מי מזהם את האוויר שאנו נושמים?

מרגע שהצאצא שלנו מגיח לאוויר העולם, אנו עושים הכול כדי שהוא יקבל את התזונה הטובה ביותר, את החינוך הטוב ביותר, דואגים לבריאותו ומבקשים לספק לו את כל צרכיו הפיזיים והנפשיים, החיוניים להתפתחותו הקיומית, הקוגניטיבית והרגשית. לילד שלנו מגיע הטוב ביותר.

ואם חס וחלילה הילד חולה, נרוץ איתו למיטב הרופאים המומחים, נשלם במיטב כספיו, והכול למען בריאותו, כי הרי כולנו יודעים שיש דברים שבהם לא חוסכים. אבל מה בנוגע לאוויר שנושם הילד שלנו עוד כינקותה, דרך ימי דרדקותו העליזים, ילדותו המאושרת ועד ימי נערותו ובגרותו.

 האם אכן אנו דואגים לתת לו אוויר נקי לנשימה? מתברר שלא. אימהות, תחשבו לרגע מה קורה כשאתן יוצאות לטיול רגלי קצרצר עם הילד 'לנשום קצת אוויר צח'. אתן לא רק מטיילות עימו להנאתכן, בדרך אתן גם 'מזינות' את ריאותיו בכמויות קטנות של עשן ארובות שיוצא מתחנות הכוח, אדי בנזין מתחנת הדלק השכונתית, עשן שחור וסמיך ממפלט של משאית השכן ובקמצוץ של חומרים מסוכנים מהתעשייה ומפליטות מזהמים - תוצר לוואי של החיים המודרניים.

אין ספק, כי קשה להתעודד מנתונים סביבתיים אלו, כשחושבים עד כמה הילדים שלנו עליהם אנחנו 'שומרים מכל משמר' חשופים לכל אותם מזהמים לא ידידותיים ולמעלה מכך, הם הראשונים שנפגעים מזיהום האוויר.

בעוד שמבוגרים נושמים בגובה של כמטר וחצי מעל פני הקרקע, הרי שילדים מצויים בגובה נמוך בהרבה. במצב זה, החשיפה לריכוזים של מזהמי אוויר כבדים מהאוויר כגון: כספית ועופרת, שנמצאים בגבהים בהם נמצאים הילדים, גדולה יותר. גם בעת טיול ברחוב ילדים נחשפים לזיהום אוויר מתחבורה במידה רבה יותר ממבוגרים, בשל היותם קרובים יותר לצינור המפלט (אגזוז).

בנוסף, יש לזכור כי מבנה גופם של הילדים מגדיל את רמת חשיפתם לזיהום אוויר. כלומר: ילדים הם קטנים יותר ממבוגרים. כפועל יוצא מכך, חשיפה לאותה רמת זיהום תהיה משמעותית יותר ביחס למשקל גופם לעומת מבוגר. מעבר לכך, לילדים קצב חילוף חומרים גדול יותר. הם צורכים יותר חמצן ופולטים יותר פחמן דו חמצני לקילוגרם גוף בהשוואה למבוגר. מסיבה זו, הם הנפגעים ראשונים מחוסר אוורור מספק.

זיהום אלרגני

בנוסף, מרכיבים רבים בזיהום האוויר זוהו כאלרגנים, כאשר ילדים הם קהל הנוטה לסבול מאלרגיות רבות יחסית למבוגרים. שלא נשכח עובדה חשובה לא פחות: הילדים שלנו חוקרים את העולם גם דרך הפה, כך שהם עלולים להיחשף לזיהום אוויר שישקע על הקרקע או להגיע לאבק הביתי גם באמצעות בליעה והגעה למערכת העיכול, ולא רק באמצעות נשימה.

ועדיין לא דיברנו על המערכת החיסונית הפגיעה של הילדים שמפותחת פחות בהשוואה למבוגרים ובעלת יכולת התגוננות נמוכה יותר ממפגעים ומסיכונים סביבתיים.

המחקרים מוכיחים 'שחור על גבי לבן' כי בארץ, יש עלייה בשכיחות של מחלות נשימתיות שונות בילדים וירידה בתפקודי הריאה, באזורים בהם זיהום האוויר גבוה בהשוואה לתפקוד של הריאות של ילדים באזורים אחרים.

מחקר שערך פרופ' בן ציון גרטי, מנהל מחלקת אשפוז ילדים בבית החולים שניידר בנושא גורמי התחלואה של ילדים באסטמה, מצביע על מתאם גבוה בעל מובהקות סטטיסטית בין נוכחות מזהמי אוויר כמו: תחמוצות חנקן וגופרית דו-חמצנית לבין שיעור תחלואת ילדים באסטמה באזור גוש דן.

לצד ממצאים אל, יש מחקרים המראים על מתאם בין תסמונת המוות בעריסה ובין חוסר אוורור מספיק ועישון של ההורים.

וכאילו לא די בכך, הרי שבכל יום, רק מתווספים נתונים עגומים יותר ויותר על האוויר שילדינו נושמים.כך למשל, בתחילת שנת הלימודים תשס"ז, נתבשרנו כי אלפי תלמידים בישראל העולים מידי יום להסעות לבית הספר חשופים לזיהום גבוה, למרות שעל פי החוק בישראל אמורות חברות ההסעות לשמור על איכות אוויר גבוהה.

הסיבה למצב אבסורדי זה נובע מכך, שבמכרזים של הסעות התלמידים, אין כיום דרישה לעמוד בתקני איכות אוויר סבירים ומחמירים.

הזכות לאוויר נקי

עדיין, למרות הנתונים הלא מעודדים מאותם מחקרים. בישראל של שנת 2006, הזכות לנשום אויר נקי ,עדיין, לא ברורה מאליה. האוויר המודרני – נשמת אפנו - מזוהם. הדבר היותר מקומם הוא: שיש אלטרנטיבה. יש תחליפים לא רעילים שיכולים לשמש גם בתחבורה וגם בתעשייה וניתן לשדרג את תהליכי הייצור מהם אנחנו מקבלים את אותם רעלים.

מדינות מתקדמות בעולם כבר השכילו להבין שיש להילחם על הזכות לנשום אויר נקי. וכך בצד התיעוש והמודרניזציה, ואולי דווקא בגללן, החליטו במדינות נאורות אלו, לשים קץ להסלמה בדרגת זיהום האוויר. מדינות כמו: ארה"ב, גרמניה, יפאן ועוד החליטו להציב לעצמן יעדים להפחתת זיהום האוויר, ואף חוקקו לשם כך חוקי אויר נקי למיניהם. העיקרון המשותף לחוקים הללו הינו איסור של פליטת מזהמים לאוויר מעבר לסף מקסימאלי שנקבע על פי החוק.

גם לישראל מגיע 'חוק אוויר נקי', וזאת ניתן לעשות רק על ידי חקיקת חוק אוויר נקי. לכן,הצעת חוק כזו שניסחה העמותה נמצאת כרגע על שולחן הדיונים בכנסת, לקראת קריאה שנייה ושלישית.

לפי הצעת החוק, יחויב השר להגנת הסביבה להכין תוכנית לאומית להפחתת זיהום אויר, הכוללת: יעדים מדידים ולוחות זמנים, אשר יאושרו בממשלה ויובאו בפני הכנסת. תוכנית זו תחייב את כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, להיערך לקראת השגת היעדים, ותפקידו של השר להגנת הסביבה יהא להבטיח את העמידה ביעדים.

הצעת החוק קובעת לצד אמצעים של אכיפה נחושה ויעילה, גם תמריצים כלכליים אשר יובילו את גורמי הזיהום להעדיף להפחית את פליטת המזהמים לסביבתנו. לציבור הרחב, תאפשר הצעת החוק לקבל מידע נגיש ונוח על רמות הזיהום, לקבל פרסום תחזית של איכות האוויר ועוד. המסר הוא ברור: "לנו נגמר האוויר", ואין עוד זמן לחכות. הציבור עומד על זכותו להתחיל לנשום לרווחה, אויר נקי.

לדרוש מהממשלה

אנחנו, בעמותת אדם טבע ודין מעלים ומציפים את הבעיה על סדר היום החקיקתי. אין לנו ברירה, אלא לדרוש מהממשלה לצמצם את הזיהום למען הקטנת הפגיעה בנו ובילדינו.

לכן, אם תחושת המחנק מוכרת לכם, עשו מעשה והצטרפו בכל דרך לתמיכה הציבורית בחקיקת החוק. זיהום האוויר הוא לא גזירה שנוכל להמשיך ולחיות איתה. תרתי משמע. אם יש נושא שצריך להטריד מאוד את הציבור הישראלי הרי שזו סוגיית האוויר המזוהם. הצטרפו לעצומה למען 'אוויר נקי' ותנו לילדים שלנו את זכות לנשום בריא.