חוגים לתינוקות: מה עושים עם התינוק עד גיל שנה?

עד לפני שנים לא רבות הסתכלנו בהשתאות על היפאנים, שמגיל ינקות מחנכים את ילדיהם הרכים ומכינים אותם לאוניברסיטה, לוקחים אותם לכל החוגים שבעולם, רושמים אותם לגנים הכי יוקרתיים, מתוך הנחה שמי שהתקבל לגן הנכון, מן הסתם ימשיך בבית הספר הטוב ביותר, לאוניברסיטה היוקרתית ביותר ומשם לעבודה הנכספת ביותר.

הם הבינו לפני יותר משני עשורים, שהצעדים הראשונים של הילדים הם החשובים ביותר. היום גם במערב הפנימו את העובדה, שיכולת הלמידה של הילדים הקטנים גבוהה בהרבה מאשר בגיל מאוחר יותר, והחלו לנסות לעצב את הרגלי הלמידה של הילדים בגיל מאוד צעיר. משאל טלפוני בארה"ב בקרב 1000 הורים לילדים בגילאי שנתיים עד 11  שנים דואגים לביצועים האקדמיים של ילדיהם עוד לפני שמלאו לילדים חמש שנים ו-38% אמרו כי הם מרגישים את התחרות בין ילדם לבין ילדים אחרים לפני גיל 5. יותר מ-90% מההורים שנשאלו במישאל הטלפוני אמרו כי הם מאמינים שהכנה מוקדמת של ילדיהם להצלחה אקדמית היא המפתח להצלחתם בחיים. במשפחות בעלות הכנסה נמוכה יחסית הביעו ההורים דאגה עמוקה יותר לגבי ההשכלה של ילדיהם ורובם היו סבורים שלא יוכלו לעמוד במעמסה הכלכלית הכרוכה בחינוך ראוי לילדים. יותר מ-80% מהנשאלים אמרו כי הם סבורים שההורים היום מעמיסים על הילדים יותר מידי חוגים ופעילויות מחוץ למסגרת הלימודית בגן הילדים, אבל רק 14% הודו שהם עצמם מעמיסים על ילדיהם מעמסה של חוגים.

הורים רבים סבורים שפעילות חוגית היא המפתח להצלחה, ולא משנה אם זה ג'ודו או ריקוד. אבל מחקרים מדעיים הוכיחו שלא בהכרח זה המצב. לפי המחקרים בעשור האחרון, למידה נכונה באה מתוך פעילות בלתי מובניית ולאו דווקא מתוך חוגי ההעשרה. 

ליווי התפתחותי

למרות זאת, ניכרת חשיבות רבה לצעדים הראשונים של התינוקות, כמו למשל בייבי יוגה, שעושה קצת נחת לא רק לתינוק אלא גם לאמא, או ליווי התפתחותי, חוג האמור לסייע להם ללמוד בעצמם את המיומנויות המוטוריות הבסיסיות, שיאפשרו להם להגיע לעצמאות תנועתית בשלב מוקדם של החיים. הלמידה הנכונה היא הלמידה העצמית, אבל בחברה המודרנית ההורים לעתים קרובות מפריעים להתפתחות הטבעית, וחוגי הליווי ההתפתחותי באו יותר מאשר לעזור לתינוק, הם באו לסייע להורים ללמוד כיצד לא להפריע לתינוק ללמוד בעצמו. לפעמים אנו מלבישים את הילדים בשכבות רבות, שהם אינם מרגישים את הקרקע עם רגל חשופה, ולכן מתעכבת הזחילה שלהם, חגורת הכתפיים נשאת חלשה, מתעכבות תנועות נוספות וכל ההתפתחות מואטת. בסופו של דבר כל הילדים יזחלו, ילכו על שש ,יקומו וילכו על שתי רגליים, אבל הדרך שהם יעשו כדי להגיע לשלב הזה תהיה רווייה ייסורים וקשיים.

שפת הטף

חוג נוסף כזה, המשפר את התקשורת כבר בשלב מוקדם של החיים הוא שפת הטף", שפת הסימנים לתינוקות, המאפשרת לתינוק לשוחח עם הסובבים אותו, לומר להם מה הוא רואה וגם מה הוא חושב, וזאת עוד הרבה לפני שהמוטוריקה העדינה בלשון ובחלל הפה מאפשרת לו לדבר במילים. התקשורת בגיל מוקדם מביאה לתינוק הישגים משמעותיים לגבי העצמאות שהוא שואף אליה, כי באמצעותה הוא משיג דברים שאחרת לא היה משיג. ההישגים הללו מעודדים את התינוק להמשיך לתקשורת המילולית, ולראייה, המחקרים אומרים כי ילדים שנחשפו לשפת הסימנים לתינוקות בגיל מוקדם, פותחים פער בן 11 חודשים ביכולת הקוגניטיבית שלהם בגיל 36 חודש, וזה פער של כמעט שנה שלמה!

