נמאס לך משאלות מעצבנות ומהרמת גבה לגבי הדרך שבחרת לגדל את תינוקך? הכתבה הבאה במיוחד עבורך
בין אם המינוח נכון לשונית, או סביבתית, מבחינתי אנו הופכות לאמהות מהרגע שהתבשרנו על ההריון. ביום בהיר אחד, אנחנו משנות את הרגלי האכילה שלנו, מקפידות על שתייה, דואגות וחושבות כל הזמן, על מישהו שנובט ומתפתח בתוכנו.
המודעות של הגוף עוברת ומתמקדת בכל הצרכים הדרושים לעובר ברחם שלנו. כדי לשרת את העובר הקטן, הלב שלנו מספק יותר דם לגוף ונראה שעם אספקת הדם, הלב הופך להיות גדול יותר, על מנת להכיל את כל האהבה החדשה הזו.
ספרי ההריון עמוסים בהסברים לכל התהליכים הפזיולוגיים והרגשיים שאת עוברת, גם הרשת מלאה במידע זמין עבורך.
בקרב הסביבה הקרובה אלייך, מהרגע שהתבשרו על ההריון, את שומעת עצות ומעשיות לגבי ההריון, הלידה ושיטות גידול הילד.
נראה שלכל מקום אליו תפני, תקבלי תשובה- בין אם ביקשת אותה ובין אם לא.
מה שלא מדברים עליו, ושלא כותבים אותו בספרי ההדרכה היא השמיעה הסלקטיבית.
בין אם החלטת לחזור לעבודה אחרי 3 חודשים וחצי, בין אם החלטת להניק עד גיל שנתיים- זו הבחירה שלך ואף אחד לא יכול להגיד לך האם הבחירה נכונה לתינוק או לא. מכיוון, שהבחירה נכונה לך וזה כרגע מה שחשוב.
מהי השמיעה הסלקטיבית ומדוע כדאי לכל אם לאמץ אותה?
גם בסביבה הכי קרובה אלינו, אנחנו מיוחדות ושונות. יש לנו סגנון לבוש מסוים, ואהבות מיוחדות לאוכל וטעם מוזיקאלי פרטי ואישי. כך גם בכל הקשור לגידול התינוק והילד שלנו- אנחנו שונות.
וכאן נכנסת לתפקיד השמיעה הסלקטיבית- לא כותבים עליה בספרים ולא מדברים עליה בתוכניות הבוקר. תפקידה היא לסנן את המידע שטוב עבורך, שמתאים לך ושיעשה לך טוב.
ואת כל היתר, פשוט תשאירי בחוץ.
המוטו שלי - כשהאם מאושרת כולם מאושרים.
ייתכן שהחברה הכי טובה שלך, תחליט על דרך שונה משלך- וזה בסדר. אין טעם לנסות ולשנות זו אצל זו את אופן החשיבה. כל אחת תמשיך ללכת בדרכה, ולגדל את ילדה בדרך שבה היא מאמינה.
כשהייתי בהריון והתחלתי לחקור על שינה משותפת, המשפחה שלי כמעט וקיבלה דום לב- כולם הסבירו לי כמה אני טועה, כמה אני לא מבינה, וכשאהייה אמא אולי אדע יותר.
כל כך קל להקטין ולהצעיר (במונחי הפז\\\\\\\"מ), אם טרייה. ישנן כל כך הרבה חששות, כל כך הרבה שאלות, מה נכון לילד שלי? מה יעשה לו טוב? מהיא הדרך הנכונה?
וכשם שיש כל כך הרבה שאלות יש עוד יותר תשובות.
עם הזמן תגלי שככמות האנשים שסביבך כך גם כמות התשובות השונות שתקבלי באותו נושא.
תתפלאי לגלות שגם במקומות שציפית לקבל תשובה זהה- לדוגמא אצל רופא הילדים או אחות בטיפת חלב, ייתכן ותקבלי שתי תשובות שונות משני אנשים שונים.
נסי שלא להתרגז ממשפטים שמנוגדים לדרכך כגון: \\\"מה את לא מניקה?!\\\" או \\\"את עדיין בבית, את לא משתגעת?\\\"
תבחרי את דרכך הפרטית, בלי להתחשב בתחושות של האחרים (אולי מלבד תחושותיו של בן הזוג), בחרי לך כמו עם פינצטה רק את העצות שמתאימות לך.
יש שאומרים תתחברי לאינסטינקט האמהי, לקול הפנימי שבך.
חוויית האמהות היא אדירה, היא מעצימה- והיא חווייה שנמשכת לאורך זמן.
וכמו בכל דרך, גם בדרך הזו, יהיו קשיים, חששות, שמחות, אהבות, אכזבות ורגעי אושר שלא האמנת שתוכלי לחוש.
והחווייה הזו היא שלך - לכן, אפשרי לעצמך לסלול את דרכך לפי אמונותייך, תחושותייך, השכלתך, לפי הנושאים והדברים שקראת, ראית וספגת לאורך השנים. כמובן שתמיד תוכלי להתייעץ, כיף לשמוע דיעות של אנשים אחרים, אך זכרי תמיד לסנן את התשובות שאת שומעת, ובמידה והתשובה לא נמצאת בהלימה עם הרגשתך- חייכי אליה, והשאירי אותה בחוץ.
נסי לא לאפשר למשפטים שהם לא נכונים עבורך, ולא מתאימים לדרכך לחדור אלייך ולפגוע בך- גם אם לפעמים המילים קשות ונשמעות כביקורת, גם אם האדם הכי קרוב אלייך אמר אותן.
למרות שאין לך וותק של שנים בתפקיד, האמיני בעצמך! האמיני בדרכך.
הרי יש שיטות חינוך שונות ומגוונות, ושיטות השכבה שונות והעולם מאפשר לנו אינספור אפשרויות - תפקידך כאמא, לאסוף מכל המבחר שמוצע לך, את המצרכים הנחוצים לך לאמהות טובה ומאושרת.
