האם יש סכנת קרינה ממכשירים לניטור תינוקות

"הורים רבים אינם מודעים כלל לכך שמכשירים לניטור של תינוקות פולטים קרינת רדיו מהסוג שהוכרז על ידי אירגון הבריאות העולמי כמסרטן אפשרי". כך כתב ראש אגף מניעת רעש וקרינה במשרד להגנת הסביבה, ד"ר סטליאן גלברג, לממונה על הגנת הצרכן במשרד התמ"ת.

ד"ר גלברג ביקש לבדוק אפשרות לשנות את תקנות הגנת הצרכן, כך שבנוסף על חובה לפרסם מידע על קרינה ממכשירי טלפון סלולרי, הפולטים קרינה מייננת, תחול חובה לפרסם מידע כזה גם לגבי שאר המכשירים הפולטים קרינה, ובראשם המכשירים לניטור תינוקות.

המשרד להגנת הסביבה טוען, כי בישראל מייצרים ומשווקים מכשירים לניטור נשימה של תינוקות הכוללים משדר רדיו חזק יחסית, המאפשר תקשורת למרחק של כמה מאות מטרים. המשדרים הללו יוצרים שדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד. למדע אין הוכחות ברורות שחשיפה לשדות אלקטרומגנטיים בתדר נמוך מאוד בסביבתנו הטבעית גורמת נזק ישיר למולקולות ביולוגיות, כולל DNA. מחקרים בבעלי חיים שנערכו עד כה העלו כי חשיפה לקרינה הנ"ל לא מתחילה סרטן ולא משפיעה על התפתחותו. עם זאת, לפי שני מחקרים שנערכו לאחרונה, באוכלוסייה החשופה לשדות מגנטיים ברמה ממוצעת שמעל 0.3 עד 0.4μT, מוכפל הסיכון שילדים עלולים לפתח לוקמיה לעומת לאוכלוסייה עם רמות חשיפה פחותות. למרות בסיס הנתונים הגדול, יש עדיין אי ודאות לגבי העובדה האם חשיפה לשדות מגנטיים או גורמים אחרים יכולים להיות אחראים על מקרי הלוקמיה הרבים יותר.

לוקמיה בילדים היא מחלה נדירה המופיעה בכל שנה בארבעה על כל 100,000 ילדים מגיל לידה עד 14. IARC, הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, בודקת עתה, האם חשיפה לשדות אלקטרומגנטיים ולשדות בתדר נמוך מאוד היא סיכון לסרטן. השלב הבא בתהליך יהיה להעריך את ההסתברות למקרי סרטן באוכלוסייה הכללית כתוצאה מרמות חשיפה נורמליות ולהעריך את ההוכחות להתפרצות מחלות אחרות (לא סרטניות). חלק זה של המחקר אמור להסתיים בסוף שנת 2013. ארגון הבריאות העולמי ממליץ על פיתוח תוכנית למעקב ולמחקר ממוקדים בנושא, כדי לקבל מידע חדש ומבוסס. נעשים כעת במקביל כמה מחקרים בתחום זה, ותוצאותיהם צפויות בעוד שנתיים-שלוש.

בינתיים מומלץ לפעול לפי הנחיות ICNIRP לגבי השפעות החשיפה לקרינת שדות אלקטרומגנטיים מתבססות על בדיקות מקיפות של מחקרים מדעיים קודמים. זאת כדי למנוע סיכונים בריאותיים כתוצאה מחשיפה קצרת טווח. כמה מדינות כבר פירסמו הערכות משלהן עוד לפני שיגיעו המסקנות של IARC. ממשלת ארצות הברית המלצה מאז על "פעילות רגולטורית פסיבית", המתוארת כאספקת מידע והדרכה מתמשכת לציבור ועידוד חברות תשתיות להפחית את החשיפה לבני אדם באופן וולונטרי.

בבריטניה, קבוצת ייעוץ בנושא קרינת בלתי מייננת דיווחה לאחרונה למועצה הלאומית להגנה מקרינה (NRPB) בנושא קרינה אלקטרומגנטית והסיכון לסרטן (AGNIR, 2001). המסקנה היתה כי אין מסקנות ברורות דיין לכך שקרינת שדות אלקטרומגנטיים גורמים ללוקמיה אצל ילדים, אך יש סבירות גבוהה שחשיפה חזקה וממושכת לקרינה הנ"ל מגדילה את הסיכון ללוקמיה אצל ילדים. זאת ועוד, הם הציעו גם המלצות. משרד הבריאות של הולנד הגיע למסקנות דומות.

גם משרד הבריאות הישראלי תומך בהפחתת שימוש במכשירים פולטי קרינה. לדברי מנהלת היחידה לאפידמיולוגיה של סרטן וקרינה במשרד פרופ' סיגל סדצקי, "משרד הבריאות מבקש לנקוט את עקרון הזהירות המונעת מפני כל מכשיר פולט קרינה, לרבות מכשיר ניטור נשימת תינוקות. עקרון הזהירות המונעת חל גם עליו, בייחוד במקרה הזה שבו המשתמשים הם תינוקות שפגיעים יותר לנזקי הקרינה. משרד הבריאות אינו מגדיר מהם המכשירים שפולטים קרינה, בכך עוסק המשרד להגנת הסביבה".

אנשים פרטיים בציבור הרחב צריכים להפחית את חשיפתם לשדות אלקטרומגנטיים על ידי הפחתת השימוש בכלים חשמליים מסוימים, או על ידי הפעלתם במרחק גדול יותר מן הגוף.