ב-50% מהיישובים טרם הוחדר פלואור למים למניעת עששת

השימוש בפלואוריד חשוב למניעת מחלת הילדים השכיחה בעולם
|
הדפס
|
שמור

 

השימוש בפלואוריד חשוב לצורך מניעה של מחלת הילדים השכיחה ביותר בעולם – מחלת העששת. בשנים האחרונות ניתנו הוראות שונות מצד גורמי הבריאות לגבי שימוש בתוספי פלואוריד בילדים לצורך מניעה זו, דבר שהביא לעיתים לבלבול בקרב ההורים בכל הנוגע לנושא חשוב זה.

 

בשנה האחרונה חל שינוי במדיניות מתן תוספת פלואוריד לתינוקות וילדים בטיפות החלב. האחיות שהמליצו בעבר על מתן תוספת פלואוריד בתינוקות וילדים באזורים בהם המים אינם מופלרים (כלומר – במקומות בהם לא מוספים באופן קבוע פלואוריד למי השתייה) הפסיקו להמליץ עליה לאור הנחייה ממשרד הבריאות. הנחיה זו נבעה מכוונה להגיע למצב בו מאמצע שנת  2002 יופלרו המים בכל מדינת ישראל.

 

ההפלרה התעכבה ובאזורים רבים  (כ-50%) אין הפלרה במים ואין המלצות ברורות להורים. במקביל חל שינוי עולמי בגישה למתן תוספי פלואוריד בשל החשש לפלואורוזיס – תחלואת שיניים ועצמות הנובעת מעודף פלואוריד. במאמר זה נביא סיכום ההנחיות הקיימות כיום לגבי מדיניות השימוש בפלואוריד ובתוספים שונים בילדים. 
 
 
כיצד עובד הפלואוריד?   


פלואוריד הינו מינרל החשוב לגופנו. הוא מונע עששת, עוצר תהליך עששת ואף יכול לגרום לתיקון עששת במגוון מנגנונים הכוללים הגברת חוזק השן, מניעת פירוקו ועיכוב חיידקים יוצרי חומצה (החומצה מתחילה את תהליך הפגיעה בשן והעששת). אמייל (החומר הבונה את השן) המכיל פלואוריד נקרא פלואורואפטיט, והוא קשה יותר ופחות מסיס חומצה.

 

בעבר חשבו שלפלואוריד תפקיד משמעותי בעיקר לפני בקיעת שיניים ורק בילדים קטנים . היום נהוג לחשוב שפלואוריד יעיל גם ובעיקר לאחר הבקיעה. מכאן שלפלואוריד השפעה במהלך כל החיים. יתרונות הפלואוריד ידועים: הוא מביא לכ-50-60% פחות שיניים "רקובות" בילדים, ולכ- 20-30% פחות עששת במבוגרים. 

מהם המקורות הזמינים של פלואוריד?  


  1.  מים מים רגילים לשתייה, ללא הפלרה, מכילים פלואוריד בריכוז 0.3 ppm  (="חלקים למיליון") בד"כ. במקומות רבים בעולם הונהגה תוספת פלואוריד למים, כך שיגיע לריכוז של 0.7-1.2 ppm. באזורים חמים בהם שותים הרבה מים רצוי לשמור על הריכוז הנמוך יותר. פילטרים עם פחם פעיל, צלולוז, אוסמוזה הפוכה וזיקוק של המים – משנים את תכולת הפלואוריד. חשיפה ל- UV ומרככי מים לא משפיעים משמעותית על ריכוז הפלואוריד במים. במים מינרלים כמות הפלואוריד משתנה בהתאם למקורות ותהליך הייצור.
  2. תזונה פלואוריד מצוי כמעט בכל סוגי המזון. ריכוזו גבוה במיוחד בתה ובפירות ים. בתרכובות מזון לתינוקות תלוי ריכוז הפלואוריד במים שבהן הוכנו. פורמולות על בסיס סויה והידרוליזה של חלבונים מכילות יותר פלואוריד (תוספת הסידן בהן מכילה פלואוריד). בחלב אם יש עקבות פלואוריד בלבד, גם אם התזונה האימהית עשירה בפלואוריד וגם אם רמת הפלואוריד בדם האם גבוהה.
  3. משחת שיניים לאחר צחצוח במשחה עם פלואוריד עולה רמתו ברוק לשיא ואח"כ נשארת בריכוז נמוך ברוק למשך 2-6 שעות. רמה זו של פלואוריד מקנה הגנה משמעותית כנגד עששת. בסקירה עדכנית  של 74 מחקרים שנערכו בנושא לאחרונה סיכמו: "בילדים בגילאי 16-5 שנים שצחצחו במשחה עם פלואוריד נמצאו פחות עששת, פחות סתימות ופחות שיניים חסרות. זאת ללא קשר לתכולת הפלואוריד במים. צחצוח פעמיים ביום שיפר את התועלת". כך שחשיבות הצחצוח במשחת שיניים ברורה. ריכוז פלואור במשחות השיניים השונות הינו 1.1 מ"ג פלואוריד ל- 1 גרם משחה. ילדים צעירים בולעים את המשחה, דבר העלול במצבים מסוימים לגרום לפלואורוזיס. מסיבה זו יש להיזהר בצחצוח לפני גיל 2-3 שנים. אם אפשר, רצוי לצחצח במשחה עם ריכוז פלואוריד מופחת לילדים. כמות המשחה הרצויה על המברשת היא כגודל הציפורן באגודל של הילד.
  4. תוספות פלואוריד (כדורים, טיפות) לפני גיל 6 שנים חלוקות הדעות האם פלואוריד מונע עששת , ובמחקרים שונים התוצאות שונות . בשורה התחתונה נראה שפלואוריד אכן מונע עששת בגילאים אלו. אחרי גיל 6 כבר אין מחלוקת שפלואוריד מונע עששת ותוספת פלואוריד מומלצת בילדים שהינם בסיכון גבוה לעששת. (סטאטוס סוציו אקונומי נמוך, עששת פעילה, עששת משפחתית, היגיינת פה לקויה, הפרעות בזרימת הרוק, מכשירים אורטודונטיים, תזונה עתירת פחמימות וחוסר נגישות לטיפולי שיניים). בשל החשש לפלואורוזיס, ישנה נטייה להגביל היום את שימוש בתוספי פלואוריד רק למי שאכן בסיכון גבוה, וגם אז רק לאחר בקיעת השיניים הקבועות הראשונות. המינון היומי לא יעלה על 0.25 מ"ג ליום בגילאי 6-3 שנים, ו- 0.5 מ"ג ביום בגילאי 6-14 שנים.
  5. שטיפות פה עם פלואוריד שימוש עקבי קבוע מפחית עששת בילדים בגיל ביה"ס, במיוחד אם כבר עברו הילדים
    סתימות עקב עששת השן. שטיפות מי פה לא מומלצות לפני גיל 7 עקב סכנת בליעה.
  6. טיפול פלואוריד ע"י רופא השיניים מדובר במוצרים עתירי פלואוריד אשר רופא השיניים מניח על השיניים בפעולה פשוטה במרפאתו. על האמייל נשארת תרכובת ייחודית המשחררת פלואוריד בכל פעם שרמת ה-pH בפה יורדת. המריחה מתבצעת פעם עד פעמיים בשנה ומפחיתה עששת ב- 20-40% . הטיפול יכול לשפר נגעים קיימים מוקדמים. אין מידע לגבי הסיכון לפלואורוזיס בפעולה זו.

