מדוע אנו לא יודעים לשמור על בריאותנו

האמירה "העיקר הבריאות" נראית כאילו תלושה מן המציאות כשאנחנו צעירים. אנו מתעלמים מאותות אזהרה של הגוף שלנו, שמתלונן על שחיקה, על חשיפה מרובה לשמש, על אלף ואחת התעללויות שאנו צולקים בו פעם אחר פעם.

לא תמיד אנו אוהבים לשמוע, ועל אחת כמה וכמה להקשיב לכל העצות שנותנים לנו, לאכול זה וזה, להימנע מזה ומזה, לא לעשות כך, כן לעשות אחרת. אבל גם אלה המקפידים לשמור על גופם, מקשיבים לכל העצות, ועושים את המירב כדי להיות בריאים, גם הם פוגעים בבריאותם מתוך חוסר ידיעה, למרות שהמידע היום זמין, בכל אתר רפואי באינטרנט, רובנו פשוט לא מגיעים אליו ולא מחפשים אותו. נשים עוד הולכות לבדיקות רפואיות, אם זה לקראת הריון, במהלך ההריון, אחריו, עם הילדים, בלי הילדים, אבל רוב הגברים נמנעים מלהגיע אל רופא, וכשהם כבר מגיעים, לעיתים זה מאוחר מידיי. זו אחת הסיבות שתוחלת החיים של הגברים נמוכה מזו של הנשים.

נשים מקפידות להגיע לרופאים לבדיקה, ולפי הסטטיסטיקה הן מבקרות אצל רופאים יותר מהגברים. אבל הריצה לרופאים איננה יכולה להוות תחליף לדאגה האמיתית לבריאות שלהן. נשים, בעיקר אמהות, נוטות להזניח את עצמן ולדאוג קודם כל לבריאות של הילדים ושל שאר בני המשפחה לפני שהן מתפנות לטפל בעצמן.

בעיה מרכזית של בריאות האשה קשורה לתכנון המשפחה ולאמצעי מניעה. יש הרבה הריונות לא רצויים ומקרים לא מעטים של סקס ללא הגנה מספקת מפני מחלות מידבקות. גם אם האשה עברה את גיל ה-40 ומרגישה שהיא מתקרבת לגיל הבלות, היא עדיין עלולה להיכנס להריון. נשים צריכות להתעקש על קונדום, או שלא לקיים יחסי מין. יש כמובן גם אמצעי מניעה אחרים. גלולות משמשות לא רק למניעת הריון אלא גם כטיפול בחטטים, התכווצויות ומחסור לא סדיר.

עוד התנהגויות שיש לשנות:

• דילוג על ארוחת הבוקר: זוהי הארוחה החשובה ביותר ביום. חילוף החומרים בגוף מתרחש בעיקר בבוקר. ארוחה נותנת דלק לחילוף החומרים, וכשמדלגים עליה אוכלים ארוחות צהריים גדולות מידיי.
• בדיקה לגילוי סרטן השד: ביקור אצל הגינקולוג רצוי לא רק בקשר להריון. לפחות פעם בשנה רצוי לבדוק את אברי הרבייה, לבקש בדיקת מישטח, וגם בדיקה של השדיים. זה לא בא במקום בדיקה עצמית קבועה של השדיים לגילוי גידולים וציסטות. יש אלפי מקרים בשנה של נשים שלא קיבלו טיפול הולם, כי בבדיקת ממוגרפיה הכל נראה בסדר, ופשוט לא עשו בדיקת מישוש פשוטה שיכלה להציל חיים.
• בדיקת דם: נשים, בעיקר עם היסטוריה משפחתית של סוכרת, צריכות לבצע בדיקה במועדים קבועים. בדיקת הדם צריכה לכלול סקירה של תפקוד בלוטת התריס ורמת הכולסטרול בדם.
• נשים נוהגות לשבת בהצלבת רגליים ליד הברך. ישיבה כזו חוסמת את זרימת הדם לרגליים ועלולה לגרום להיווצרות ורידים. עדיף לשבת עם שתי כפות הרגליים על הקרקע.
• זיהוי התקף: נשים גם לא חשות תמיד שעברו התקף לב. גברים ונשים חשים התקף בצורה שונה. נשים בדרך כלל אינן מרגישות כאילו "פיל התיישב לי על החזה", אבל הסימן הראשון להתקף יכול להיות עייפות ותשישות. אצל נשים תחושה של צריבה בחזה או כאילו צרבת עלולה להצביע על אירוע לבבי.
• דיאודורנט: אין להגזים בשימוש בדיאודורנטים ובתכשירים למניעת זיעה. אם את חוששת מריח גוף, יכול להיות שזה מעיד על בעיה בבלוטת התריס, בסוכרת מסוג 2 או במחסור באסטרוגן.
• בושם בשמש: מי שמתבשמת לפני היציאה לשמש מסתכנת בתגובה כימית של הבושם עם קרני השמש העלולה להביא לפגיעה בעור.

