כאשר מגיעה העת ללדת, מתחיל הרחם להתכווץ. ההתכווצויות מתחילות בעוצמה ובתדירות נמוכה, וככל שהלידה קרבה, מתגברת העוצמה והתדירות עולה.
התכווצויות הרחם גורמות ללחץ של העובר על צוואר הרחם, שנועד לפתוח אותו פתיחה גמורה (השלב הראשון של הלידה). בעזרת לחצים שמפעילה היולדת, מוצא התינוק את דרכו החוצה (השלב השני של הלידה).
במהלך הלידה, ככל שפתיחת צוואר הרחם גדלה, וגוברת עוצמת הכאב לכן בשלב השני של הלידה עוצמת הכאב היא מקסימלית.
כיצד מועבר הכאב: הכאב מועבר בעזרת אות שעובר בגוף באמצעות העצבים, ממוקד הכאב (במקרה זה הרחם, או הרקמות של תעלת הלידה), דרך חוט השדרה ומשם אל המוח, המתרגם את התחושה לכאב, ומפענח את מיקומו.
כיצד ניתן לשכך את הכאב בשעת לידה:
כדי להפסיק את הכאב, צריך להפסיק את מעבר האות מהרחם אל המוח, בדומה להפסקת זרם חשמל, המתבצעת בדרך של ניתוק המעבר בכל אחד מהתחנות בדרך. את מעבר האות דרך העצבים ניתן להפסיק, אם מזריקים חומר הרדמה מקומית לאזור העצב, פעולה המתבצעת במספר דרכים:
1. הזרקת חומר "הרדמה מקומית" אל הרקמות בהם נמצאים גלאים (קולטנים) של כאב (אזור החתך, לצורך תפירה לאחר הלידה).
2. הזרקת חומר "הרדמה מקומית" אל העצבים המובילים את הכאב.
3. הזרקת חומר "הרדמה מקומית" אל חוט השדרה, או העצבים הסובבים אותו (אפידורל, או ספינל)
4. לתת ליולדת חומרי הרדמה לווריד או בשאיפה. תרופות אלו יכולות לגרום לשיכוך הכאב, או לטשטוש.
שיטות לשיכוך כאב בלידה: כאבי הלידה הם בעוצמה גבוהה, ויש שיטות רבות לשיכוך הכאב: מסאג' לסוגיו, היפנוזה, ביופידבק, אקופונקטורה, טאנס, שמנים ארומטיים, גז צחוק, אפידורל ועוד.
מה צריך כדי שהשיטה לשיכוך הכאב תהיה טובה: כדי שהטכניקה לשיכוך הכאב תהיה טובה ויעילה, היא חייבת לעמוד במספר תנאים ודרישות: עליה להיות קלה לביצוע, בטוחה ליולדת וליילוד, ניתנת להפעלה בכל שלבי הלידה, לא תגרום לתופעות לוואי ותאפשר לשלוט במשך הפעולה ובעוצמתה. בנוסף, חשוב שלא תרדים את היולדת או תעבור דרך השליה, ושחומרי ההרדמה לא יעברו דרך החלב וישפיעו על היילוד.
אין כל ספק שזריקת אפידורל, המבוצעת בידיים מיומנות, היא השיטה הטובה והיעילה ביותר לשיכוך הכאבים בלידה לא "טבעית".
מהו אפידורל: זוהי טכניקה של הזרקת חומרים לאזור הגב בעזרת מחט חלולה, דרכה מכניסים צינורית שנשארת בגוף במשך הלידה ומוצאת כשעתיים לאחריה. צינורית זו מאפשרת להזריק חומרי הרדמה גם לאחר שמוציאים את המחט.
