מהי עששת וכיצד אפשר למנוע אותה

כיצד מתפתחת העששת
|
הדפס
|
שמור

 

עששת השיניים היא מחלה בקטריאלית (חיידקית) שכיחה הניתנת למניעה! לשם התפתחות עששת, צריכים להתקיים מספר תנאים:

 

  • שיניים– שיניים מחורצות (הטוחנות), שיניים בעמדה לקויה, שיניים עליונות (בגיל צעיר) הן בד"כ מועדות יותר לפגיעה עששתית.
  • חיידקים– המצאותם של חיידקים יוצרי חומצה על גבי שטח פני השן הנה חיונית ליצירת הנזק לחומר השן.
  • הימצאות פחמימות בכמות ובתדירות גבוהה בחלל הפה.

 

העששת מתפתחת בדרך כלל בחרירים והחריצים שבשיניים הטוחנות ובאזורי המגע בין השיניים – היינו כל אותם מקומות הקשים לניקוי יומיומי. אצל ילדים צעירים ניתן גם לראות נגעי עששת בשיניים קדמיות (עליונות בעיקר) ובטוחנות הנשירות, כחלק מתסמונת הנקראת עששת של הגיל המוקדם או עששת בקבוק.

 

בתחילה ניתן לראות מעין כתמים לבנים גיריים על השיניים ובשלבים מאוחרים יותר כתמים חומים, חורים ואף הרס של כותרות השיניים.

 

עששת שאינה מטופלת יכולה לגרום לכאב ואי נוחות רבה לילד, קושי באכילה ובשתייה, עיכובים בגדילה והתפתחות, וגם קשיים חברתיים. נגע עששתי שיוזנח יכול להביא לזיהום חריף או כרוני ולגרום לנזק לשיניים נשירות וקבועות, נשק לעצמות הפנים ובמקרים קשים אף לסכנת חיים.

צילום: מאיה אהרוני

הטיפול בעששת מתחלק לשני סוגים:

 

  • טיפול בעששת קיימת כולל סילוק הנגע העששתי ושחזור השן (ע"י סתימה או כתר), או במקרים בהם הנזק לשן נרחב מדי – עקירתה. לעיתים, שחזור השן מחייב ביצוע טיפול שורש (גם בשיניים נשירות).
  • מניעה באמצעות:
    • ביקורים סדירים אצל רופא שיניים
    • חשיפה מבוקרת לפלואוריד (מי שתייה, משחות שיניים, נוזלי שטיפה וג'לים,תוספי פלואוריד), לפי שיקול דעת הרופא המטפל.
    • ביצוע איטומי חריצים וחרירים על גבי השיניים הטוחנות.
    • הפחתה בצריכה היומית של סוכרים ופחמימות, במיוחד אלה הנדבקים לשיניים. אין מדובר דוקא במזונות מתוקים אלא בכל מזון פחמימתי הנדבק לשן (גם חטיפים מלוחים כמו צ'יפס, בייגלה וכד'). יש להשתדל למנוע מהילדים צריכה בלתי מבוקרת ותכופה של חטיפים בין הארוחות.
    • צחצוח שיניים נכון (ע"פ הוראות הרופא) – ילדים עד גיל 8 זקוקים לסיוע מבוגר בעת צחצוח השיניים.
תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה