קורונה בהריוןכיצד משפיע וירוס הקורונה על האשה ההרה, על העובר ועל ההנקה - תאריך עדכון 23.7.2020
סקירה קצרה זו הינה עדכון מס.3 (מתאריך 23.7.2020) בנושא "החם" של מגפת הקורונה, לאחר סיומו של הגל הראשון וכאשר שחשבנו שלא נזדקק לעדכונים נוספים אנו חווים כעת שיאים חדשים של המחלה בישראל. לא אכנס לכל ענייני הקורונה באשר הם, אלא רק לאספקטים הייחודים להריון ולידה - כלומר להשפעתו של הנגיף על האישה במהלך ההריון והלידה, על העוברים בהיותם ברחם ועל היילודים מיד לאחר הלידה, כמו גם כמובן על שאלת ההנקה. בשמה הרפואי המחלה נקראת Coronavirus Disease 2019 (COVID-19) והיא נגרמת על ידי זן חדש של נגיף הקורונה, בשמו הרפואי SARS-CoV-2. חשוב לציין כי מדובר במחלה חדשה, המידע הרפואי מצטבר בקצב מסחרר, ויחד עם זאת הוא עדיין מוגבל יחסית ועוד יותר לגבי השפעותיו בהריון. כיוון שכך, אחד הדברים החשובים בסקירה זו הוא תאריך העדכון של הסקירה - המידע נכון לאותו רגע, ואמשיך לעדכן אותו מעת לעת, לפחות עד שהמגפה תחלוף. בכל מקרה, המידע הרפואי והמדעי עשוי להתעדכן בכל רגע וכך גם הנהלים הננקטים על ידי משרד הבריאות ובבתי חולים שונים.
האם קיימות המלצות מיוחדות להתנהלות בזמן הריון? נשים בהריון צריכות לשמור על אותן כללים המומלצים לכלל האוכלוסייה מבחינת כלל אמצעי המניעה וההתמגנות, לרבות הכללים של הריחוק החברתי, שימוש במסיכה וכללי היגיינה קפדניים. הנחיות אלו מתפרסמות באופן תדיר ושגרתי, עם עדכונים מעת לעת, על ידי משרד הבריאות. כלל ההמלצות והכללים מבחינת האבחנה, הצורך בבידוד בעת חשיפה, הטיפול וההתנהלות האישית והרפואית - אינו שונה עבור נשים בהריון. כל יולדת (וזה נכון לכל מטופל ומטופלת) המגיעה לבית חולים עוברת תשאול לגבי חשיפה/מחלה אפשרית - לרבות חולים בסביבתה, מקום מגוריה, סימנים וסימפטומים הקשורים לקורונה ומדידת חום. אם עולה חשד להיותה בסיכון או חולה תיערך לה בדיקת קורונה בבית החולים. יש בתי חולים אשר בודקים כעת באופן שגרתי את כלל הנשים ההרות המגיעות ללידה ו/או לאשפוז, אך נוהל זה אינו אחיד בכל בתי החולים, ואף משתנה מעת לעת. כמובן, ככל שיולדת יודעת על היותה חולת קורונה, עליה להודיע זאת מבעוד מועד, טרם הגעתה לבית החולים, כדי לאפשר טיפול ומיגון מיטבי ליולדת ולצוות.
האם המחלה חמורה יותר ו/או מדבקת יותר בקרב נשים בהריון? השינויים הפיזיולוגים-הורמונליים שנשים בהריון עוברות באופן שגרתי בכל הריון כרוכים בירידה בפעילות של המערכת החיסונית ובשינויים במערכת הנשימה והריאות. שינויים אלה הופכים נשים בהריון לחשופות יותר למחלות זיהומיות בכלל ולזיהומים של מערכת הנשימה בפרט - עובדה זו תוארה במחלות נגיפיות אחרות, כגון שפעת (תחלואת שפעת היא חמורה יותר בהריון) וכן בשני הזנים הקודמים של נגיף הקורונה (אשר גרמו למחלות ה-SARS ו-MERS, שהיו חמורות יותר בזמן הריון, הן מבחינת התחלואה האימהית והן מבחינת סיבוכי ההריון לאימא, לעובר וליילוד). למרות כל זאת, ועל אף האמור לעיל, הרי שנכון להיום נראה אין עדות לכך שמחלת COVID-19 היא שונה בקרב נשים בהריון בהשוואה לנשים שאינן בהריון באותה קבוצת גיל - כלומר נגיף הקורונה הנוכחי אינו מדבק יותר ואינו גורם למחלה קשה יותר בנשים בהריון. ההשערה היא שזה נובע מכך שנגיף הקורונה פוגע בצורה חמורה בעיקר בקשישים, במעשנים ובחולים עם מחלות רקע כרוניות - כלל הקריטריונים הללו בד"כ לא קיימים בנשים בהריון, שהן לרוב צעירות ובריאות. ייתכן כי משום כך נשים בהריון אינן מהוות קבוצת סיכון מבחינת הקורונה, והסיכון שלהם לחוות מחלה קורונה קשה ומסכנת חיים הוא קטן מאוד.
האם המחלה גורמת ליותר סיבוכי הריון? יש שיעור גבוה יותר של סיבוכי הריון בקרב נשים אשר חלו בקורונה במהלך ההריון, לא בשל השפעה ישירה של הנגיף, אלא משום חומרת המחלה. כלומר, ההנחה היא שנשים בהריון החוות מחלת קורונה קלה, ימשיכו במהלך הריון תקין ובעוד שאלו שחוות מחלת קורונה קשה, בוודאי עם צורך בחיבור למכונת הנשמה, יסבלו גם מיותר סיבוכי הריון קשים – בעיקר דווחו יותר מקרים של לידות מוקדמות וניתוחים קיסריים.
האם קיימת הדבקה עוברית תוך רחמית? אין עדות לכך שהנגיף חוצה את השלייה ומדביק את העובר - מעל 310 עוברים/ילודים שנבדקו ונמצאו שליליים לנגיף במחקרים השונים. בינתיים, דווחו רק מקרים בודדים המעלים חשד להדבקה של העובר ברחם, אם כי המקרים הללו אינו וודאים, אינם עונים על כל הקריטריונים הדורשים להוכיח הדבקה תוך רחמית ולכן לא ניתן לקבוע בוודאות כי הנגיף הגיע לעובר דרך מעבר בשלייה, ובהחלט ייתכן כי זו הדבקה שהתרחשה ככל הנראה מייד לאחר הלידה ולא תוך רחמית.
האם אפשר לטפל בנשים בהריון? במידה ואישה בהריון מאובחנת עם מחלת הקורונה בהריון, אז כבר ציינתי כי אופי המחלה וחומרתה, אינו שונה בהריון וכי רוב הנשים בהריון, בדומה לרוב האוכלוסייה הכללית, יעברו אותה בצורה קלה עד כדי נטולת סימפטומים. לפיכך, גם הטיפול באישה בהריון אינו שונה בהשוואה לטיפול שניתן למי שאינה בהריון, וזה נכון גם לנשים בהריון אשר חוות מחלה קשה יותר.
האם צריך לשנות את מעקב ההריון בעקבות מחלת קורונה בהריון? ככלל, אין סיבה להימנע מהריון בתקופת קורונה ואין סיבה לשנות את מעקב ההריון הנדרש והמומלץ בעקבות החשש מהדבקה בקורונה או בקרב נשים שחלו בקורונה, אך מומלץ לנקוט במספר צעדים אשר נועדו להקטין את החשיפה ואת הסיכון ככל הניתן:
האם המחלה משפיעה על עיתוי, אופן ומהלך הלידה? אופן הלידה - בעיקרון, לא אמורה להיות לכך השפעה, וניתן ללדת רגיל או בניתוח קיסרי על פי שיקולים מילדותיים רגילים וללא קשר למחלת הקורונה. אין הוכחות כי הנגיף קיים בהפרשות הנרתיקיות ולכן לידה רגילה אינה מסכנת את העובר בהדבקה בעת המעבר בתעלת הלידה. עם זאת, המחקרים מלמדים כי שיעור גבוה מאוד מהנשים החולות בקורונה ילדו בניתוח קיסרי, וזאת משתי סיבות: ראשית, החשש כי הנשים החולות לא יעמדו בתלאותיה של לידה רגילה והועדף עבורן ניתוח קיסרי, ושנית, שיעור גבוה יותר של מצוקה עוברית בקרב הנשים החולות שהוביל לניתוח קיסרי דחוף.
עיתוי הלידה - על פניו במחלה קלה אין סיבה ליילוד מוקדם. רובן המוחלט של הנשים תחלמנה ללא התערבות מיוחדות וללא צורך ביילוד יזום. אולם, במחלה קשה במיוחד, כאשר האימא מונשמת או כאשר צפויה הידרדרות נשימתית משמעותית - ניתן לשקול יילוד מוקדם (כבר משבוע 32 או 34), בד"כ על ידי ניתוח קיסרי. המחשבה מאחורי גישה זו היא שהיילוד יאפשר החלמה אימהית מהירה יותר, וימנע סיבוכים ומצוקה של העובר, במידה שהאימא נמצאת או מידרדרת למצוקה נשימתית קשה.
מהלך הלידה - כעיקרון, מהלך ואופן הלידה אינו שונה, תוך דגש לבטיחות המטופלת והצוות.
מהן ההמלצות אחרי הלידה? במספר מצומצם של מחקרים, לא נמצא כי הנגיף עובר אל חלב האם. משום כך, אין מניעה מהנקה שאף יכולה להיות מקור הגנה טוב לשם אספקת נוגדנים ליילוד אשר יגנו עליו. הנקודה שמעוררת חשש בהנקה, ובכלל ללא קשר להנקה, היא עצם הקרבה בין האם ליילוד שעלולה לגרום להדבקה. יחד עם זאת החלטה להפריד בין האימא לרך הנולד היא החלטה קשה וגם מידת ההפרדה - מלאה (חדרים נפרדים), חלקית (אותו חדר, אבל מעל 2 מטר) או ללא הפרדה - היא עניין לדיון והחלטה פרטנית, בשיחה משותפת בין האם הטרייה לצוות הרפואי. יש מדינות, כגון סין, בהן ננקטה הפרדה ובידוד מלא בין האימא ליילוד למשך שבועיים, או עד החלמה מלאה של האימא. בישראל, ההמלצה נכון להיום אינה על הפרדה מלאה של האם מהיילוד, אלא לאשפוז משותף בחדר בידוד, תוך שמירת מרחק של 2 מטר, ולאפשר טיפול ביילוד, לרבות הנקה, תחת אמצעי מיגון מתאימים. אם נדרשת הפרדה מלאה בין האימא לילוד - ניתן לשאוב חלב, ולהעבירו ליילוד לאחר חיטוי.
על הכותב: פרופ' ערן הדר, הוא מומחה להריון בסיכון ומנהל את היחידה להריון בסיכון בבלינסון. יש לך שאלות לפרופ' הדר? הצטרפי עכשיו לפורום המומחים של פורטל דולה למשפחה "פורום הריון ולידה - הריוניות ומומחים מדברים" בפייסבוק. תאריך עדכון אחרון של הכתבה: 23.7.2020 |
כתבות בנושא:
|