יתרונות ההנקה והשימוש בחלב אם

הסיבות לעידוד הנקה ועצות להנקה מוצלחת
|
הדפס
|
שמור

מחקר מקיף, בעיקר בשנים האחרונות, מצביע על יתרונות רבים ומשמעותיים לתינוקות, לאמהות, למשפחות ולחברה מהנקה ושימוש בחלב אם להזנת תינוקות. יתרונות אלה הם בתחום הבריאות, התזונה, המערכת החיסונית, ההתפתחות, הפסיכולוגיה, הכלכלה והסביבה.

צילום: Dee

חלב אם הוא יחיד במינו ומותאם למין האנושי. כל התחליפים שונים ממנו באופן משמעותי. התינוק היונק הוא הדגם שאליו יש להשוות את כל שיטות ההאכלה החלופיות מבחינת גדילה, בריאות, התפתחות וכל התוצאות לטווח קצר וארוך. 

מחקרים בארה"ב, קנדה, אירופה ומדינות מפותחות אחרות, באוכלוסיות שרובן מן המעמד הבינוני, מספקים הוכחות חזקות לכך שהאכלה בחלב אם מורידה את התדירות ו/או את החומרה של שלשול, זיהומים בדרכי הנשימה התחתונות, דלקת האוזן התיכונה, בקטרמיה, מנינגיטיס חיידקית, בטוליזם, זיהום בדרכי השתן ו-necrotizing enterocolitis. יש כמה מחקרים המראים השפעה אפשרית של חלב אם נגד מוות עריסה, סוכרת התלויה באינסולין, מחלת קרוהן,  דלקת כיבית של המעי הגס, לימפומה, מחלות אלרגיות ומחלות כרוניות אחרות של מערכת העיכול. הנקה נקשרה גם  עם שיפור אפשרי של ההתפתחות הקוגניטיבית [1,2,3,4,].

 

קיימים גם מספר מחקרים המצביעים על יתרונות אפשריים לבריאות האם. הנקה גורמת לרמות מוגברות של אוקסיטוצין, וכתוצאה מכך לדימום מופחת לאחר לידה, וכווץ מהיר יותר של הרחם. אל-וסת בעת הנקה גורם לפחות איבוד דם בחודשים לאחר הלידה. מחקר חדש מראה חזרה מהירה יותר של האם למשקל שלפני הלידה, חידוש הביוץ מאוחר יותר, עם רווחים גדולים יותר בין הילדים, שיפור ברה-מינרליזציה של העצמות לאחר הלידה, עם פחות שברים של צוואר הירך בתקופה שלאחר המנופאוזה, שכיחות מופחתת של סרטן השחלות, ושכיחות מופחתת של סרטן השד  לפני המנופאוזה [5,6,7,].

 

בנוסף על היתרונות הבריאותיים האישיים, להנקה יתרונות משמעותיים לחברה כולה מבחינה כלכלית וחברתית, כולל הוצאות בריאות מופחתות, ופחות אובדן ימי עבודה עקב טיפול בילדים חולים. התדירות הנמוכה משמעותית של מחלות בתינוק היונק מאפשרת להורים להקדיש יותר תשומת לב לשאר הילדים במשפחה, לפעילות פנאי, ומפחית היעדרויות ממקום העבודה ואובדן הכנסה. היתרון הכלכלי הישיר למשפחה משמעותי גם הוא. בשנת 1993 המחיר המוערך של רכישת תחליף חלב אם במשך השנה הראשונה  לחיים בארה"ב היה 855 דולרים, וגם אם מחשבים את מחיר תוספת המזון הדרושה לאם המניקה, החיסכון הוא מעל 400 $ לשנה לילד בשנת החיים הראשונה.

