פנג שואי לילדים: איך להרגיש טוב יותר בבית

ילדים מגיבים באופן משמעותי לגירויים סביבתיים. לכן, כל חפץ בחדרם משפיע ויכול לשנות את התנהגותם. יתרה מכך, התנהגות ההורים מושפעת אף היא מהתנהגות הילדים. הורה יכול לחוש כ"הורה לא מוצלח" אם הילדים אינם ישנים בלילה, אינם מצליחים להעסיק את עצמם במשך היום, פסיביים מדי או אקטיביים מדי. כלומר, תחושתם הטובה של הילדים, ובאמצעותם גם של ההורים, מושפעת רבות מהבית.

הפנג שואי, תורה סינית עתיקה, יודעת להמליץ כיצד לארגן את הבית כך שנרגיש בו טוב יותר. אצל נשים בהריון מופיעה תופעה מעניינת. מספר שבועות לפני הלידה הצפויה הן מרגישות צורך לנקות את הבית. תופעה זו נקראת "קינון" ואולי זה נראה מצחיק או מוזר לאדם מהצד לראות אישה בחודש תשיעי, מקרצפת במרץ את ארונות המטבח, אך ניתן להסביר את התופעה בקלות בעזרת הפנג שואי – האישה מנקה את ביתה כדי לתת מקום לאנרגיות חדשות לקראת בואו של התינוק לבית.
מחקרים רבים התמקדו בשאלה "כיצד ההורים משפיעים על האישיות של ילדיהם", אולם לא ניתנה מספיק תשומת לב לשאלה כיצד הסביבה הפיזית של הבית מעצבת את אישיות הילד.
הפנג שואי נותן לנו כלים להבין כיצד ליצור אוירה חיובית והרמונית שתעניק לילד בטחון רגשי ופיזי, תחושת שייכות והשתייכות, ועוד.

אתאר כאן מספר עקרונות פנג שואי בסיסיים לעיצוב חדר ילדים:

• נקודת המוצא בעיצוב חדר לילד היא הבנת השינוי והגדילה בהתפתחות הילד. החדר חייב לאפשר את השינויים בצרכים הרגשיים והפיזיים של הילד. תשומת הלב שנעניק לשינויים שעוברים על הילד והדרך בה נתייחס אליהם בחדר, יתמכו משמעותית בהתפתחות האישית שלהם. הרעיון הבסיסי הוא, אם כן, שהחדר צריך להסתגל לצורכי הילד בכל אחד משלבי התפתחותו.

למשל, מקומו של חדר הילד בבית משתנה עם השנים: תינוקות צריכים להיות קרובים לחדר הוריהם, ילדים קטנים אוהבים לישון עם אחיהם הנותנים להם תחושת בטחון. כאשר הם גדלים, הם זקוקים ליותר עצמאות, פרטיות ומרחב שפחות מושפע מהאנרגיה של הוריהם.

• סידור החדר, בחירת החומרים, הצבעים והגבהים, תלויים גם הם בגיל הילד. חדר תינוק נראה שונה לחלוטין מחדר של ילד צעיר. חדר של ילד בביה"ס שונה מחדר של מתבגר.

תארו לעצמכם, למשל, ילד בן 4 שעדיין ישן במיטת תינוק וחדרו עמוס במוביילים וחיות בד. ילד זה ירגיש שהוא עדיין תינוק ולא נתפלא אם התנהגותו תהיה בהתאם. ודוגמא שכיחה יותר – ילד שהצעצועים, המשחקים והספרים שלו נמצאים גבוה והוא אינו יכול להגיע אליהם. ילד זה יקבל תחושה עקבית שהוא קטן וחסר אונים.

• כלל נוסף בעיצוב חדרי ילדים הוא לאפשר תנועת אנרגיה נכונה. הצ'י, אנרגית החיים, צריך לזרום בקלות, בעדינות, ללא מחסומים, וללא איבוד כוח. במילים אחרות, יש לאפשר לילד לשהות בחדרו לאורך זמן ומבלי שיהיה לו צורך לצאת מהחדר לעתים תכופות.

אחד המחסומים הברורים של אנרגיה הם אי סדר. ילדים הם יצרני אי סדר ידועים, וההורים תורמים לכך בעצמם ע"י מילוי החדר בהמון צעצועים ומשחקים. במצב זה אין לילדים מספיק מרחב פיזי או נפשי להבעת רגשותיהם. כמו כן, ריבוי הצעצועים גורם להורים לחשוב שלילד יש מספיק צעצועים ולכן הם אינם מחדשים את המשחקים בהתאם לרמתו של הילד.

מומלץ להימנע משמירת חפצים ישנים או שבורים, פזלים שחלקיהם חסרים וכו'. כדאי לבצע באופן קבוע, מספר פעמים בשנה, ארגון מחודש של הצעצועים. למסור את הצעצועים הישנים לקרובים, חברים או משפחות נזקקות. הילד יקבל כערך מוסף את היכולת להעניק.

