האם אפשר בלי אהבה?

בעידן הנוכחי התשובה השכיחה לשאלה זו היא "מה פתאום? הזוגיות לא שווה בלי אהבה", "אין לי חיים בלי אהבה" ועוד כהנה וכהנה הצהרות ומחשבות אודות חשיבותה של האהבה בחיי הפרט והזוג. בעידן הנוכחי מקדשים את האהבה, נותנים לה מקום של כבוד ורוצים ומצפים שתשרה במחיצתנו כמה שיותר.

זוג שמתחתן מאהבה מאמין שאצלו היא תישאר לעד, שהרי שני בני הזוג יודעים, שעצם קיומה ביניהם מעיד על נצחיותה.

אנחנו שומעים מדי פעם על זוג שסובל ממשברים ביחסים באופן כמעט קבוע, וכשמוסיפים בלחישה את העובדה שהם נישאו בגלל הריון לא מתוכנן (כן, עדיין מתרחשים בימינו הריונות לא רצויים), מייד אנו מבינים "הכל": הם לא נישאו מאהבה, רק מהריון, ועל כן ברור שהיחסים שלהם סובלים ממשברים רבים.

יש מי שלא מסכים לקביעה, כי בלי אהבה אי אפשר לקיים זוגיות מספקת וטובה. זהו פרופ' רוברט סטרנברג, פסיכולוג קוגניטיבי מאוניברסיטת ייל. הוא בנה את תיאורית המשולש שלו – המגדירה שלושה מאפיינים של מערכת זוגית יציבה :

• אינטימיות - מידת הקירבה והקשר לאחר, הרצון להיחשף לגמרי בפניו.
• תשוקה - מידת המשיכה הגופנית והפיזית אל האחר. מרכיב זה הוא שמתפתח בצורה המהירה ביותר אך הוא גם זה שדועך הכי מהר.
• מחויבות - מידת הנאמנות לקשר, הרגשת החובה להיות בקשר ולהישאר נאמן.

לפי סטרנברג, כל הקשרים הבין אישיים מתחלקים לשמונה סוגים לפי שלושת מרכיבים אלה. החלוקה הזו יוצרת את שמונת משולשי האהבה:

• העדר אהבה: יחסים שטחיים, חסרי אינטימיות, מחויבות או תשוקה.
• אהבה רומנטית: יחסים מלאי אינטימיות ותשוקה ללא יכולת להתחייב.
• חיבה: ישנה אינטימיות ויכולת להתפתח אך היחסים אינם מחייבים ואין בהם תשוקה.
• אהבה אשלייתית: אהבה מהירה, מלאת תשוקה ומחויבות. אך הדעיכה מהירה גם כן מכיוון שבני הזוג אינם יכולים לפתח אינטימיות ופתיחות ביניהם.
• אהבה עיוורת: אהבה בה המרכיב היחיד הוא תשוקה עזה. אין אינטימיות או מחויבות.
• אהבת רעים: אהבה המאופיינת באינטימיות ומחויבות אך ללא תשוקה.
• אהבה ריקה: אהבה המבוססת על מחויבות בלבד. בני הזוג ממשיכים לאהוב מתוך הכרח. אין אינטימיות או תשוקה.
• אהבה מושלמת: אהבה המכילה את שלושת המרכיבים.

סטרנברג סבור, כי אהבה אינה הנדבך המרכזי בחייו של זוג מודרני. הוא אפילו מעז לקבוע, שמערכות יחסים נטולות אהבה מצמיחות מחויבות, ושורדות לאורך זמן, ואילו אהבות עזות דועכות לא פעם במהירות רבה מהצפוי ומתאיידות.

לאינטימיות, לתשוקה ולמחויבות, שמרכיבות את 'משולש האהבה' על פי תיאוריה זו, יש תפקיד מרכזי במערכת יחסים זוגית. תקשורת טובה בין שניים היא אחת מאבני היסוד של האינטימיות וכך גם רגשות חיבה, פירגון והזדהות. סטרנברג אינו מדבר כאן על אהבה בוערת.

אני מאמינה שהנדבך החשוב ביותר והראשון לקיומה של זוגיות הוא המחויבות. אם אחד מבני הזוג אינו מחויב לזוגיות, מתנהג באופן שמערער את הביטחון בזוגיות הספציפית, הרי קשה לתאר שזוגיות כזו תהיה מספקת, ויציבה לאורך זמן. הנדבך השני בחשיבותו הוא האינטימיות והבא אחריו הוא התשוקה.

יש שיגידו כי בלי התשוקה שמציתה את הרצון להיות ביחד, אי אפשר לבנות את הזוגיות. זה נכון בחלק מהמקרים, אולם ללא ספק התשוקה, במקרה הטוב, משנה את עוצמתה בהמשך הזמן, ולעיתים אף יורדת בצורה משמעותית, ואז אם אין מחויבות שום דבר לא יחזיק את בני הזוג ביחד.