 

למרות היתרונות המוכחים של הנקה, ישמספר מצבים בהם ההנקה אינה לטובת התינוק. מצבים אלו כוללים גלקטוזמיה, צריכת סמים ע"י האם, כאשר לאם שחפת פעילה בלתי מטופלת, וכאשר לאם HIV בדמה. בארצות שבהן קיים סיכון למחלות זיהומיות וחסרים תזונתיים הגורמים לתמותת תינוקות גבוהה, הסיכונים של חוסר הנקה עלולים לגבור על הסיכון להידבק ב-HIV . רוב התרופות הניתנות לאמהות מיניקות הן בטוחות לתינוק היונק, אך קיימות מספר תרופות המצריכות הפסקת הנקה זמנית. אלה כוללות איזוטופים רדיואקטיביים, אנטימטבוליטים, כימותרפיה לסרטן, ומספר קטן של תרופות אחרות. קיימים ספרים וטבלאות מצוינים בנושא בטיחות תרופות בהנקה [8].

 

שיעורי ההנקה בארה"ב בשנת 1995 היו 59.4% מהאמהות בעת השחרור מבית החולים (עם או בלי תוספת תחליפי חלב), ושעור המניקות בגיל 6 חדשים היה רק 21.6%, רבות מהן עם תוספת תחליפי חלב. שעורים אלה רחוקים מן היעדים שנקבעו בארה"ב לשנת 2000 - לפחות 75% הנקה בשחרור מביה"ח,  ו- 50% הנקה עד גיל 5 - 6 חדשים.

 מכשולים להתחלה והמשכיות של הנקה הם אדישות וחוסר מידע של רופאים [9], חוסר הדרכה מספיקה לאמהות לפני לידה, נהלים מקשים בבתי החולים, העדר מעקב מוקדם וביקורי בית לאחר הלידה, עבודת האם, (בעיקר בהעדר סידורים מתאימים לשאיבת חלב או יציאה להנקות במקום העבודה, וחוסר תמיכה בהנקה), העדר תמיכה חברתית נרחבת, הצגת האכלה מבקבוק כנורמטיבית באמצעי התקשורת[10], ופרסום תחליפי חלב אם ע"י מתן דוגמיות בעת השחרור מבי"ח,  או במרפאות, ופרסומות בטלוויזיה ובעיתונות [11].

 

האקדמיה האמריקנית לרפואת ילדים  מדגישה את תפקידו המרכזי של הרופא בקידום, בעידוד ובתמיכה בהנקה וממליצה על המדיניות הבאה בנושא הנקה.


המלצות מעשיות להנקה

חלב אם הוא המזון המועדף לכל התינוקות, כולל פגים וחולים, עם יוצאים מן הכלל נדירים. ההחלטה הסופית לגבי אופן ההאכלה של התינוק היא בידי האם. על הרופא לספק להורים את מלוא המידע המעודכן על יתרונות ושיטות ההנקה. אם הנקה ישירה אינה אפשרית יש לתת חלב אם שאוב. לפני מתן המלצה נגד הנקה או בעד גמילה מוקדמת על הרופא לשקול היטב את יתרונות ההנקה לעומת הסיכון של אי קבלת חלב אם. 

