רגע לפני שאת מבקשת תרומת זרע

הבחירה בתורם יכולה להיות פנטזיה נהדרת: כל התכונות שאת אוהבת בגבר דמיוני אחד. כל היתרונות, בלי שום חיסרון. גובה, צבע שיער, צבע עיניים, מבנה גוף... את מחברת זה ועוד זה ועוד זה ויוצרת את הגבר המושלם, עם כל המאפיינים שאת מעריצה, במטרה להעביר אותן הלאה, לילדך הבכור. המציאות, כמו תמיד, מורכבת יותר.

לכל בנק זרע יש את נהלים משלו ודרך שבה הוא מאפשר לך לבחור או לקבל תרומת זרע.

חברה ספרה לי שבבנק הזרע בתל השומר נותנים לך רשימה של תורמים על תכונותיהם, כמו צבעים (עיניים, עור, שיער), משקל, גובה, מוצא עדתי ותחום עיסוק - מתוכם תוכלי לבחור את זה ש'נראה' לך ביותר. אפרופו תחום עיסוק, יש לזכור כי גיל התורמים צעיר מאוד, כך שלרובם אין עדיין תואר אקדמי או קריירה. לפעמים את מקבלת גם רשימת תחביבים. אבל בינינו, את התחביב העיקרי שלהם את יכולה לדעת רק מעצם נוכחותם ברשימה...

אישית, אני חושבת שקטלוג של תורמים יכול רק לבלבל. אין לך שום יכולת לדעת איך התורם באמת נראה, גם אם על הנייר הוא 'בלונדיני עם עיניים כחולות'. מבחר עצום מדי יכול ליצור שרשרת חדשה של לבטים מיותרים, עם המון סימני שאלה ואף סימן קריאה. נקודה.

יש בנקים שבהם שואלים אותך מה את מחפשת ובוחרים עבורך את התורם על פי תכונות החשובות לך. בדרך כלל, נותנים לך לבחור מבין שניים או שלושה תורמים העונים על דרישותייך. אני רציתי גבוה ולא שעיר. זהו. אלו היו שני התנאים שהצבתי. הבעיה שאף בנק לא בודק שעירות. מה כל כך קשה לבקש מהתורם להוריד חולצה ולהסתובב, אני שואלת את הפרופסור, מנהל המחלקה, אבל הוא רק מושך בכתפיו ומסתכל עלי במבט מוכיח.

מה שאת לא מקבלת זה היסטוריה רפואית. למשל, אם יש במשפחה מקרים של מחלות נפש, סוג של סרטן שהוא במובהק תורשתי, אפילו אם יש תאומים במשפחה (תורשתי). מבחינתי זה היה הכי קשה. נכון, גם בנישואין את יכולה 'להתחתן' עם תיק רפואי עשיר, אבל במקרה כזה מדובר באהבה ובחיים משותפים. הבחירה בתורם היא קרה ועניינית ועם כל הכבוד למראה חיצוני, בראש ובראשונה את רוצה ילד בריא.

כדאי לבחור תורם שתכונותיו החיצוניות דומות לשלך, כמו צבע וסוג השיער, כדי שפניו ודמותו של ילדך לא יהיו זרים לך לחלוטין. יש הממליצים לבחור תורם מאותה עדה, שוב - עניין של צבעים ודמיון לאימא. נכון שהבחירה בתורם מאותה העדה מגדילה את הסיכוי למחלות גנטיות, אך כאן באות לעזרתך הבדיקות הגנטיות שאת עורכת, כתנאי לקבלת תרומת הזרע. אם מתברר כי את נשאית של מחלה גנטית כמו סיסטיק פיברוזיס או טאי זקס ייבחר עבורך תורם שאינו נשא ובכך תמנעי מילדך לחלות.

לכל בנק זרע ישנם מחירים שונים ודרכי טיפול שונות. בכל בנק ישנו צוות רפואי, נחמד יותר או פחות, מקצועי יותר או פחות - כאן לא המקום לדון בכל אלה. אם יש יועצת או עובדת סוציאלית במחלקה, שווה לקבוע אתה פגישה. לפעמים הצוות הרפואי יוזם מפגשי קבוצות תמיכה לנשים המטופלות במחלקה. אני ממליצה לך ללכת על זה, בעיקר אם את עדיין לא בטוחה בצעד שאת עומדת לעשות. אם את מכירה מישהי שטופלה בבית חולים מסוים והייתה מרוצה, קבלי את המלצתה.

אבל לא משנה באיזו שיטה תבחרי את התורם שלך ובאיזה בנק תבצעי את 'המשיכה', יש לי בשבילך שתי עצות חשובות:

• האבא הביולוגי אינו משחק תפקיד! האמיני לי, כשאת רואה את הפנים המתוקים של מי שהוא 100% הילד או הילדה שלך - את לא חושבת לשנייה אחת 'מעניין מי האבא'.
• התורם כל כך לא רלוונטי (הוא אולי יהיה רלוונטי לסקרנות של ילדך, כשהוא יהיה מספיק בוגר להבין שאת לא יודעת מי אביו). אותי, התורם כל כך לא מעסיק, וכמוני גם נשים רבות שאני מכירה שילדו באותה השיטה. אני גם מכירה נשים ש"השתלטו" לחלוטין על הפנים של הילדים שלהן.

הכי חשוב: תדברי על זה! אל תתביישי, ספרי לחברייך, ספרי למשפחתך, דברי על זה עם נשים שחוו את התהליך, כי ככל שתדברי על זה יותר, כך תתרגלי לרעיון מהר יותר ותהיי שלמה עם הבחירה בדרך להפוך לאם יחידנית.