נופש באוניות קרוז יתאושש בהדרגה כבר מהקיץ הקרוב

אורי שנבל

אני עובד בתחום התיירות משנת 1967. מעולם לא חווינו משהו דומה או מתקרב למה שקורה היום. ולא רק בתחום התיירות. איש אינו יודע אם זה ייגמר או לא, ואם אחרי הפוגה הווירוס עלול שוב להתפתח.

נכון להיום כל התיירות נעצרה. מטוסי נוסעים לא ממריאים. עולם השייט נעצר לחלוטין. מאות אוניות עומדות בנמלים. ענף השייט ספג מכה תדמיתית חזקה, בגלל מה שמכונה ״אוניית הקורונה״. אני לא רופא, אבל לדעתי, זו הייתה שגיאה להשאיר את הנוסעים על ״דיאמונס פרינסס״ בטוקיו. היה צריך לבדוק את כל הנוסעים, לבודד את החולים, ולשחרר את כל השאר. באוניה לא היה בידוד כמו שצריך וזה היה אינקובטור להדבקה של עשרות נוסעים.

חברות השייט מאריכות את ההשבתה עד אמצע מאי, ואני אומר שהלוואי שזה יסתיים בחודש מאי. אני לא רואה משהו זז לפני סוף הקיץ. אחרי הפסח חברות השייט יצאו במסע עולמי של יחסי ציבור כדי לשקם את תדמית הענף ולהחזיר את הביטחון של הנוסעים בשייט. אין סיבה שהענף לא יחזור לעצמו, כי הן שומרות על רמה גבוהה של היגיינה, גם של המזון, ושמירת נגיעה, אבל זה ייקח זמן עד שיחזרו לשוט. הנופש באמצעות קרוז יחזור לעצמו באיטיות ובשנת 2021 אני מקווה להתאוששות רצינית.

מלון יכול להתארגן תוך כמה ימים ולפתוח את השערים, אבל באוניית קרוז זה הרבה יותר מורכב. האוניה צריכה חופש תנועה בכל היעדים. אם היא יוצאת מברצלונה לניס ואחר כך לרומא, צריך שכל התחנות יהיו נקיות מקורונה. הם צריכים להיות פתוחים לתיירות, ואני לא רואה את זה קורה בחודשים הקרובים. בישראל נצטרך להמתין יותר מאירופה, כי כדי להגיע מישראל לנמל המוצא של אוניית קרוז צריך קודם כל לטוס במטוס עם הרבה אנשים מסביב, בצפיפות גדולה, שהיום מבינים כמה היא מסוכנת במצב כזה.

צריך קודם כל לחזור למצב שבו אנשים יסכימו בכלל לטוס במטוסים. היום זה הזוי לחשוב על זה בכלל. כשכל אחד מתרחק מהשני. עם הנכד שלי אני לא יכול להיפגש. אנשים לא ייכנסו בקרוב למטוס, צמודים לעוד 200 איש באקונומי. זה תהליך פסיכולוגי מטורף שיחייב שיקום רציני. יכול להיות שזה ישתחרר לאט לאט בחשיבה שלנו, וזה ייפתח.

מצד שני, חברות התעופה לא יוכלו לטוס עם מטוסים חצי ריקים, כי זה לא יהיה כלכלי. אני יכול רק לקוות, שאחרי הפסח מספרי החולים בעולם יתחילו במגמת ירידה. הבעיה היא שבארצות הברית, שהיא ה״אמא״ של כל הקרוזים, עדיין לא הגיעו לשיא הקטסטרופה של הידבקות בקורונה. רוב חברות השייט הן בארה״ב, והקריבים הם עדיין חצי מהקרוזים בעולם. היעד הפופולרי השני הוא סין. סין כבר נקייה, אבל עדיין שומרים שם על גבולות סגורים.

בשייט יש הרבה לקוחות חוזרים, שמגיעים לטוס כל שלוש-ארבע שנים. הם מחכים לחידוש השייט. מבחינתי, אישית, קרוז הוא החופשה הכי טובה שיש. רמת האירוח טובה, האלגנטיות, השירות, המקומות שאפשר לבקר בעולם. זה מתאים גם לטיולים מאורגנים עם שייט. בכל מקרה, נצטרך להתחיל הכול מהתחלה. המשרד שלי סגור כבר שלושה שבועות. 90 אחוזים מהעובדים יצאו לחל״ת, ואני לא בטוח שנוכל לקבל אותם מחדש. התחום מאוד מורכב ולוקח שנים להכשיר את העובדים. צריך להבין בסוגי אוניות, בסוגי חדרים, בסוגי מסלולים. כשהמצב ישתפר לא נוכל לקלוט את כל האנשים בבת אחת. החזרה לעבודה תהיה בשלבים.

לכל העניין נוסף גם הפן הכלכלי. אנשים איבדו מקומות עבודה, פרנסה, ונכנסים לחובות. אי אפשר לדעת איך יוכלו לעצמם לצאת לחופשה. גם הבנקים לא ימהרו לתת אשראי. אנחנו ניסע לחופשה במצפה הימים ולנגב הרבה לפני שנעלה על מטוס או על אוניה.

את ענף התיירות ואת ענף השייט צריך לבנות מחדש. בשנת 1980 כשקיבלתי את הייצוג של רויאל קריביאן  הוצאנו 70 נוסעים בשנה. בשנת 2019 יצאו מישראל לשייט באוניות מעל 120 אלף נוסעים. כרגע הכל מת. לא חלמתי שאגיע למצבים שבהם אני צריך לבנות את הכול מחדש.

הכותב, אורי שנבל, הוא מנכ״ל סנורמה, נציגת תאגיד השייט רויאל קריביאן בישראל, עוסק בתחום התיירות משנת 1967.