ניתוח קיסרי מתוכנן מראש

 אין ספק שלידה היא אחת החוויות המכוננות ביותר בחייה של אישה. נשים רבות מתכוננות ללידה שלהן באמצעות קורסי הכנה ללידה, קריאת ספרים ומאמרים, צפייה בסרטים ועוד. אך לא פעם נוצר מצב רפואי המחייב קביעת מועד ידוע מראש ללידה בניתוח קיסרי. רוב הנשים המופנות ללידה קיסרית מתוכננת מראש מביעות אכזבה ודאגה לקראת הניתוח ולפעמים מביעות תקווה ש\"המצב ישתנה\" וההחלטה לא תהיה חד-משמעית.

מקור האכזבה ברור: לא רק החמצת ההתרגשות שבחוויית הלידה הרגילה, אלא גם הפחד מפני הכאבים המפורסמים אחרי הניתוח, הסיבוכים האפשריים וכדומה.

על מנת להקל על תחושת האכזבה צריך לזכור מה הכי חשוב, וזה החיים שמתחילים אחרי הלידה... ולזכור שהרפואה והמדע כיום מאפשרים לנו להציל חיי יילודים ואימהות בזכות ההפניה לניתוח קיסרי.

על כן, חשוב לדעת מהם המצבים שבהם ישנו הכרח רפואי ללידה קיסרית ולהבין מהו הגורם המסכן את העובר או את היולדת – שאותו אנחנו מנסים למנוע באמצעות הניתוח. 

באלו מקרים נתכנן מראש ניתוח קיסרי?

רקע מיילדותי

• אישה שעברה שתי לידות קודמות בניתוח קיסרי – תופנה לניתוח אלקטיבי. אחת השאלות הנפוצות הנשאלות בהקשר זה היא אם יש חשיבות לרצף קיסריים. התשובה היא שהרצף אינו משפיע (כלומר אין זה משנה אם האישה ילדה פעמיים בקיסרי ברצף או שילדה גם בלידה רגילה בין שני ניתוחים). עצם קיום שני ניתוחים בעבר – מעלה את הסיכון לקרע של הרחם במהלך לידה רגילה, ולכן ההמלצה היא לנתח.
•  ההמלצה היא להמתין לפחות שנה וחצי בין לידה קיסרית לבין ניסיון ללדת בלידה רגילה.
• אם נוצר קרע דרגה 4 בלידה קודמת בפי הטבעת, ניסיון ללידה רגילה עשוי לקרוע מחדש את ה\"תיקון\". 

• במקרה (חריג) של חתך אורכי ברחם בניתוח קיסרי קודם, יש סיכון שלידה רגילה תגרום לפתיחת הצלקת ולכן ההעדפה היא לידה קיסרית.

עובר במצג עכוז 

מבין כל הגורמים לניתוח קיסרי, מצג עכוז הוא הגורם היחיד (נכון להיום) שניתן \"לטפל\" בו כדי לנסות להשיג לידה נרתיקית. זאת באמצעות הליך של היפוך עובר חיצוני, הנעשה על ידי רופא נשים המומחה בכך, בבית חולים, תחת ניטור והשגחה רפואית.

אחוזי ההצלחה של היפוך עובר הם 55-75 אחוזים (תלוי במספר הלידות הקודם, גודל העובר וכמות מי השפיר ומיקום השליה). כלומר רוב ההיפוכים מסתיים בלידה נרתיקית, במועד \"טבעי\" בלתי תלוי.

למה מעדיפים ליילד בקיסרי עובר במצג עכוז? משום בשנת 2000 התפרסם מחקר גדול שהראה שלידות במצג עכוז מעלות סיכון באופן משמעותי לפגיעה בילוד. 

שליית פתח 

שליית פתח הוא מצב שבו השליה מכסה את צוואר הרחם לחלוטין או באופן חלקי (שליה מרגינלית) במצב כזה לא ניתן ללדת באופן רגיל כי השליה חוסמת את פתח צוואר הרחם וכן מעלה את הסיכון לדימומים עוד בטרם התפתחה לידה, דבר שעשוי לסכן גם את התינוק וגם את היולדת.

מצב זה אמור להתגלות כבר בסקירת המערכות המוקדמת. בחלק מן המקרים השליה \"עולה\" במהלך ההיריון. בסקירה המאוחרת, אם רואים שהשליה עדיין מכסה את הפתח, כנראה שהיא כבר תישאר שם עד הלידה.

הרפס פעיל בנרתיק 

הרפס מסוכן מאוד לעובר. זיהום בהרפס בילוד יכול לגרום לפגיעות משמעותיות במוח, בעיניים ועוד. כאן חשוב לענות על שאלה נפוצה וחשובה: במהלך ההיריון התינוק \"מוגן\" ואינו נדבק בהרפס. אך ישנה חשיבות גבוהה לאבחון ההרפס בנרתיק על מנת לקבוע את אופן הלידה, בשל הסיכונים כאמור לעובר.

מהם הסיכונים בלידה קיסרית? 

נכון, ישנם סיכונים בניתוח, אך הם פחותים מהסיכון בלידה רגילה. בנוסף, 90% מהניתוחים מסתיימים בהצלחה ובבריאות שלמה לאם וליילוד, במהלך הלידה ולאחריה.

• אחוזי התמותה הינם אפסיים.
• איבוד דם – עשוי לסכן את היולדת. אם מתחיל דימום חריג, המנתח המנוסה עוצר מיידית את הדימום.
• סיכון מינימלי לפגיעה באיברים פנימיים אלא אם כן מדובר בניתוחים חוזרים, אך אם תהיה פגיעה – היא תטופל מיידית.
• הרדמה מקומית בלבד - אינה מסכנת את היולדת.

אמנם לידה נרתיקית היא הבטוחה ביותר – אבל רק כשאין אילוצים רפואיים. כאשר ישנם אילוצים כמפורט כאן, ברור לכול שהניתוח הקיסרי הוא האפשרות העדיפה והבטוחה יותר לאם ולעובר. 

על הכותב: ד"ר בני שכטר, גינקולוג בכיר, מנתח בבית חולים \"מאיר\" בכפר סבא וניתוחים פרטיים בבית חולים לניאדו בנתניה.

דף הפייסבוק - ד"ר בני שכטר

אתר הבית

ערוץ Youtube