חשוב לשים לב לאזורים פנויים, כמו בין הארון לתקרה. אזורים אלו מלאים לרוב ב"זבל". מומלץ לפנות את האזורים הללו ואם אפשר, להשתמש בהם לתאורה נוספת או עציצים. גורמים נוספים לצ'י שלילי הם שטיחים מקיר לקיר, פינות חדות של רהיטים, מגירות קשות לפתיחה, ידיות גדולות מדי לארון, רצפה חלקה וכל חפץ שעלול להוות סכנה לילד.

אנשים נוטים לחלק את החדרים בביתם לפי תפקידיהם השונים. אזורים רגועים (יין) לשינה ואזורים אקטיביים (יאנג) לפעילות. חדר ילדים, לעומת זאת, משרת פעילויות שונות. ישנן פעילויות יאנג רבות, כמו משחק, אירוח חברים, לימודים וכו', כמו גם פעילויות יין, למשל מנוחה ושינה. השילוב הזה מקשה על סידור החדר. אחד הפתרונות הוא בהפרדה, עד כמה שניתן, בין אזורים שונים בחדר. אזור השינה צריך להיות רך ונעים ורחוק ככל האפשר מאזור המשחקים. אפשר להציב את מגירות האחסון של הצעצועים קרוב לאזור השינה, בעוד אזור המשחק עצמו יהיה מרוחק יותר.

אפשרות נוספת היא משחק-תאורה. האזור המואר יותר יהיה אזור המשחק והחשוך יותר יהיה אזור השינה. אזור השינה המומלץ הוא ליד קיר וללא חלון. בבתים בהם יש אפשרות כזו, כדאי שיהיו חדרים נפרדים לשינה ולמשחק.

צבע היא דרך נוספת ליצירת הפרדה בין יין ויאנג בחדר הילדים. יש הבדל בין הגוון אדום-אש, היאנגי, לבין אדום-בורדו, שהוא יותר יין. יש לבחור את הצבע ואז להתאים את הגוון הרצוי. כל צבע יכול להיות יותר יין או יותר יאנג.

יצרני צעצועים בוחרים בד"כ בגוונים שהם יותר יאנג. יש ילדים שמחוזקים ע"י גוונים אלו, אולם אחרים ירגישו גירוי חזק מדי. באופן כללי, עדיף להשתמש בצבעים שהם יותר יין, כמו הפסטלים.

ניתן להשפיע על אישיותו של הילד בעזרת שימוש בחפצים ובצבעים בחדרו. למשל, לילד חסר ביטחון או ביישן ניתן לעצב חדר שהוא יותר יאנג, בעוד שלילד היפר אקטיבי מומלץ חדר בעיצוב יין.

מיקום הרהיטים:

• למיקום המיטה יש ההשפעה הגדולה ביותר על איכות השינה (לא רק של ילדים). חשוב שהמיטה לא תמוקם בקו ישר עם הדלת, שלא תהיה תחת מנורה ושתיתמך ע"י 2 קירות לפחות (כאשר מדובר במיטת יחיד). כדאי שהראש והרגלים לא יפנו לכיוון חדר שירותים/אמבטיה.
• אם חדר האמבטיה/השירותים הוא חלק מהחדר, חשוב שדלתו תהיה סגורה בכל עת. אם המיטה נמצאת מתחת לחלון, כדאי שבלילה החלון יהיה מכוסה בוילון. עדיף שהמיטה תמוקם לפי מספר הקואה האישי (מספר הקואה נקבע עפ"י תאריך הלידה).
• מיטות קומתיים אינן מוצלחות. הילד במיטה העליונה סובל מחוסר בטחון ונמרצות והילד במיטה התחתונה מאוים ע"י המסה הרובצת מעליו.

ישנם שלושה קריטריונים למיקום השולחן:

• על השולחן להיות מוצב לא בקו ישר עם הדלת.
• רצוי שהילד ישב ופניו אל הדלת.
• כדאי שפני הילד יפנו לכיוון שטוב עבורו לפי מספר הקואה שלו.

כמו כן, כדאי שלא יהיו מדפים מעל השולחן. המדפים מפריעים לזרימת הצ'י ופינותיהם יוצרות
"חצי רעל" מאיימים משני צדדיו של ראש הילד, דבר הפוגם בריכוז.
כמובן, שהשולחן צריך להיות פנוי מצעצועים, משחקים וכו'.

נושא נוסף חשוב הוא שדות אלקטרומגנטיים. כדאי שהחדר יהיה פנוי מציוד שמקרין שדות אלו. טלוויזיה, מחשב ומערכות סטריאו, גורמים לשדות אלקטרומגנטיים שמפריעים לתפקוד בריא במשך היום ולשינה רגועה בלילה. מומלץ שציוד זה לא יהיה בחדר, אך למי שמתעקש, כדאי להוציא את המכשירים מהשקע בלילה.

לסיכום, עיצוב חדר ילדים מורכב מגורמים רבים. על מנת לעצב חדר הרמוני שנעים לשהות ולגדול בו, יש לקחת בחשבון גם גורמים אלו.

מקורות: המידע למאמר זה נלקח ממאגר המאמרים של גרנד מאסטר Yap Cheng Hai