סיפור הלידה של אריאל

מבט אחד בך וזהו, הכל עובר
|
הדפס
|
שמור

 

מאת: רונה333 אמא של אריאל רונה
צילום: רונה333

 

ככל שההריון התקדם וגם את בחרת עם הטוסיק להתמקם התחלתי להפנים..ניתוח, ניתוח,ניתוח. אבל ממש עד הרגע האחרון עוד קיוויתי שאולי... בביקור האחרון אצל הרופא נקבע לי תור לניתוח קיסרי ל 5.3.06 וזהו. התחלתי "לעכל" אז ביום שני בבוקר ה27.2.06 שבוע 37+3 קמתי כרגיל שלחתי את שחר וליאור לביה"ס, והגיע אלי הספר לעשות לי פן (ככה לפנק את עצמי), אח"כ יצאתי לקניון לקנות אביזרים אחרונים לתחפושות לפני הניתוח שהכל יהיה מוכן וכרגיל היו הצירים שמלווים אותי כבר מספר שבועות שככה מציקים אבל לא ממש...

 

בהמשך היום עוד הלכנו אחה"צ לחוגים ומשם לבקר קצת את סבתא (אמא שלי) בזמן שהייתי אצלה שמתי לב שהצירים כל הזמן, אומנם לא כואבים אבל הם שם, אז בדרך הביתה התחלתי לתזמן...כל 2-3 דק' ציר!!!! הגעתי הביתה הודעתי לסבתא שתגיע הכנתי בגדים לאחיותייך למחר לביה"ס, לקחתי את תיק החרום שהכנתי (תיק האשפוז עדין לא היה מוכן) אני ואבא הסברנו לשחר וליאור שאמא ניגשת לביה"ח להיבדק ושנעדכן אותם מה קורה.

 

בסביבות 9 בערב הגענו למיון קבלה טפסים ומחברים אותי למוניטור, צירים יפים 140-160 כל אחד, בדיקת א.ס. מראה לנו שאכן את במצג עכוז עוברת בדיקה שמראה שצוואר הרחם מחוק לגמרי ואני בפתיחה של 1 וחצי ס"מ ואז אבא מתקשר לעדכן את מרה (שם חיבה של הרופא) שאני מתקבלת לחדר לידה והוא מודיע לביה"ח שהוא מגיע לנתח, ואז מתחילים להלחיץ מהר לחדר ניתוח לפני שאכנס ללידה, ואני בשלי: אף אחד לא נוגע בי עד שהרופא שלי מגיע.

 

המיילדת הנחמדה שקבלה אותי במיון מבינה אותי ו"מעכבת" קצת את התהליך היא מנסה להכניס אינפוזיה שממש בטעות לא מצליחה אלא רק לקחת דמים ומתנצלת מליון פעם ואומרת שיעשו לי כבר אינפוזיה בחדר לידה ואז שהיא שומעת שאני מחכה לרופא היא "מתעקשת" שהיא חייבת לשלוח אותי עם אינפוזיה לחדר לידה וקוראת לרופא שיעשה לי אינפוזיה, וכן עובר לו הזמן לקראת 23:00 אני עולה לחדר לידה והמלאך שלי (הרופא) מגיע, ואותי מובילים לחדר ניתוח...

 

יאוו איזה פחד! ממש ממש פחדתי מכניסים אותי פנימה אומרים לי שאבא מייד מצטרף נכנס הרופא המרדים שהיה מקסים וחמים והוא משוחח איתי מסביר לי על התהליך ונותן לי אפידורל מסביר כל שלב ושלב ונותן הרגשה טובה 23:30 אני מוכנה אבא נכנס לחדר וכמו כן הרופאים ומתחילים, מוזר אני משוחחת עם אבא בזמן ששם "עובדים" חווית לידה מוזרה ביותר ב-23:44 יצאת לאוויר העולם הנסיכה החדשה לבית המלוכה אריאל 2277 ק"ג כ"כ קטנה ובקול גדול, מראים לי אותך ומקרבים אותך לפני אני נושקת לך ואת יוצאת עם אבא ואותי משאירים ל"סגירה".

 

פה אני אקצר היו קצת עניינים אבל בסופו של דבר הכל הסתיים טוב ואני יוצאת לחדר התאוששות ופה מחכה לי הפתעה כ"כ פחדתי מהכאבים של הניתוח וההחלמה ,הכל עבר כ"כ טוב ישנתי כל הלילה בבוקר אחרי שניתקו אותי מכל החוטים, אני מתיישבת קצת כואב אבל ממש לא נורא אוכלת משהו קטן וזהו אני מוכנה מצחצחת שיניים, סבתא מגיעה אני נכנסת להתקלח ויוצאת לבקר אותך האחות שואלת אותי "לאן את הולכת?" ואני מסבירה "לראות את הבת שלי" (אותך). כמובן היא מחייכת ואומרת לי "כל הכבוד" וזהו קצת קשה לקום ולשכב אבל באמת ממש לא נורא. מבט אחד בך וזהו הכל עובר, את מקסימה, מלאך מדהים. הרוגע והשלווה שאת מקרינה - אני שוב מאוהבת. אווי איזו חוויה...

 

שליחת סיפורי לידה

תגובות הגולשים