מתי כבר מאוחר להיכנס להריון?

השעון הביולוגי מתקתק? את מרגישה שעוד מעט יהיה מאוחד מידיי? לא בטוח. גיל היולדות בעולם עולה בהתמדה, כשמספר הלידות בארה"ב של נשים בגילאי 35 עד 39 שנים עלה ב-36% בין השנים 1991 ל-2001. מספר הנשים שילדו בגילאים שבין 40 ל-44 שנה עלה בעשור זה ב-70%.

הפוריות פוחתת עם הגיל, בלי קשר למצב הבריאותי הכללי ולכושר הגופני של האשה. למדע יש היום פתרונות לחלק מבעיות של ירידת הפוריות, אבל במקרים לא מעטים, יש סיכון גבוה להריונות בגיל מאוחר יחסית. את השפעת גיל האשה על תוצאות ההריון  אפשר להעריך לפי המקור לסיכונים הללו. כאשר הבעיה בביציות,  יש סיכון להפלות, למומים מולדים ולבעיות כרומוזומליות כמו תסמונת דאון. כאשר הבעיה איננה בביציות אפשר לצפות למחלות כמו סוכרת הריונית, סיבוכים בהריון וגם לידה של ולד מת. עם זאת, עדיין אין מחקר מדעי, שקובע מהו הגיל המסויים שמעבר לו עדיף שלא להיכנס להריון.

נשים בגיל מבוגר יחסית ובני זוגן צריכים עם זאת להיות מודעים לסיכונים הבריאותיים של לידה בגיל מאוחר. יש גם סיכונים כאשר בן הזוג מבוגר. הוכח כי איכות הזרע פוחתת ככל שעולה גיל הגבר. מהירות השחייה של הזרעונים מואטת ומתרבים הזרעונים הפגומים גנטית

.

אם אשה מבוגרת רוצה לנסות להרות עדיף שתנסה להרות בהפריה מלאכותית עם ביציות צעירות יותר. כך היא מפחיתה ב-15% - 20%  את הסיכון של בעיות כרומוזומליות, או סיכון שבהפלה, הנפוצים יותר בביציות מבוגרות.  

לפי הסטטיסטיקה העולמית, העשור שבין גיל 25 ל-35 הוא אידאלי ללידה. האשה בדרך כלל כמעט סיימה את לימודיה, היא צברה ניסיון מקצועי, וההריון שלה בטוח יחסית. בגילאים שבין 35 ל-45, לנשים שלא יכלו ללדת קודם לכן, עדיין זה גיל בטוח סטטיסטית, והגיל אינו צריך להוות חסם מפני כניסה להריון. עם זאת, בקבוצת גיל זו יש לבצע את כל הבדיקות המקדימות ובמהלך ההריון, כי אז נפוצות יותר בעיות כרומוזומליות (כמו תסמונת דאון) וצריכים להיות מוכנים להפסיק את ההריון במקרה של בעיה. אם האשה מוכנה לקחת על עצמה את הסיכון, והיא בריאה בדרך כלל, וגם אמידה כלכלית, היא יכולה להרות גם מאוחר יותר, עד גיל הבלות.