אינטימיות

מהי אינטימיות? מדובר ברגשות שמעוררים קרבה, חמימות וקשר הדדי ביו בני זוג. המושג 'אינטימיות' כולל עשרה היבטים שונים:

• דאגה לרווחתו של האהוב ורצון לגרום לו אושר
• תחושת שמחה מעצם נוכחותו התמידית של האהוב
• רחשי הערכה, הוקרה וכבוד לאדם האהוב
• יכולת לסמוך עליו בעיתות מצוקה וביטחון מוחלט שיחלץ לעזרה
• היכרות עמוקה של האדם האהוב על מעלותיו וחסרונותיו
• יכולת לחלוק עם האהוב זמן, רגש, כסף ונכסים
• יכולת לקבל תמיכה רגשית מהאהוב
• יכולת להעניק לו עידוד ותמיכה גם כשלא מצדיקים את מעשיו
• יכולת להיחשף בפניו נפשית, רגשית וגופנית ללא בושה
• הכרה שבן הזוג הוא חלק בלתי נפרד מחיינו.

מה צריך לעשות, והאם ניתן בכלל לבנות אינטימיות או שזהו אספקט הנובע מעצם היותנו זוג?

פרופ' סטרנברג טוען, ואף אנו יודעים, כי אינטימיות נבנית בהדרגה, אם כי לא פעם היא מועדת למשברים, ונעלמת כשאדם מרגיש מאויים, כשהוא נמצא בקירבה גדולה מדי (מבחינתו) עם בן/בת זוגו. כלומר, בגלל הקרבה הגדולה הוא חש כאילו הוא מאבד את קיומו העצמאי כאדם, בנפרד מבן זוגו.

בעידן המודרני, בו האינדיבידואליות של האדם מקודשת ומקבלת חשיבות ראשונה ועליונה על פני ערכים אחרים, אנשים חשים שהם נבלעים מעצם הקירבה הרבה לאדם אחד. תחושה זו כל כך מאיימת על זהותו של האדם, שהוא עושה הכל כדי לא להיות שם כל הזמן, גם אם זה כרוך בתהליך של התרחקות מכאיבה (לו ולזולתו) מאותו אדם.

התרחקות היא מנוגדת לאינטימיות. אי אפשר להיות אינטימי מרחוק. אינטימיות בין בני זוג מתעצמת ומעמיקה כאשר מתקיימות חשיפה עצמית והסרת העטיפות והקליפות שחוצצות בין אנשים. אם אנחנו רוצים להכיר היטב אדם אחר ולהתקרב אליו – עלינו לחשוף בפניו יותר מעצמנו ומפנימיותנו.

תשוקה

סטרנברג רואה תשוקה ככמיהה עזה לאיחוד מלא ככל האפשר עם אדם אחר. התשוקה מתבטאת בעוררות פסיכולוגית ופיזיולוגית ומכוונת לא רק לסיפוק מיני, אלא לסוג של שליטה. לפעמים תשוקה מתפתחת באופן מיידי, בעוד שתחושת האינטימיות מגיעה רק אחרי זמן מה. אם התשוקה היא מה שגורם לאנשים להימשך זה אל זה בתחילת היכרותם, הרי שהאינטימיות היא מה שעוזר לשמר את הקירבה שנוצרה ביניהם.

פרופ' סטרנברג מודה, שתשוקה מינית היא עניין חמקני ומורכב, לא תמיד ניתן להסבירה ולהבינה. יש מערכות יחסים, שבהן התשוקה והמשיכה הגופנית מתפתחות רק אחרי שנרקמה אינטימיות. כל אחד יכול להיזכר בזוג שהוא מכיר, שפיתחו רמה גבוהה של אינטימיות, קרבה נפשית וידידות שהופכת בסופו של דבר למשיכה גופנית הדדית וסוערת.

קורה גם שאינטימיות ותשוקה מתנגשות זו בזו, כמו למשל אצל הגבר, שמקיים קשרים מחוץ לנישואין, חש תשוקה עצומה איתן, מספק את תשוקתו המינית, בעוד שכלפי בת זוגו הוא מסוגל לחוש חיבה אינטימית ומחויבות, אך לא מסוגל לחשוק בה. כמובן שעוד רבות הוואריאציות לגבי קיומה ומיקומה של אינטימיות בזוגיות.

מחויבות

אדם יכול להחליט על מחויבות למערכת יחסים זוגית, טוען פרופ' סטרנברג, אפילו אם לא בחר בה, כמו שקורה למשל בנישואים מתוך שידוך. יש אנשים שמתחייבים לבני זוגם בלי להזכיר בכלל אהבה, אם כי בדרך כלל קיים סוג של 'החלטה להתאהב' לפני ההחלטה להתחייב.

במרכיב המחויבות, שהוא הקודקוד השלישי של משולש ההתקשרות, לא קיים הלהט או הגירוי שישנם באינטימיות ובתשוקה. אך במיוחד בתקופות שפל (והרי בכל מערכת יחסים זוגית יש עליות ומורדות). מרכיב המחויבות הוא זה ששומר על הזוגיות. הוא חיוני כשרוצים לעבור בשלום את הזמנים הקשים ולחזור לימים הטובים. אם נבחר להתעלם ממנו או להקל ראש בחשיבותו, נוציא מהמשוואה בדיוק את הגורם, שיאפשר לנו להתגבר על קשיים בימים סוערים.

ערך המחויבות בזוגיות נוגד, לעיתים, את ערך האינדיבידואליות. יש מאבק די מתמיד בין ערכים אלו כאשר לא תמיד המחויבות יוצאת כשידה על העליונה, וזה מתבטא בין היתר, בשיעורי גירושין גבוהים, הולכים ועולים.