ביוץ - שאלות נפוצות

מהו הגופיף הצהוב?

הגופיף הצהוב נוצר בשחלה, לאחר הביוץ, מהזקיק ממנו חרגה הביצית. הגופיף הצהוב מפריש את ההורמון פרוגסטרון, שהינו חיוני להתפתחות ההריון. מטרת הורמון ההריון, ה- בטא HCG, שמופרש במהלך ההריון, הינה לגרות את הגופיף הצהוב, כך שהמשך הפרשת הפרוגסטרון תאפשר את הישרדות ההריון הצעיר. אם אין הריון, הגופיף הצהוב יפסיק כעבור כשבועיים מהביוץ לתפקד, רמות הפרוגסטרון יפלו, רירית הרחם תתפרק ויופיע דמם וסתי.

מה היא "אי ספיקה" של הגופיף הצהוב?

במקרים נדירים הגופיף הצהוב לא מפריש מספיק פרוגסטרון. ללא פרוגסטרון ההריון לא שורד. ניתן לתקן הפרעה זו על ידי מתן תמיכה לגופיף הצהוב על ידי זריקות של הורמון ההריון (הקרוי באופן מסחרי "כוריגון"). אפשרות אחרת הינה לתת תוספת של פרוגסטרון בצורת נרות (אוטרוגסטן או אנדומטרין) או זריקות (גסטון).

בטיפולים בהם ניתנו תרופות לדיכוי הביוץ העצמוני (למשל דקפפטיל או סופרפקט) מקובל לתת תמיד תוספת תמיכה של כוריגון או פרוגסטרון, מאחר שקיימת סבירות גבוהה יותר שהגופיף הצהוב יושפע מתרופת הדיכוי ולא יתפתח כיאות.

מה היא ציסטה שחלתית?

הציסטות בשחלות לאחר טיפולי פריון הינן פשוט זקיקים שחזרו והתמלאו בנוזל לאחר הביוץ (או שלא אירע ביוץ כלל). למעשה לא ניתן ללא מעקב להבדיל בין ציסטה קטנה וזקיק גדול. אך מקובל להגדיר כל ממצא נוזלי עגול בשחלה שקוטרו מעל 25 מ"מ כציסטה.

לציסטות לאחר טיפולי פריון מראה אופייני (עגול "וצלול") באולטרסאונד והן אינן מעוררות כל דאגה. ברור שככל שיש יותר זקיקים יש יותר סיכוי לציסטות, אך לא תמיד נוצרות ציסטות לאחר טיפול. כמעט תמיד הציסטות חולפות תוך כחודש. למתן גלולות אין השפעה על העלמות הציסטות, אך נהוג לתת אותן בנוכחות ציסטות על מנת לאפשר תחילת טיפול נוסף לאחר זמן קצוב.

למרות שההשפעה של הציסטות על טיפולי הפריון קטנה, הן מפריעות למעקב אחרי התגובה השחלתית, ולכן אם הן גדולות או רבות מקובל להמתין עד שהן תעלמנה לפני שמתחילים טיפול חדש.

ציסטה שלא נעלמת מעצמה כעבור יותר מ- 4 חודשים וקוטרה מעל 4 ס"מ מובילה לברור שיכול לכלול בדיקת סמנים כמו CA125 ובדיקת זרימות דם ("דופלר") באולטראסאונד. לעתים הרופא ישקול ביצוע שאיבה של הציסטה או אפילו כריתתה בעזרת לפרוסקופיה.

מה הוא העובי התקין של הרירית בסמוך לביוץ?

רירית תקינה לקליטת ההריון הינה רירית בעובי של 7 מ"מ ויותר. אין זה אומר שלא ניתן להרות עם רירית דקה יותר, אך בהחלט יש לשנות את פרוטוקול הטיפול בהתחשב בנתון זה.