  1. רצוי שההנקה תתחיל סמוך ככל האפשר ללידה, עדיף במהלך השעה הראשונה, ורצוי שהתינוק ישהה עם אמו בתקופת ההתאוששות לאחר הלידה. יש להימנע ככל האפשר מפעולות העלולות לפגוע בהנקה.
  2. רצוי שיילודים ינקו  בכל פעם שהם מראים סימני רעב, כגון ערנות או פעילות מוגברת, תנועות חיפוש ומציצה. בכי הוא סימן מאוחר לרעב. תדירות ההנקות הרצויה היא 8-12 פעמים ביממה [12]. יש להניק את התינוק עד שהוא מראה סימני שובע. בשבועות הראשונים יש להעיר תינוקות להנקה אם חלפו 4 שעות מאז ההנקה האחרונה [13,14]. שהיית התינוק עם האם במשך כל שעות היממה ( Rooming in) מקלה על התחלת הנקה מוצלחת. הערכה מקצועית של ההנקה צריכה להתבצע במהלך 48-24 שעות  מהלידה, ושוב בבדיקת מעקב 72-48 שעות לאחר השחרור מבית החולים.
  3. אין לתת כל תוספות (כגון מים, מי סוכר, תחליפי חלב וכד') לילודים יונקים [15], אלא אם כן קיימת אינדיקציה רפואית ברורה לכך, וזהו מצב נדיר כאשר קיימים מידע ונהלים התומכים בהנקה. רצוי להמנע ממוצצים, ולהשתמש בהם, אם בכלל, רק לאחר שההנקה התבססה היטב [16].
  4. בגיל 5 - 7 ימים יש לבצע הערכה חוזרת של התינוק לצהבת, הידרציה, משקל, ודפוסי מתן שתן וצואה (לפחות 6 חיתולים עם שתן, ו 4-3 יציאות ביום) [17].
  5.  הנקה מלאה היא ההזנה האידאלית, ומספיקה כדי לתמוך בגדילה והתפתחות אופטימליים בששת חודשי החיים הראשונים [18]. תוספת הדרגתית של מזונות עשירים בברזל מומלצת במהלך המחצית השניה של שנת החיים הראשונה. רצוי שתינוקות הנגמלים לפני גיל שנה  לא יוזנו בחלב פרה, אלא יקבלו תחליף חלב אם מועשר בברזל. מומלץ להניק במשך 12 חודשים לפחות, ולאחר מכן ככל שהאם והתינוק מעוניינים בכך [19]. 
  6. בששת חודשי החיים הראשונים אין בד"כ צורך במתן מים, מיץ או מזונות אחרים בתינוקות יונקים [20]. ילדים שאינם זוכים לחשיפה מספקת לשמש יקבלו תוספת ויטמין D,  ותינוקות עם אנמיה או מיעוט מחסני ברזל יקבלו ברזל. החל מגיל חצי שנה יש לתת תוספת פלואור באזורים בהם רמת הפלואור במים נמוכה ביותר (הן לתינוקות יונקים, והן לאלה הניזונים מבקבוק).
  7. היה והתינוק היונק או אמו נזקקים לאשפוז, יש לעשות כל מאמץ לשמר את ההנקה,  עדיף ע"י הנקה ישירה של התינוק, או ע"י שאיבת החלב והאכלת התינוק בחלב השאוב.

 

תפקיד הרופא בקידום ועדוד ההנקה

כדי ליצור סביבה אופטימלית להנקה על הרופאים לנהוג לפי ההמלצות הבאות:

תמיכה נלהבת בהנקה. בהתחשב בהוכחות הנרחבות שהתפרסמו בנוגע ליתרונותיה של ההנקה לתינוקות ואמהות יש מקום לנקוט עמדה ברורה בעד הנקה.

  1. רכישת ידע בפיזיולוגיה וניהול קליני של הנקה.
  2. שיתוף פעולה עם  רופאי נשים כדי להבטיח שנשים יקבלו מידע נאות בנושא ההנקה בעת ההריון, ובכך לאפשר להן להחליט בצורה מודעת כיצד להזין את תינוקיהן. כמו כן רצוי גם לנצל הזדמנויות שונות כדי להעביר מידע בנושא הנקה לילדים ומבוגרים.
  3. תמיכה בנהלים המקלים על ההנקה בבתי חולים, ומאמץ להביא להפסקת נהלים הפוגעים בהנקה, כגון הפרדת התינוק מהאם, וחלוקת דוגמיות של תחליפי חלב.
  4. הכרת הגורמים היכולים לתמוך באם המניקה כגון יועצות הנקה, קבוצות תמיכה וכד', ושיתוף פעולה בין כל הגורמים המיעצים לאמהות מניקות [21].
  5. קידום הנקה כחלק בילתי נפרד מחיי היום יום, ועדוד תמיכה משפחתית וחברתית בהנקה.
  6. המלצה לנשים לפנות לרופא לבדיקת שד יסודית לאחר סיום ההנקה.
  7. קידום הוראה בנושא הנקה כחלק רוטיני מהלימודים בבי"ס לרפואה, ובמהלך ההתמחות.
  8. עידוד התקשורת להציג הנקה כחיובית ונורמטיבית.
  9.  עידוד מעסיקים לספק תנאים וזמן הולמים במקומות העבודה כדי לאפשר שאיבת חלב ע"י אמהות עובדות.