גם הגברים אינם שומרים על בריאותם, ואולי חמור מזה: הם מתעלמים מהאיתותים של הגוף הסובל. הם אינם מרגישים שמשהו לא בסדר, לא מקשיבים לאיתותים של הגוף שלהם, ולכן אינם פונים לעזרה רפואית. ואם הם הולכים לרופא, לרוב הם מקשיבים לו, מבטיחים לעצמם לבצע את הנחיותיו, אבל אחרי כמה ימים רובם חוזרים לפגוע בגופם ומתעלמים מהוראות הרופא. ואז הם פשוט מתים ממחלה, מהתקף, שהגיע כי לא שמרו על לחץ דם מאוזן או תזונה נכונה. גם מבחינה נפשית הגברים לא פחות אשמים במה שקורה להם. בדרך כלל, הגברים אטומים למה שקורה בתוכם. נשים וגברים חווים דיכאון בצורה שונה. אשה יודעת שהיא מדוכאת, היא מרגישה את הכאב הפנימי ופונה לסיוע חיצוני. אבל גברים, גם אם הם יודעים שמשהו לא בסדר, הם לא יחפשו עזרה. חלק מן הסימנים של דיכאון הם הרגשת עצבות, פחות מידיי או יותר מידיי שעות שינה, ירידה בחשק המיני ותחושה ששום דבר בחיים אינו גורם הנאה. לכן אצל גברים רבים הדיכאון חבוי. אבל אפשר לראות אצלם את הסימנים המובהקים: הם שותים, מכרכרים סביב נשים, הם מאוד ביקורתיים כלפי אחרים, והם מתרגזים בקלות ואפילו אלימים. הם גם נוטים לצפות שעות ארוכות בטלוויזיה.

אבל טיפול בדיכאון הוא סיפור הצלחה רפואי במקרים רבים. 90% מהאנשים המבקשים עזרה פסיכולוגית, מדווחים לאחר הטיפול על הקלה משמעותית. הבעיה היא, שפחות מ-20% מהגברים פונים בכלל בבקשת עזרה.

ההצלה לגברים יכולה דווקא לבוא מן הנשים. אשה תוכל לגרום לגבר לראות שהוא נמצא במצב של חוסר איזון כימי, ביולוגי או גנטי ולכן יש תרופות שעשויות להועיל. דיכאון אינו חולשה מוראלית, יש גם זמנים שבהם גברים לא קיבלו סיוע נגד סוכרת. בקרוב מאוד, דיכאון יהיה באותה שיגרה של טיפול כמו סוכרת היום.

עוד שגיאות נפוצות בשמירה על הגוף שגברים נוהגים לעשות:

• הכחשה: דם בצואה, גירודים מוזרים וגידולים, צמא פתאומי בלתי מוסבר – הכל הם מכחישים. הם מכחישים גם דבירם חמורים כמו התקפי לב. רוב הגברים קראו או שמעו מהם הסימנים של התקף: עייפות, נימול בזרוע שמאל, כאבים בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או תחושה של משקולת יושבת על בית החזה. לפעמים כל הסימנים הללו מופיעים יחד. אבל הגבר שמרגיש הכל נוהג בעצמו לבית החולים לבדיקה בחדר המיון ולא ייתן לאף אחד להסיע אותו לשם ולא יקרא לאמבולנס של מד"א.
• הימנעות: הגברים גם נמנעים מלעבור בדיקות פולשניות וגם בדיקות לא כל כך חודרניות. בדיקת פרוסטטה היא אמנם לא הכי נעימה בעולם, אבל היא חיונית בשלב מוקדם. גילוי מוקדם באמצעות בדיקה רקטאלית מומלץ  לביצוע יחד עם בדיקת PSA   בדם. יש אולי אי נעימות מסויימת בבדיקה ברקטום, אבל היא לא כואבת. כל גבר שעבר את גיל ה-40 צריך לעבור בדיקת PSA  במיוחד גברים עם משקל עודף, שאוכלים אוכל שומני ולא בריא, שאצלם הסיכוי מוגבר ללקות בסרטן הערמונית. לא כל סרטן בערמונית הוא קטלני. בדיקה לגילוי מוקדם יכולה למנוע מצב חמור יותר.
• גילוי מוקדם: גברים גם נמנעים מבדיקת קולונוסקופיה, המומלצת היום לגברים ונשים אחרי גיל 50 וכל חמש עד 10 שנים מגיל זה. בדיקה כזו יכולה לגלות פוליפים העלולים להתפתח לגידול סרטני. 90% ממקרי סרטן המעי ניתן למנוע בזכות גילוי מוקדם. הגברים גם אינם מודעים לצורך לבדוק את רמת ההורמון טסטוסטרון בדמם בגיל העמידה. יש תרופות העלולות להוריד את רמת ההורמון בדם ולגרום בכך לבעיות בחיי המין ולבעיות נפשיות.
• בדיקה של האשכים לגילוי סרטן: סרטן זה פוגע בדרך כלל בגברים צעירים יחסית, בגילאי 15 עד 35. בדיקה עצמית, לראות ששום דבר לא גדל שם ואין בשק האשכים שום דבר חריג, עשויה להציל חיים.
• תזונה לקויה: גברים הם הצרכנים הגדולים ביותר של ג'אנק פוד, ושל מזללות המזון המהיר, וזאת למרות שהם רגישים יותר מהנשים למזון שומני וצריכים להגביל את השומן, שלא יהיה יותר מ-10% מהמזון.
• עישון: כבר אין מחלוקת על העובדה שהעישון מזיק. מי שרוצה להפסיק, כדאי שיבקר אצל שיננית, שתסיר את שאריות הניקוטין מן השיניים. כך יהיה קל יותר להיגמל. למכורים, הרוצים הפסקה הדרגתית, יש היום דרכים רבות לקבל ניקוטין שלא באמצעות סיגריות, כמו מדבקות על העור, מסטיק עם ניקוטין, תרסיס לאף ועוד.

הן הגברים והן הנשים צריכים לאכול מזון בריא יותר, לשמור על הכושר, ולא לוותר על בדיקות רפואיות סדירות. דילוג על בדיקה עלול להיות שאלה של חיים או מוות.