ליאן הגיעה ביום הראשון של שבוע 38

פתיחה של 9 ס"מ והראש החל לבצבץ. כמה לחיצות וליאן כבר בחוץ
|
הדפס
|
שמור

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במשך כל ההריון דיברתי אל הבטן וביקשתי מבתי שתשתדל לצאת בשבוע 38 - נמאסו עלי הצרבות והייתי מאוד סקרנית לראות את פניה. חיכינו - אני ואישי לנסיכה הקטנה הזו 3 שנים ולכן איבדתי את סבלנותי וייחלתי ללידה.

ליאן
לילך צרפתי

ביום ב' הלכתי למרכז בריאות האישה כי הרגשתי כבדה מהרגיל והיו גם לחצים בבטן תחתונה. הרופא שבדק אותי אמר שיש עוד זמן ושלח אותי הביתה.

בשעה 01:00 בלילה, כשניסיתי להירדם, שמעתי רעש כאילו מישהו פתח בקבוק שמפניה ואז הרגשתי משהו חם בין הרגליים. קמתי לשירותים בכדי לבדוק מה קורה ולהפתעתי הרבה הייתה זאת ירידת מים. הערתי את בעלי ותוך כדי התקשרתי למוקד האחיות בכדי לשאול מה עליי לעשות - למרות קורס ההכנה ללידה, כשהגיע הרגע, שכחתי מה עושים...

האחות אמרה לי שעלינו לנסוע לבית חולים ושאין זמן להתקלח. הגענו לבית החולים ושם התקבלנו ישר לחדר לידה, חוברתי למוניטור ונבדקה הפתיחה - 3 ס"מ. נשאלתי האם ארצה משכך כאבים, אך בשלב הזה הצלחתי לסבול את הכאב. לאחר 6 שעות בהם אני מקפצת על כדור פיזיו במטרה להרגיע את הכאבים, נבדקתי שוב, ונאמר לי שאין התפתחות, ושראש העובר גבוה. הצירים התחזקו ולמרות שבתוכנית הלידה ביקשתי שלא לקבל אפידורל - בשלב הזה כבר ייחלתי אליו.

תוך 2 דקות הגיע המרדים וחיבר את החומר ובמקביל החליטו לתת לי זירוז- פיטוצין. כשהאפידורל התחיל להשפיע אני התחלתי לשיר. לאחר 6 שעות קיבלתי תוספת של אפידורל וגם הגבירו את זרימת הפיטוצין היות ועדיין לא הייתה התקדמות. עם חיזוק הפיטוצין התחלתי להרגיש את הצירים, והכאבים הפכו בלתי נסבלים. ביקשתי שוב תוספת של אפידורל. לאחר קבלת התוספת התחילה התקדמות משמעותית בלידה- פתיחה של 9 ס"מ והראש החל לבצבץ. כמה לחיצות וליאן בחוץ - בדיוק ביום הראשון של שבוע 38!!!

בעלי ואימי היו עימי בחדר, וראו אותה יוצאת, והנה התחילו הדמעות. המיילדת הניחה את ליאן על חזי וביקשתי שלא ינתקו את חבל הטבור עד להפסקת הפעימות - כשאלו פסקו, חתך בעלי את החבל ואני התחלתי להניק. אני לא יכולה לתאר את האושר הגדול שהציף אותי. ההרגשה היתה מאוד מוזרה ועם הנחת בתי על חזי, הרגשתי את כובד האחריות והדאגה שממלאים אט אט את חיי. ליאן נולדה במשקל 2.700 ק"ג - קטנטונת...

ביקשתי לטפל בה בעצמי - ביות מלא, ובלילה הראשון לא יכולתי לעצום את עיני. הבנתי שלא את הכל ניתן לתכנן וכי תוכנית הלידה היתה יפה מאוד על הנייר, אך בפועל הדברים קצת שונים.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה