק לעתים רחוקות משמשים המלקחיים לסיבוב ראש העובר. השימוש במלקחיים פחת בשנים האחרונות, בעיקר עקב הכנסת הואקום לשימוש נרחב יותר. (מקור: אתר "ארגון המיילדות בישראל").

ליסטריה מונוציטוגנאז הינו חיידק שנמצא בקרקע, במוצרי בשר או דג לא מבושלים ובמוצרי חלב לא מפוסטרים. הוא יכול להתרבות גם בקירור, ולכן עלול להימצא גם במזונות מוכנים לאכילה הנשמרים במקרר. בתחילת ההריון חיידק זה עלול לגרום להפלה. בשלבים מתקדמים יותר של ההריון הוא עלול לגרום ללידת פג, למות העובר או ללידת תינוק חולה מאוד שחייו בסכנה. רוב האנשים שאוכלים מזון מזוהם בליסטריה לא יחלו, אך לנשים הרות סיכון גבוה פי 20 ללקות בזיהום ליסטריה (ליסטריוזיס), המתבטא בסימפטומים דמויי שפעת. נשים הרות שחשות סימפטומים כאלה צריכות להיוועץ בהקדם ברופא.

למינריה הינה מקלון דמוי גפרור ארוך שעשוי מאצה יפנית. הייחוד של הלמינריה הוא שתחת מגע עם נוזל היא סופחת מים ומתרחבת בהדרגה. הלמינריה מוחדרת לתעלת צוואר הרחם מספר שעות לפני ביצוע גרידה ומטרתה להרחיב בהדרגה, במשך מספר שעות, את התעלה. כך מקווים שתימנע פגיעה אפשרית בצוואר הרחם בעקבות הרחבה מהירה של הצוואר בעת ביצוע הגרידה. אין הוכחות רבות כי השימוש בלמינרה אכן מונע פגיעה בצוואר הרחם, כזו שעלולה לגרום לסיכון מוגבר ללידה מוקדמת בהריונות הבאים. עם זאת, מרבית מומחי הפריון יעדיפו להקפיד על שימוש בלמינריה לפני גרידה, בעיקר כאשר מדובר באישה צעירה שטרם ילדה.