ממוגרפיה דיגיטלית ממוחשבת עדיפה ברוב הגילאים

טכנולוגיות ממוחשבות משפרות את הדיוק של בדיקות ממוגרפיה ומקלות את הבדיקה השנתית על הנבדקות. בדיקת  ממוגרפיה דיגיטלית הופכת נפוצה יותר ויותר, כאשר קצב ההחלפה של הציוד המיושן בחדיש יותר עומד על 4% בחודש.

יש נשים שאינן מרגישות בהבדל בין ממוגרפיה בפילם לבין ממוגרפיה דיגיטלית, אבל לדברי הרופאים המאבחנים, התמונות הדיגיטליות ברורות יותר, לפחות לגבי יותר ממחצית הנשים הנבדקות. במחקר שנערך על 40,000 נשים בארה"ב התברר, כי אצל נשים צעירות, שרקמת השד שלהן צפופה יותר, נשים מתחת לגיל 50 ונשים שעוד לא הגיעו לגיל הבלות, המימצאים הדיגיטליים ברורים יותר, ואינם מחייבים בדיקה נוספת. במחקר נמצא כי ההבדל גדול ביותר, ולכן מומלץ לנשים בכל גיל לעבור ממוגרפיה ממוחשבת ולא ממוגרפיה בפילם.

בקרוב מאוד יושקו טכנולוגיות בדיקה נוספות. בסוף נובמבר 2006 הוצגה בכינוס השנתי של אגודת הרדיולוגים האמריקנית בשיקאגו טכנולוגיה חדשה הקרויה Cone Beam Breast Computed Tomography או CBBCT. לדברי המומחים, מבדיקות ראשונות עולה, כי טכנולוגיה זו עדיפה באיתור סרטן השד והיא מאפשרת לבצע את הבדיקה בלי למעוך את השד.

סורק CBBCT מצלם מספר תמונות של השד מגמה זוויות ולאחר מכן משלב אותן לתמונה תלת ממדית. המערכת פותחה על ידי פרופסור באוניברסיטת רוצ'סטר במדינת ניו יורק, המחזיקה בכמה פטנטים על טכנולוגיה זו. האוניברסיטה מכרה רישיון שימוש בטכנולוגיה לקבוצת Koningשתייצר ותמכור את הסורקים החדשים. הפיתוח באוניברסיטה מומן בחלקו על ידי משקיעים פרטיים וגם על ידי המכון הלאומי האמריקני למלחמה בסרטן.  בבדיקה של הסורק החדש השתמשו במתנדבות, שעברו גם בדיקת ממוגרפיה רגילה, וגם בקבוצה של נשים שנמצאו אצלן שינויים ברקמת השד במהלך בדיקה פיזיולוגית, או שבדיקת הממוגרפיה הרגילה העלתה מימצאים מחשידים. מטרת המחקר הייתה לראות עד כמה מדוייקת הבדיקה של סורק CBBCT.

הסורק הוכיח את עצמו כטוב לא פחות מסורק ממוגרפיה מהדור הנוכחי בהדמיה של השד. אבל לסורק החדש יש יתרון נוסף, בכך הוא נוח יותר לנבדקות. במהלך הבדיקה האשה שוכבת על בטנה על גבי שולחן בדיקה מרופד שבו יש חור באיזור החזה. היא מניחה לשדיים ליפול לתוך החור, בכל פעם שד אחד, ואז הסורק מצלם 300 תמונות תוך 10 שניות. כמות הקרינה בבדיקה זו שווה לכמות הקרינה בבדיקת ממוגרפיה רגילה. שלא כמו בבדיקה הקונבנציונלית, מערכת CBBCTמציגה בצורה ברורה ביותר גם את רקמת השד שמסביב לצלעות ואת החלקים החיצוניים של השד קרוב לבית השחי.

בתום הבדיקה הראשונית, שנערכה על 60 מתנדבות, מתוכנן להתחיל עוד השנה מחקר רב היקף, המחויב לפני אישור השימוש בטכנולוגיה החדשה.

עוד טכנולוגיה הנמצאת עתה בבדיקה היא סריקה שבמהלכה המחשב מבצע "קילוף" של שכבות בשד, כדי לגלות מוקדים שבהם יש חשד למימצא פתולוגי המחייב בדיקה.

לדברי ד"ר יהושע קלוביץ ממרכז הרמב"ם לחקר הסרטן בניו יורק, יש עוד הרבה טכנולוגיות סקירה שיבשילו בעתיד הקרוב, "ועוד חמש שנים נהיה במצב טוב בהרבה מאשר היום, ולבחור מהי הטכנולוגיה העדיפה".

היום יש עדיין רופאים המתקשים לפענח סריקות ממוחשבות, מכיוון שיש כמה וכמה דרכים לכיול המכשירים וכמה דרכים לקרוא את התוצאות. המחשב גם מאפשר לבדוק את התוצאות בדרכים נוספות, כמו הבהרת התמונה, הגדלה, היפוך, ולכן פיענוח התוצאות נמשך זמן רב יותר, וגם עקומת הלמידה של הרופא המפענח ארוכה יותר. אבל עם הזמן, הרופאים הופכים למיומנים יותר. כמו בכל טכנולוגיה, העיקר איננו המכשיר, אלא הרופאים המיומנים היודעים לתפעל אותו ולקרוא נכון את התוצאות.

• גם לאחר שהטכנולוגיות החדשות ייכנסו לשימוש, עדיין יהיו תקפים הכללים הבאים:
• נשים בגיל 40 ומעלה צריכות לעבור ממוגרפיה כל שנה עד שנתיים
• נשים מעל גיל 50 צריכות לעבור סריקה כל שנה עד שנתיים
• נשים ברמת סיכון גבוהה לסרטן שד צריכות לבדוק אצל מומחה, אם עליהן להתחיל בסריקות לפני גיל 40 ובאיזו תדירות.