ה"אפידורל" לא זכה בשמו בגלל החומר אותו מזריקים, ולא בגלל המחט המשמשת להזרקה: האפידורל הוא המקום האנטומי בעמוד השדרה אליו מזריקים את החומר. הכינוי אפידורל הוא קיצור של ה"חלל האפידוראלי", האזור סביב ה "דורה" (EPI- סביב ,DURA- המעטה המכיל את הנוזל של המוח ואת חוט השדרה).
החלל האפידוראלי דק מאוד, לכן חשוב שהיולדת לא תזוז בזמן הזריקה, מאחר ודקירה, בטעות, של הDURA , יכולה לגרום לכאבי ראש עזים לאחר הלידה.
יתרונות האפידורל
אפשר להשתמש באפידורל בכל שלבי הלידה. אפידורל הניתן בזמן "לידה פעילה" ובשיקול דעת, אינו אמור להאריך את משך הלידה, למעשה ישנן שתי גישות : האחת גורסת שהאפידורל יכול להאריך את משך הלידה אם ניתן בשלב מוקדם ( עוד בשלב הלטנטי ולא בלידה פעילה), לעומתה גישה שתומכיה טוענים שניתן לתת אפידורל מרגע שהחל הכאב. המחקרים לא קבעו חד משמעית איזו מהגישות נכונה ולכן בהתקיים ספק, נראה שאולי רצוי להמתין עם בקשת האפידורל לפני השלב של הלידה הפעילה. והסיבוכים לטווח הארוך הם נדירים.
ניתן בקלות לשלוט במשך השפעת האפידורל ובעוצמת האלחוש, על ידי התאמת כמות החומר וריכוזו, לכל מצב, יולדת ושלב בלידה. מלבד שיכוך הכאב בלידה, היתרון הגדול של האפידורל טמון בעובדה שיולדת הנזקקת לניתוח קיסרי דחוף במהלך הלידה יכולה, ברוב המקרים, לחסוך מעצמה הרדמה כללית. כמובן שרוב הלידות מסתיימות בלידה רגילה ולא בניתוח קיסרי אך אין לדעת איזו מהן תגיע לניתוח בסופו של תהליך. רצוי שכן יהיה אפידורל לכל אלה אשר להן סבירות גבוהה יותר להגיע לניתוח.
תפקידו של הרופא המרדים אינו לייעץ ליולדת אם לקחת אפידורל או לא. הפעמים היחידות בהן ממליצים הרופאים על האפידורל הן כאשר האישה בסיכון גבוה לסיים את הלידה בחדר הניתוח והאפידורל, כאמור, יכול לחסוך הרדמה כללית, המסוכנת יותר.
למי אפשר לתת אפידורל: כל יולדת יכולה לקבל אפידורל אם רצונה בכך, אם בדיקת הרופא המרדים מראה שנתוניה הוכיחו כי אין כל סיבה רפואית או אחרת, למנוע ממנה את הטיפול. כל מקרה נבדק לגופו, ובכל אחד מאזנים בין היתרונות לסכנות בביצוע הפעולה.
באיזה שלב של הלידה אפשר לתת אפידורל: את האפידורל אפשר לתת בכל שלב במהלך הלידה, והשאלה שיש לשאול היא לא אם אפשר, אלא אם כדאי וחכם.
כיום יש ויכוח בין שתי אסכולות רפואיות: האחת גורסת כי ניתן לתת את זריקת האפידורל מהרגע בו מתחיל הכאב, ואילו השניה דוגלת בהמתנה עד לפתיחה של 4-5 ס"מ, בטענה כי מתן אפידורל עלול לעכב את הלידה. שני הצדדים מסכימים שאין להזריק את האפידורל לפני תחילת שלב הלידה הפעילה.
לעתים, כאשר מתחילים צירי הלידה, הכאב נראה ליולדת כמו סוף העולם, וההמתנה נדמית כמו נצח. צריך להבין, שלעתים כדאי לחכות עד לרגע המתאים ולרוב, ניתן בינתיים לשכך את הכאב על ידי שימוש בטכניקות מן הרפואה המשלימה וכן על ידי שימוש במים באמבטיה, ג'קוזי, בבריכת לידה ובמקלחת.
