כיצד פועלים החושים בתינוקות שזה עתה נולדו

תינוק בן יומו מגיב לאור, רעש ומגע, בהתאם לעוצמת הגירוי
|
הדפס
|
שמור

תינוק שזה עתה נולד, נראה במהלך השבועות הראשונים לחייו כאילו הוא עושה מעט מאוד מלבד אכילה, שינה, בכי, וכמובן אספקה שוטפת של חיתולים מלוכלכים. אבל למען האמת, כל חושיו כבר פועלים, והוא סופג את המראות, הקולות, הריחות ושאר התחושות של העולם החדש שלתוכו נכנס. קשה לדעת מה בדיוק חש תינוק בן יומו, אבל אם תשימו לב לתגובותיו לאור, לרעש, למגע, תוכלו לראות כיצד חושיו המורכבים מתעוררים מכל גירוי מן הסביבה ומגיבים תגובה מתונה או חריפה, בהתאם לעוצמת הגירוי. כל גירוי, חזותי או קולי, הוא חדש עבורם, והם רוצים להבין ממה הוא נגרם, וכיצד הוא ישפיע עליהם. כל גירוי מלמד אותם משהו חדש. זהו זמן ההישרדות: התגובות הראשונות של התינוק נועדו לשרת בעיקר את המטרה הראשונה שלשמה הוא הגיע לעולם: לחיות.

ראייה

הראייה של תינוקות בני יומם מכוונת בצורה מושלמת לקלוט את הדברים החשובים ביותר בעולם עבורו: פניהם של הוריו. תינוקות שזה עתה נולדו רואים טוב ביותר רק למרחק שבין 20 ל-35 ס"מ. כך כאשר הם מתבוננים מזרועות הוריו אל פניהם, המיקוד מושלם. ובכל זאת, אור בוהק מחלון רחוק עשוי למשוך את עיניו של התינוק והוא עשוי להתבונן בבני משפחה אחרים הנעים סביבו בחדר. הם רוצים לראות את השד שממנו הם אמורים לינוק ולקבל את המזון הנחוץ להם, ולראות את הפנים שמאחורי הקולות המוכרים מן הרחם, פניהם של ההורים שיהיו מעתה מגיניהם מפני כל צרה. לאחר פניהם של ההורים, מעדיף התינוק להתבונן באור בהיר ובחפצים בתנועה. למרות שחוש הראייה פועל, הוא עדיין צריך איפנון מדוייק, במיוחד כאשר מדובר על מיקוד של ראייה למרחוק. עיניו של התינוק עלולות גם "להתהפך" לשבריר שנייה. זוהי תופעה רגילה, ושרירי עיניו יתחזקו ויתבגרו במהלך החודשים הקרובים.

 

התינוק רואה טוב יותר את ההבדלים בין צבעים מנוגדים מאשר את ההבדלים בין גוונים קרובים. תמונות וצעצועים בשחור/לבן ימשכו אותו לזמן ממושך יותר מאשר חפצים או תמונות עם צבעים רבים. הידיעה על כך שהתינוק רואה ונהנה להתבונן, עשויה לגרום לכם לחשוף אותו לשפע של מראות מעניינים, אבל אל תגזימו בגירויים הללו. חפץ אחד בכל פעם זה הרבה. אל תשכחו להניע את התינוק במהלך היום. כך תספקו לו שינוי נחוץ של הנוף וגיוון מעורר. 

 

שמיעה

התינוק כבר שמע קולות עוד בהיותו ברחם: הלמות הלב של האם, הגרגורים של מערכת העיכול, ואפילו קולות מבחוץ של קולה, וקולות שאר בני המשפחה היו חלק מעולמו המתהווה. לאחר שנולד, הקולות של העולם החיצוני הפכו רמים וברורים. הם גם מאיימים יותר: התינוק עלול להירתע מקולות בלתי צפויים כמו נביחת כלב, או נפילת חפצים על הרצפה. הוא גם עשוי להירגע מן הרחש העדין של מייבש הכביסה ומנהמת שואב האבק.

 

נסו לשים לב לדרך שבה התינוק מגיב לקולכם. קולות אנושיים, במיוחד של האם והאב, הם המוסיקה החביבה עליו. הוא כבר יודע שזה המקור לדברים טובים: מזון, חום, מגע. אם הוא בוכה בעריסה, דברו מייד, גם אם אתם עדיין רחוקים ממיטתו. תוכלו לראות איך קולכם המתקרב משקיט אותו. ראו כמה הוא מקשיב כאשר אתם מדברים עליו בטון אוהב. הוא עדיין אינו יודע לשלב את ההתבוננות עם ההקשבה, אבל גם אם הוא בוהה למרחק, הוא עדיין מקשיב קשב רב לקולכם כשאתם מדברים.

  

טעם וריח

אנו מניחים שתינוקות צעירים יכולים להריח, מכיוון שאנו יודעים שהם יכולים לחוש בטעם, ואלה שני חושים קרובים זה לזה. מחקרים על תינוקות עולי ימים מראים, כי מזמן הלידה הם מעדיפים את טעם המתוק ובוחרים למצוץ מבקבוקים המכילים מים ממותקים, ומצד שני, הם יתרחקו ואף יבכו כשיינתן להם משהו מריר או חמוץ. חישבו על עולם של ריחות האופף את תינוקכם בשיגרת היום:, בישולים, פרחים, ריחות גוף ובגדים. בשלב הראשון לחייו אין צורך לגוון את בלוטות הטעם הטעם שלו: חלב אם (או תחליפים) יספקו אותו לגמרי. 

 

מישוש

כמו אצל מבוגרים, המגע חשוב מאוד לתינוק שזה עתה נולד. באמצעות המגע הוא לומד המון על העולם שסביבו. בתחילה הוא רק מחפש נוחיות. הוא מגיח מן הרחם החמים שם היה עטוף בנוזל לפני הלידה, והוא צריך לראשונה להתמודד עם עולם קר, להתחכך בעריסה הקשיחה, ולחוש את התפרים הגסים שבתוך בגדיו. תנו לו לחשו את גופכם החשוף, את חום הגוף שלכם, את החיבוק, שיזכיר לו את הביטחון שהיה לו בתוך הרחם הצפוף והחמים. התינוק יחפש אצל הוריו את המגע הרך שהוא זקוק לו, חיבוקים מעודדים ואמיצים, וליטופים אוהבים על ראשו. בכל נגיעה בתינוק הוא לומד על החיים, ולכן יש לספק לו נשיקות לרוב, והוא יתאהב בעולם.

 

שיווי המשקל

חוש שיווי המשקל הוא האחרון בחושים המרכזיים שהתינוק משתלט עליו. בתחילה הוא אינו מסוגל להחזיק את ראשו, ולכן אברי החישה שבאוזן התיכונה אינם חשובים כמו חמשת החושים האחרים. במצב שכיבה גם אין צורך רב בהם. כשיתחיל להרים את ראשו בשכיבה על הבטן ולהתבונן קדימה, הוא יחל לחוש את המצבים שבהם הוא נמצא בשיווי משקל, ואת המצבים שבהם הוא מאבד את השליטה. השליטה על חוש שיווי המשקל תאפשר לו בהמשך להתחיל לנוע, להתהפך, לזחול, ואחר כך גם ללכת, לרוץ, לקפוץ, וכל שאר הפעולות התנועתיות.

תגובות הגולשים
+ הוסף תגובה