היכרות עם המים

קשה לקרוא לזה חוגי שחייה, אבל שחיית תינוקות היא אופנה בהתפתחות. בגיל 3 חודשים מלבישים לתינוק חיתול סופג, נכנסים איתו לבריכה מחוממת ומתחילים להוביל אותו מצד לצד בתקווה שהוא לא ייכנס לפניקה מהמים, ושהאבא לא יטבול את ראשו במים יותר מידיי פעמים. שעשוע נחמד, האמור להפיג את הפחד של התינוק מן המים, ואולי צעד ראשון לקראת לימודי שחייה סדירים בהמשך החיים. לימוד שחייה יצטרך להידחות עד גיל 5 לפחות. לפני זה רוב התינוקות לא ירצו להתנסות בחוויה לעומק.

אנגלית לגיל הרך

השלב הבא בהעשרה הוא חשיפה לשפות בנוסף על שפת האם. זה כבר בגדר מותרות, אם כי המצדדים בגישה זו טוענים כי בגיל צעיר התינוק פתוח לקלוט שפות נוספות באותה קלות שבה הוא למד את שפת אמו, ואם לא יפריעו לו הוא ילמד אותה בלא קושי. שפות זרות אפשר ללמוד בחוגי ג'ימבוליש, שהוא חוג המשלב ג'ימבורי עם חשיפה לשפה האנגלית, או קורסים בשיטה של הלן דורון. יש עוד גישות שטרם קנו לעצמן פרסום אך עם הזמן יגיעו לציבור הרחב. חשיפה לשפה נספת, אם זה באמצעת שירים, סרטים ללא דיבוב, שיחות בשפה הנוספת, עושים את העבודה לא פחות טוב.

ריקוד ותנועה

ההתפתחות המוטורית של המוטוריקה הגסה נזנחת בגלל הדגש הרב הניתן בגני הילדים למוטוריקה העדינה וליכולת הכתיבה. אבל תינוק צריך לגדול בצורה מאוזנת והוא זקוק לעזרה בפיתוח מיומנויות כמו קפיצה לגובה, למרחק, גלגולים, גלגלון, קפיצות צפרדע, טיפוס על חבל, ירידה על צינור כבאים, ועוד. חוגי התעמלות הבנויים בשיטה נכונה יכולים לעשות נפלאות, לחזק את חגורת הכתפיים הרכה אצל ילדים שאינם פעילים גופנית, ולהביא לחיזוק כל שריר הגוף. כך גם חוגי מוזיטף, המשלבים מוזיקה ותנועה, לימוד מיקצבים תוך כדי משחק, שירי הפעלה והבנת הנשמע. חוגים כאלה מוצעים גם לבני גיל רך, אבל אסור לשלב בהם תינוקות שטרם למדו להתיישב בעצמם. הקפצות קצביות על הברכיים של אמא עלולות לגרום לבעיות בעמוד השידרה ובעיקר בסחוסים שבין החוליות התחתונות. אפשר להמתין גם עד גיל שנה ולא לקחת סיכון בגיל גבולי.

גם ריקודים אפשר ללמוד רק אחרי שהתינוק יודע כבר ללכת. אבל גם זה מוקדם ומומחים לריקוד ממליצים לא לרוץ לחוגים לפני גיל 3. גם אז הריקוד הוא יותר שעשוע עם תנועה ומוסקה ולא משמעת ברזל של באלט קלאסי. לומדים עקרונות של תנועה, מיקצבים, תנועה לצלילי מוסיקה וגם ריקוד.

משחקים כמטרה

חמש שנים על מיכאל עברו בריקודים ובמשחקים. לא בחוגים ולא בלמידה אלא בשעשוע ובמשחק. אם הילד נהנה מן הפעילות, ורואה אותה כמשחק, כשהוא ממהר להגיע לחוג לקראת כל שיעור, הצלחתם. המשחק הוא המפתח כי משחק הוא הדבר היחיד בחיים שאנו עושים ברצינות. עובדה, כששוברים את הכלים, אנחנו לא משחקים.