רשימת ספרות חלקית 
(רשימה מלאה מצויה במערכת)

1. Dewey KG, Heinig MJ, ommsen-Rivers LA.

Differences in morbidity between breast-fed and formula-fed infants. Pediatr. 1995;126:696-702

2. Howie PW, Forsyth JS, Ogston SA, et al. Protective effect of breast feeding against infection. Br Med J. 1990;300:11-16

3. Beaudry M, Dufour R, Marcoux S. Relation between infant feeding and infections during the first six months of life. J Pediatr. 1995;126:191-197

4. Lucas A, Cole TJ. Breast milk and neonatal necrotising enterocolitis. Lancet. 1990;336:1519-1523

5. Kennedy KI, Visness CM. Contraceptive efficacy of lactational amenorrhoea. Lancet. 1992;339:227-230

6. Melton LJ, Bryant SC, Wahner HW, et al. Influence of breastfeeding and other reproductive factors on bone mass later in life. Osteoporos Int. 1993;3:76-83

7. Newcomb PA, Storer BE, Longnecker MP, et al. Lactation and a reduced risk of premenopausal breast cancer. N Engl J Med. 1994;330:81-87

8. American Academy of Pediatrics, Committee on Drugs. The transfer of drugs and other chemicals into human milk. Pediatrics. 1994;93:137-150

9. Freed GL, Clark SJ, Sorenson J, et al. National assessment of physicians' breast-feeding knowledge, attitudes, training, and experience. JAMA. 1995;273:472-476

10. World Health Assembly. International Code of Marketing of Breast-milk Substitutes. Resolution of the 34th World Health Assembly. No. 34.22, Geneva, Switzerland: WHO; 1981

11. Howard FM, Howard CR, Weitzman ML. The physician as advertiser: the unintentional discouragement of breast-feeding. Obstet Gynecol. 1993;81:1048-1051

12. De Carvalho M, Robertson S, Friedman A, et al. Effect of frequent breast-feeding on early milk production and infant weight gain. Pediatrics. 1983;72:307-311

13. Klaus MH. The frequency of suckling-neglected but essential ingredient of breast-feeding. Obstet Gynecol Clin North Am. 1987;14:623-633

14. Mohrbacher N, Stock J. The Breastfeeding Answer Book.Schaumburg, IL: La Leche League International; 1997:60

15. Goldberg NM, Adams E. Supplementary water for breast-fed babies in a hot and dry climate-not really a necessity. Arch Dis Child. 1983;58:73-74

16. Neifert M, Lawrence R, Seacat J. Nipple confusion: toward a formal definition. J Pediatr. 1995;126:S125-129

17. The American Academy of Pediatrics, Committee on Practice and Ambulatory Medicine. Recommendations for preventive pediatric health care. Pediatrics. 1995;96:373

18. Ahn CH, MacLean WC. Growth of the exclusively breast-fed infant. Am J Clin Nutr. 1980;33:183-192

19. Sugarman M, Kendall-Tackett KA. Weaning ages in a sample of American women who practice          extended breastfeeding. Clin Pediatr. 1995;34:642-647

20. Ashraf RN, Jalil F, Aperia A, et al. Additional water is not needed for healthy breast-fed babies in a hot climate. Acta Paediatr Scand. 1993;82:1007-1011

21. Freed GL, Clark SJ, Lohr JA, et al. Pediatrician involvement in breast-feeding promotion: a national study of residents and practitioners. Pediatrics. 1995;96:490-494

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה