אמא'לה אמא'לה - תמיכה באמהות טריות

מרבית האמהות – אלה שזכרונן לא נמחק כליל – זוכרות את תקופת ה"פוסט פארטום" – אחרי הלידה כתקופה קשה. קשה מאוד. קשה מאוד מאוד.  בפורום אינטרנטי אחד, אמא אחת פתחה הודעה שבה סיפרה (כבר לאחר מעשה, ממרום כמה חודשי אמהות) כמה קשה היה. כמה זר, מוזר, לא ידוע, מתיש, מייאש, מבלבל, מפחיד, כואב היה.

לאט לאט החלו אמהות אחרות לספר שגם להן. לתאר במילים את המצוקה לנוכח המצב החדש והכל כך שונה הזה, של תינוק חדש בבית, תינוק שבוכה ולא ברור למה, ולא יורד מהציצי, והקקי שלו מוזר, והטבור שלו מפחיד, והוא מתעורר בדיוק כשאני רוצה ללכת סוף סוף להתקלח, וכואב לי בתפרים, ובטחורים, ובפטמות, ואני עייפה, כל כך עייפה... הבעל כבר חזר לעבודה, פתאום אורחים דופקים אצלי בדלת, מצפים שאחייך אליהם, שאגיש להם עוגיות, ואני עוד בפיג'מה ולא אכלתי שום דבר חוץ מתפוח מאז הבוקר.... וזה שהוא ישן כל כך הרבה, זה נורמלי? וזה שהוא יונק כל כך הרבה, זה נורמלי? וזה שאני בוכה כל כך הרבה, זה – נורמלי?

ולמה לא סיפרו לנו שום דבר? למה לא הכינו אותנו? הרי היינו בקורס הכנה ללידה, הרי קראנו את כל הספרים, למה אף אחד לא אמר שום דבר? אז זהו, התברר שדווקא אמרו, שדווקא ניסו להכין, אבל לא שמענו. כל כך היינו עסוקות ונרגשות לקראת הלידה המתקרבת, כל כך ציפינו כבר לראות מי יש לנו בבטן, כל כך חרדנו שהכל יהיה בסדר, כל כך התעסקנו בלהכין תיק ולבחור ריהוט לחדר הילדים.... איכשהו, זו תמיד הפתעה. ובדרך כלל – לא לטובה. אז נכון, שהאבא שם בדרך כלל, לפחות חלקית, אבל גם בשבילו הכל חדש ומוזר, והוא צריך להתמודד לא רק עם התינוק החדש אלא גם עם האשה החדשה שצמחה לו. ונכון, שלפעמים אמא שלך או דודה מביאה לך אוכל ונותנת לך עצות לגבי החתלה ואמבטיה, אבל לא תמיד היא זוכרת (בכל זאת, זה היה מזמן) ולפעמים היא אומרת לך "אבל למה את עושה כך ולא אחרת" בדיוק בטון ההוא שמוציא אותך מדעתך... ולפעמים יש לך חברה טובה שילדה שנה לפניך, וזה נפלא, אבל לפעמים היא כל כך עסוקה עם התינוק שלה שאין לה פנאי לבוא, לעזור, לענות על שאלות...

אז חשבנו וירטואלית, שזה בעצם מה שיכול לעזור, שזו בעצם מי שיכולה לעזור: חברה, אולי לא הכי טובה, אבל כזו שהיתה שם לא מזמן. כזו שיכולה להיות שם בשבילך, בדיוק בשביל זה. אמא לאמא('לה). אמא (קצת) ותיקה שתבוא – באופן הכי לא וירטואלי שיש - לאמא טריה ותעזור לה. במה?

זה מאוד משתנה ותלוי, בעיקר בצרכים של האם החדשה, אבל גם ביכולות של האם הותיקה, כמובן. מדובר בסיוע, תמיכה ומעט הדרכה בענייני החזקת התינוק, החתלה, רחיצה, האכלה וכדומה, סיוע באיתור יועצת הנקה/תומכת הנקה לפי בחירת היולדת, העברת שאלות אחרות לגורמים מוסמכים והעברת התשובות, אם יש, לענות לטלפון ולהסביר באדיבות שהיולדת נחה ושלא, אי אפשר לבוא לבקר (אחרי שהסברנו ליולדת שהיא באמת צריכה לנוח ושלא, אי אפשר לבוא לבקר), להכין רשימת קניות לבעל, לשמור על התינוק כשהיולדת מתקלחת או נחה או עושה לעצמה סלט (ואוכלת אותו), הכנת כוס תה, סתם שיחה עם מישהו בן יותר משלושה ימים, עם מישהו שהיה שם, עם מישהו שמבין....

כיום יש כ-50 מתנדבות מכל רחבי הארץ, שרק מחכות שרכזת הפרוייקט תבשר להן שיש יולדת בקרבת מקום שזקוקה לעזרתן. מומלץ להיפגש פעם אחת לפני הלידה עם היולדת ואולי גם עם האב המיועד, כדי להכיר קצת וקודם, אבל אפשר גם להתקשר ולהגיד, ילַדתי, אפשר לקבל בבקשה תומכת?

הפרוייקט כולו מצוי בשלבים ראשונים של הקמה וארגון, אך הוא כבר פועל בשטח. עד כה נתמכו מספר יולדות. היולדות, ולא פחות מהן – התומכות – הביעו שביעות רצון רבה. בינתיים, גיבשנו לנו כמה קווי יסוד לתומכות המתנדבות. הנתמות רק צריכות להיות שם, ולתת לנו לעזור להן.

1. המטרה שלנו היא לתמוך. לכל אמא זכות לבחור את דרכה.
2. נתמוך באמא הטריה וכן נסייע לה ליצור לעצמה רשת תמיכה בסביבתה הטבעית.
3. ניתן הדרכה בסיסית בטיפול הפיזי בתינוק ומענה לשאלות טכניות.
4. יש מיגוון רחב של התנהגויות של תינוקות שהן טבעיות, והאחת איננה נכונה יותר מהאחרת
5. נקשיב לצרכים הייחודיים לנתמכת, ונזכור שקיים מגוון רחב של רגשות, מחשבות ומעשים של אמהות שהם נורמליים.
6. נפנה לעזרה מקצועית אם יש צורך.
7. לכל תומכת יש מקום לתת את הגוון האישי שלה ולתרום מנסיונה הפרטי
8. נתינה בחדווה ממלאת סיפוק ומעצימה את שני הצדדים
9. מותר להגיד לא - אם אין חיבור – מותר לתומכת להעביר את האשה לתומכת אחרת, בהתייעצות עם צוות ההיגוי של "אמא'לה אמא'לה".

אמרה את זה יפה מכל רחל: "היה לי נפש מה, היה משען ללב, היה אילן מצל על פני מדבר שממה..."

להצטרפות לרשימת התומכות וגם לבקשת תמיכה: 050-8303040.