מי מבצע את הזרקת האפידורל?
הרופא המרדים.
מיהו הרופא המרדים?
הרופא המרדים הוא רופא שסיים שש שנות רפואה, שנת סטאז' וחמש שנות התמחות בהרדמה טיפול נמרץ וכאב. ניסיונו של רופא מרדים מתחיל, אם כן, עומד על לפחות 12 שנים ברפואה.
בבית החולים "ליס" ישנם מספר רופאים, מומחים ומתמחים, שלרובם ניסיון וידע רב בתחום ההרדמה במיילדות. בבית החולים נעשים מירב המאמצים לכך שהרופא המרדים יהיה לא רק בעל ידע ומיומנות מקצועיות, אלא גם אמפטי ואנושי.
תפקידו של הרופא המרדים הוא לבדוק את החולה או היולדת, ולראות אם היא מוכנה לזריקת אפידורל או להרדמה, להכין את כל הנדרש לביצוע הפעולה, לקבוע מי יכולה לקבל אלחוש או הרדמה ללא סיכון, לראות מהן הסיבות שמונעות שימוש באלחוש ולתקן אותן במידת האפשר, לבחור את סוג ההרדמה הטוב ביותר, ולבצע את הפעולה על הצד הטוב ביותר. בהסתמך בין השאר על אינפורמציה הימנה, אמיתית ושלמה אשר יקבל מהיולדת.
באילו מצבים לא משתמשים באפידורל:
אפידורל ניתן לאישה רק על פי בקשתה, אך לא יינתן לה במידה והיא סובלת מהפרעות בתפקודי קרישה או נוטלת תרופות נוגדות קרישה (כולל אספירין). כמו כן יימנע הרופא משימוש באפידורל אצל נשים הסובלות מזיהומים שונים על עור הגב וממחלות של מערכת העצבים.
בכל מקרה יש לדווח לרופא המרדים על כל שינוי או בעיה בריאותית, טיפולים רפואיים, אלרגיות או ניתוחים ומחלות בעברה של היולדת ומשפחתה.
מה לצפות מאלחוש אפידורלי?
רוב האפידורלים נותנים סיפוק רב ליולדת אולם קיימים מצבים בהם האלחוש אינו מספיק או לא סימטרי (רק צד אחד) ועל כך כדאי להודיע לרופא המרדים כדי שהמצב יתוקן במידת האפשר. הדבר יכול להיגרם משכיבה ממושכת על צד אחד, מחקרים מראים גם אם הרגלים רדומות או כבדות, אין הדבר כשלעצמו מהווה את הגורם המעלה את מספר הלידות המכשירניות.
סיבוכים אפשריים: כמו בכל פעולה חודרנית, קיים הסיכון לסיבוכים. למרבה המזל, הסיבוכים הקשים, אלה הנשארים לאורך זמן, הם נדירים, את חלקם ניתן למנוע. כמובן, שיש להיוועץ ברופא מרדים העוסק בתחום. כדי למנוע סיבוכים אפשריים. כך כדאי לנהוג גם במידה ויש חשש ל"סיבוך או מצב בלתי שגרתי.חשוב ביותר לציין שעל היולדת לתת את כל האינפורמציה הרפואית הידועה לה על עצמה, כולל טיפולים, בעיות רפואיות, ניתוחים בעבר כאבים מהם סובלת או סבלה, בעיות בתפקודי קרישה או טיפולים הקשורים בנושא הקרישה, בעיות ניאורולוגיות, ואין ברשימה חלקית זו כדי למעט בערך כל האינפורמציה אותה על היולדת לספק בקבלתה וגם לרופא המרדים אפילו אם הדברים כבר נמסרו לפני כן.
לידה קלה ונעימה,
ד"ר מיכאל לוטן