 

 

האם יש סכנות מעודף בפלואוריד?  


עודף ממושך וניכר בפלואוריד עלול לגרום לפלואורוזיס באמייל השן ובשלד. התחלואה בשלד עלולה להיות קשה, עד גרימת עיוותים בשלד ונכות. התחלואה בשן הינה פגיעה קוסמטית בעיקר, עם  הופעת  כתמים לבנים עד חומים על השיניים בדרגות שונות של חומרה. פלואורוזיס פוגע רק בשיניים הקבועות ומשמעותי עד גיל 8. לאחר מכן כבר לא חשופה השן לפלואורוזיס. תקופת הסיכון המרבית לתחלואה בפלואורוזיס: גיל 15-24 חודש בבנים, 21-30 חודש בבנות. 
 

 

 

האם ישנם ילדים שהינם בסיכון גבוה לחלות בעששת?  


כן. לא כל הילדים הינם בסיכון זהה לתחלואה בעששת, וכיום ישנה נטייה להוסיף תוספי פלואוריד בילדים בסיכון גבוה:

 

  • סטאטוס סוציו אקונומי נמוך
  • ילדים להם כבר עששת פעילה
  • עששת משפחתית
  • ילדים עם היגיינת פה לקויה
  • ילדים עם הפרעות בזרימת הרוק
  • ילדים להם מכשירים אורטודונטיים
  • ילדים הניזונים מתזונה עתירת פחמימות
  • חוסר נגישות לטיפולי שיניים

 

 

סיכום והמלצות לשימוש בפלואוריד ובתוספי פלואוריד בילדים


  • אספקה סדירה של פלואוריד מגנה על השיניים ומפחיתה עששת.
  • הדרך היעילה ביותר להגיע לזאת היא באמצעות מי השתייה.
  • בארץ ,תכנית ארצית להפלרת המים נמצאת בשלבי ביצוע.
  • ההמלצה עד לאחרונה לגבי מתן תוספי פלואוריד הייתה מבוססת על קיום פלואוריד
    במים באזור המגורים.
  • היום, שונתה המלצה זו. ההמלצה לשימוש בתוספי פלואוריד בילדים ותינוקות הינה
    אישית בלבד, על פי השתייכות הילד לקבוצת סיכון לתחלואה בעששת המצוינות לעי.
תגובות הגולשים
1. אמיר 09/07/2015, 12:05:12

"פלואוריד הינו מינרל החשוב לגופנו. הוא מונע עששת, עוצר תהליך עששת ואף יכול לגרום לתיקון עששת במגוון מנגנונים הכוללים הגברת חוזק השן, מניעת פירוקו ועיכוב חיידקים יוצרי חומצה (החומצה מתחילה את תהליך הפגיעה בשן והעששת). אמייל (החומר הבונה את השן) המכיל פלואוריד נקרא פלואורואפטיט, והוא קשה יותר ופחות מסיס חומצה" אולי רצית לומר "פלואוריד הינו מינרל החשוב לשינינו", בטח לא לגופנו! אין שום תהליך בגוף הדורש פלואוריד, בדיוק ההפך, הוא פוגע בהמון תהליכים, פוגע במוח, ופוגע בבלוטת התריס! http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3491930/

+ השב